אל: חה”כ עו”ד יריב לוין; הנדון: משאל בין חברי לשכת עורכי-הדין על חובת-החברות בלשכה
אל: חה”כ עו”ד יריב לוין; הנדון: משאל בין חברי לשכת עורכי-הדין על חובת-החברות בלשכה
|
מדוע יריב רק על הגולן?
חה”כ יריב לוין, עסקן בכיר בלשכת עורכי-הדין העביר בכנסת חוק המחייב את הלשכה לתת סעד משפטי למעוטי האמצעים, ובעקבות זאת הזמנתי אותו להעביר חוק המחייב את הלשכה להגן על עניניהם המקצועיים של עורכי-הדין *** לוין לא התייחס, למרות התזכורת *** האם חובב משאלי-העם הזה יתייחס להצעה לקיים משאל-עם בין עורכי הדין?
שמחה ניר, עו”ד
13.6.2010
לכבוד
חה”כ יריב לוין
הכנסת
ירושלים
נכבדי,
הנדון: משאל בין חברי לשכת עורכי-הדין על חובת-החברות בלשכה
ביום 16.12.2009 פניתי אליךבהצעה לתקן את חוק לשכת עורכי הדין כך שההגנה על ענייניהם המקצועיים של עורכי-הדין תשודרג מגדר “פעולות הלשכה ברשות” לגדר תפקידי-החובה של הלשכה.
פנייתי זו באה בעקבות התיקון לחוק הלשכה, אותו יזמת והצלחת להעבירות בכנסת, לפיו מתן סעד משפטי למעוטי-אמצעים שודרג מגדר “פעולות הלשכה ברשות” לגדר תפקידי-החובה של הלשכה.
משפרסמתי ברבים את פנייתי אליך, הסברתי לקוראי:
ללשכת עורכי הדין ישנן סמכויות-חובה וסמכויות-רשות. חה”כ יריב לוין, עו”ד במקצועו, העביר בכנסת חוק המעביר את הסעד המשפטי למעוטי האמצעים מסמכויות-הרשות לסמכויות-החובה *** אני מציע לו להעביר גם את ההגנה על עניניהם המקצועיים של עורכי-הדין לסעיף סמכויות-החובה *** נראה איך יתמודד עם זה.
ואכן, אחד המגיבים (טל ר, תגובה 1.1.1) אומר:
… ולגבי יריב לוין – אני סמוך ובטוח שהוא לא יתפתל בשום הסבר. לדעתי מכתבך יתוייק בפח האשפה הקרוב – אם יתמזל מזלך ע”י חה”כ הנכבד, ואם לא, על ידי מי מעוזריו.
ביום 29.12.2009, משלא זכיתי לכל התייחסות מצדך לפנייתי המקורית, חזרתי ותזכרתי אותך, אבל גם לכך לא התייחסת כלל ועיקר, אפילו לא ברמה העקרונית בלבד.
אז לפני שאני עובר לנושא שבנדון, אני מתזכר אותך פעם נוספת.
וכעת לנושא פנייתי אליך, היום, שגם הוא קשור לפעילות הפרלמנטרית שלך – הפעם כחבר בוועדה להצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (עריכת משאל עם).
בבחירות האחרונות למוסדות הלשכה החלו להיראות ניצנים לדיעה הקונה לה יותר ויותר אחיזה בציבור עורכי-הדין, והיא ביטול חובת החברות בלשכה.
לדעתי כל הנושא של חובת-החברות באיגוד מקצועי היא תופעה בולשוויקית פסולה, אבל בשנת תשכ”א-1961 איש לא שאל אותי, ואתה עצמך נולדת רק שמונה שנים לאחר מכן.
המצב היום הוא שנבחרי הלשכה לא ישושו להיפרד מכסאותיהם, אחרי שהשקיעו מיליונים כדי להגיע אליהם, ולכן יש צורך בהתערבות המדינה, קרי: המחוקק, אבל לפני שמציעים חוק המבטל את חובת החברות, אפשר, כפשרה, ליזום משאל-עם בין חברי הלשכה.
ראה כמה דמוקרטית ההצעה הזאת, שהיא חשובה לעורכי-הדין לא פחות מאשר פינוי רמת הגולן לאזרחי מדינת ישראל כולה.
לעריכת משאל בין חברי הלשכה יש יתרון נוסף, שהיא לא מצריכה הליכי חקיקה, ודי בפנייה אל מוסדות הלשכה, מלווה ב”רמז”, שאם הם לא יתמסרו מרצון, הכנסת תחליט בשבילם, ותבטל את חובת-החברות בלי משאל.
אני מזמין אותך ליזום משאל כאמור.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
נ”ב: אני לא ממש נאיבי, ואני מנחש שגם מכתבי זה אליך יושלך לסך, כקודמיו, שהרי גם אתה עסקן הלשכה, אבל, מי יודע.