גלעד שליט כלי משחק בידי השמאל

גלעד שליט כלי משחק בידי השמאל

חנה אייזנמן
18.02.2010 07:56
גלעד שליט כלי משחק בידי השמאל


אי אפשר לומר שיואל לא עשה מאמץ לכסות על ערוות שנאת-ישראל שלו, בהפגנת דאגה וצער על ענוּת גלעד שליט. אבל, אנחנו יודעים, שגורלו של גלעד מעניין אותו פחות מקליפת-השום. אילו נחשבה בעיניו נפש-יהודי, הוא היה נלחם בכל כוחו נגד שחרור אלפי ציידי-אדם אל שדות הציד. הוא היה שוכב על הכביש ועוצר בגופו את המשאיות…




ב”ה

גלעד  שליט כלי בידי השמאל


הגמול שקבלה “ישראל” על ביצוע מדיניות היודנריין בגוש-קטיף היתה, בין השאר, חטיפת גלעד שליט, שהיה במקום שהיה בגלל הגמול, שהיה צפוי מאד – הירי המאסיבי על כל דרום המדינה שהשמאל בנה. ואם מרשק יאמר שהוא הופתע, הוא, כמובן, ישקר

 

ושוב העמיד רדיו קול-חי את מיקרופונו לרשות שונא-ישראל מתהום נשמתו, הפעם לדובר החמאס, בנושא גלעד שליט, יואל מרשק. ויואל, מזיל דמעות תנין על גורלו הנורא של גלעד שליט, שנתניהו, כמובן, אחראי לו. כאשר, באמת, האחראים לטבח היהודים בארץ ישראל, לחטיפת חיילים, ולקבורתם חיים של השבויים והנעדרים, זה הוא מחנה שנאת-ישראל, המכונה “מחנה-השלום”, של יואל מרשק! הוא אחראי לגורלו של שליט! אישית ביותר!

 

היה זה הנבל, ראש-אגף-המשימות-בתנועה-הקבוצית, שגייס ל“משימה-הלאומית” לביצוע מדיניות היודנריין  בגוש קטיף, אלפי מתנדבים(!) בני קבוצים וקציני צה”ל, מיל. וסדיר, מן השמאל – חלאת המין האנושי, להחליף את “סרבני הגירוש”, לא שהיו “סרבנים” רבים לפקודה נאצית בעליל, וזאת “הודות” לרבני ה“ממלכתיות”, שהבהירו לתלמידיהם ש”ממלכתיות” דוחה אנושיות, דוחה מוסר וצדק, דוחה תורת ישראל, דוחה ארץ ישראל, רק לא דוחה את היודונאצים, כי הם, עצמם, ה”ממלכתיות”, אליבא שרלו, ליכטנשטיין ודומיהם.

 

הגמול שקבלה “ישראל” על ביצוע מדיניות היודנריין בגוש-קטיף היתה, בין השאר, חטיפת גלעד שליט, שהיה במקום שהיה, בגלל הגמול, שהיה צפוי מאד – הירי המאסיבי על כל דרום המדינה שהשמאל בנה. ואם מרשק יאמר שהוא הופתע, הוא, כמובן, ישקר, כי שקר היא אחת המלים הנרדפות לשמאל, כמו רצח-עם, שוד ועוד;  כל הרע שבעולם.

 

יואל, כאמור, מזיל דמעות-תנין על גורלו המר של גלעד, אבל, על גורלם המר של רבבת יהודים, שהוא, בשנאת ישראל שלו, החריב עליהם את כל עולמם, לא היו לו אפילו דמעות-תנין. לא כלום! לב של אבן, שזה המאפיין העיקרי של השמאל בכל העולם, בכלל, ושל השמאל היהודי, בפרט. אין בעולם חלאה כמו יואל מרשק וחבריו. לאבן הרובצת בקרבם יש תכונה אנושית אחת – היא שונאת, שונאת, שונאת. וממילא היא שונאת גם את גלעד, בו היא משתמשת להצדקת השתלחותה בעם היהודי.

 

אי אפשר לומר שיואל לא עשה מאמץ לכסות על ערוות שנאת-ישראל שלו, בהפגנת דאגה וצער על ענוּת גלעד שליט. אבל, אנחנו יודעים, שגורלו של גלעד מעניין אותו פחות מקליפת-השום. אילו נחשבה בעיניו נפש-יהודי, הוא היה נלחם בכל כוחו נגד שחרור אלפי ציידי-אדם אל שדות הציד. הוא היה שוכב על הכביש ועוצר בגופו את המשאיות הנושאות את הרוצחים אל החופש ואל “הזכויות הלגיטימיות” שלהם לטבוח ביהודים. זכויות שיואל מכיר בהן…

 

יואל מעלה דמעות בעינינו, כשהוא מתאר איך כווווולם עושים פוליטיקה על גוו הצנום והמעונה של גלעד. איזו בדיחה מקאברית. מלה נרדפת נוספת לשמאל זו פוליטיקה!!! השימוש שעושה השמאל בגלעד, כדי לנגח את נתניהו, את “הימין”, את העם היהודי ואפילו את “המדינה” שהוא, השמאל, בנה, זה גילום הצביעות, גילום שנאת האדם וגילום שנאת היקום. השימוש שהשמאל עושה בשליט, כאחד האמצעים שלו (יש גם משור ועצי זית) לקידום תכנית השלבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל, זיכה אותו כבר מזמן, לעמוד לדין על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.

 

ואני רוצה להבין, מה חוץ מן השמאל, ימח שמו, מונע מישראל להודיע לחמאס, ל“רשות” למצרים, ולכל שאר שושביני הפשע הזה, שבכל יום שגלעד קבור חי בבור ערבי, תחסל “ישראל” ערבי, ללא הבחנה. וגם לבצע, לאלתר! ואם גלעד יירצח, ר”ל, כפי שנרצחו רבים לפניו, ישראל תוציא להורג, ביום אחד, את כל אסירי החמאס והרש”פ הכלואים ב”ישראל”. וגם תבצע! זו הדרך היחידה, אין בלתה.

 

לא שמענו על שום מדינה אחרת בעולם, שעסוקה כל שנותיה במו”מים עם רוצחי עמה, ואף מערבת בכך את כל העולם, לשחרור בניה, שלעולם אינו מגיע, אלא אם האנשים הם גוויות, או סוחרי סמים. איזו מדינה בעולם היתה מתנהלת בצורה כזו?

 

אבל, מה הטעם בשאלות סרק, כמו, איזו אומה בעולם היתה מעניקה לרוצחיה את ארצה ואת הזכות לרצחה? איזו מדינה בעולם היתה מביעה את אהדתה ומגלגלת את רחמיה על רוצחי אזרחיה? איזו מדינה בעולם היתה מקימה על עצמה “רשות” לכלותה? איזו מדינה היתה מעניקה לקמים עליה לכלותה, עוד ועוד הזדמנויות לנסות ולהצליח להשמידה?

 

הווי אומר – “ישראל” היא המדינה האוטונאצית היחידה בעולם, אין עוד משהו כזה בתבל.

בסופו של ראיון, מודה המראיין ברדיו קול-חי ליואל מרשק, על הראיון. עוד בדיחה סרת טעם. היה זה יואל שצריך היה להודות לרדיו קול-חי שאיפשר לו להשמיע את דברי ההסתה שלו, נגד היהודים, ואת תעמולת הג’יהאד, חפשי חפשי.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר