יהודונים מול חסידי אומות העולם

יהודונים מול חסידי אומות העולם

חנה אייזנמן
18.01.2010 19:09
יהודונים מול חסידי אומות העולם


על “הרש”פ” אין להכביר במלים, אין בה, ולו פרודה אחת, של לגיטימיות. שמה איננו לגיטימי, מעשיה אינם לגיטימיים, ומטרת הקמתה לא היתה לגיטימית. היא ומקימיה לגיטימיים כמו הנאצים ועוזריהם.



ב”ה

 

יהודונים מול חסידי אומות העולם היהודונים מול חסידי אומות העולם

 

על “הרש”פ” אין להכביר במלים, אין בה, ולו פרודה אחת, של לגיטימיות. שמה איננו לגיטימי, מעשיה אינם לגיטימיים, ומטרת הקמתה לא היתה לגיטימית. היא ומקימיה לגיטימיים כמו הנאצים ועוזריהם.

לא מכבר כתב העתונאי האמריקני-ערבי-נוצרי, ג’וזף פארח, מאמר בו הוא מצהיר שהתייאש מישראל, המחזקת יותר ויותר את הרושם, שהיא חסרת תקנה. במשך עשרות שנים בהן נשפכו עליו קיתונות שופכין על ידי התיקשורת העולמית, בגלל עמידתו חסרת הפשרות לצד “ישראל” במלחמת הקיום שלה נגד הג’יהאד, התוודע, אט אט, לעובדה, שישראל היא זו המעצימה את הפאשיזם האיסלאמי ומנהלת טוב מכולם את התעמולה שלו. אשר, על כן, לא נותרה לו ברירה, אלא, לפרוש מהגנתה. למה צריך הוא להיות קדוש מעונה, על מזבח הגנת “ישראל”, כאשר היא מזלזלת בבטחונה ובזכויות העם היהודי?  פארח לא זכה לשום חשיפה ב”תיקשורת הישראלית”, יתר על כן, “ישראל” שמה ללעג את דברי הסנגוריה שלו, בהכאות שלה על חטא עצם קיומה ובתגמול הג’יהאד על הקזת דמה, נוסח סדום.

 

במקום ש”ישראל” תקפוץ על דברי הסנגוריה של חסידי אומות העולם, כמוצאת שלל רב, היא מתעלמת מהם, מסתירה אותם, היטב היטב, משום שהם “מכשול לשלום”, ומעניקה כבוד ויקר לתעמולה גבלסית למהדרין, בעיקר של הפושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, משמאל.

וכך מביעים את אכזבתם חסידי אומות העולם –

ג’וזף פארח        היהודונים מול חסידי אומות העולם

אם ליהודים בישראל לא אכפת כלל גורלו של עמם, אם הם מוכנים לשלם שוב ושוב בדם יהודי על אותה כברת ארץ, אם הבטחת קיומה בבטחון של מדינה ליהודים אינו חשוב להם, אי אפשר לדרוש אכפתיות מאחרים.

עדיין אכפת לי. למרות הכל, איני יכל להפסיק לדאוג לישראל, למעשה, התנ”ך הוא המצווה עלי לדאוג לישראל. הייתי רוצה לקוות, שליהודים בישראל יש אותה אמונה בנביאי ישראל כזו שיש לי”

פרופ’ גוסטב הנדריקסן

לראשונה מזה אלפיים שנים נתפס היהודי באור חדש, כשווה בין שווים. והנה באים אתם, ובמו ידיכם מפקירים את מולדתו של העם היהודי, מולדת שעליה שילמו בחייהם מליוני אחיכם בכבשני אושוויץ וטרבלינקה. את נשמת האומה כבר מכרתם לשטן; עכשו אתם עסוקים בביתורו של הגוף, או נכון יותר של מה שעוד נותר ממנו…

“וכבר אתם מכינים לעצמכם כלי גולה, נוטלים את הצרור הנקוב ואת מטה הנדודים ויוצאים לגלות. אך לפני כן, במעין עיוות גרוטסקי, אתם, במו ידיכם, מטביעים אות קין על מצחכם, לא על שרצחתם את אחיכם, אלא על שהוא רוצח בכם, קול דמיכם – ולא קול דמו – הוא הזועק מן האדמה…..

“… וכי יש ביטוי שטני ואמיתי יותר לקביעתו של הגל: ‘לא אימה ורחמים מעוררת בי הטרגדיה של העם היהודי, אלא דחייה עמוקה…'”

“…. על כל צעד ושעל מצאתי את ‘הגאון היוצר’, שיד לו בכל ויד כל בו. מבורסה עד אש”ף. מוכר מניות בבקר ואת מולדתו אחר הצהרים, ובערב, אם נותר בו עוד כח, הוא משנס מותן ויוצא להגן על זכותם של מבקשי נפשו ליטול אותה ממנו…” 
 

הכומר ין וילן ון דר הובן, דובר הכנסיה הנוצרית בירושלים

“והיה אם יגיע היום המר והנמהר וישראל תשב לשולחן הדיונים עם אש”ף, יקיץ הקץ לייחודה המוסרי של אומה זו. ויתרה מכך, תהיה זו בגידה שאין לה כפרה בזכר ששת מליוני הקרבנות שנרצחו בידי הנאצים, שאש”ף הוא יורשם וממשיכם הנאמן”.

 

לפני כשבועיים, יצאו היהודונים של “הליגה נגד השמצה” בהתקפה חריפה על פארח, עקב המאבק שהוא מנהל לסילוק אובמה מכס נשיאות ארה”ב, והגדירו אותו… אנטישמי! ג’וזף פארח אנטישמי… ואובמה – פילושמי… נכון, כלפי הערבים.

פארח התאמץ כל השנים להפריך את שקר “העם הערבי הפלשתינאי”, ועל כן היה לפרסונה נון-גראטה ב”ישראל” שוחרת השלום עם הרש”פ שהיא יצרה, לקידום תכנית השלבים הג’יהאדית

היהודונים מול חסידי אומות העולםבימים אלה של חיכוך עם תורכיה, מצטרפת גם ציפי למקהלת ה-in של גינויים לתורכיה, וזו בדיחה מקאברית, כי אם יש מישהו בעולם המעניק משקל ותדמית של אמת, להאשמותיה של תורכיה נגד “ישראל”, הרי זו הציפי, שהיתה, בין השאר, שרת החוץ של “פלסטין”…. סליחה, של “ישראל”. פשוט אין הבדל, וקל לטעות….

מה אומרת ציפי בימים אלה? הנה:

“.. הבחירה היא לא בין ישראל לפלסטינים או בין היהודים לערבים, אלא, בין ישראל, הרש”פ הלגיטימית, מצרים וירדן לבין העולם האסלאמי הקיצוני“.

 

הציפורה אלופה ב”יציאות” כאלה, ואז מתבכיינת “ישראל” על ה”הסברה….”.

בערוץ 7 הגבתי על רגל אחת לאמירה הנפשעת הזו, שהיתה צריכה להביא להעמדתה לדין של ציפי, על פי תקדים משפטי נירנברג (בקיצור):


על “הרש”פ” אין להכביר במלים, אין בה, ולו פרודה אחת, של לגיטימיות. שמה איננו לגיטימי, מעשיה אינם לגיטימיים, ומטרת הקמתה לא היתה לגיטימית. היא ומקימיה לגיטימיים כמו הנאצים ועוזריהם.
גם על “ירדן” אין ויכוח – “ממלכה” פיקטיבית שהוקמה על ידי הבריטים, כדי למנוע את יישום המנדט להקמת הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל. “ירדן” אינה קיימת מבחינת המשפט הבינלאומי.
מצרים, יש כלבה כזו, והיא מובילת הג’יהאד, מאז ומתמיד.

 

עורבא פרח          היהודונים מול חסידי אומות העולם

 

מה שהיה אמור להיות כתב אשמה חריף נגד היהודים, הפך לכתב סנגוריה נלהב על היהודים, ולכתב אשמה חמור ביותר, נגד העולם הערבי, נגד כל האומות, ובעיקר נגד ארה”ב

 

בואו נחזור בקיצור על סיפור הולדת “העם הפלשתינאי”. ומכיוון שהעתונאית-סופרת אמריקנית ג’ואן פיטרס קפלן הקדישה שבע משנות חייה, יומם ולילה, ללימוד ה-case נוכל להיעזר בה.

פיטרס היתה פעילה בארגונים שונים לזכויות האדם, כנראה היחידה בעולם, שהתכוונה באמת לזכויות האדם באשר הוא אדם.

פיטרס גילתה תופעה מעניינת. בכל הנושאים והמכאובים בו עסקו הארגונים, היה רק נושא אחד שלא ירד, גם ליום אחד, מסדר היום של הפעילים לזכויות האדם. היה זה עניינם של ה“פליטים” בפלשתינא. ג’ואן פיטרס החליטה לחקור את הענין, ולספר לכל העולם על אכזריות ישראל נגד ה”פלשתינאים”.

היא יצאה למזרח התיכון והתחילה ללמוד. מה שהיה אמור להיות כתב אשמה חריף נגד היהודים, הפך לכתב סנגוריה נלהב על היהודים, ולכתב אשמה חמור ביותר, נגד העולם הערבי, נגד כל האומות, ובעיקר נגד ארה”ב, המממנת את קיבוע “מחנות הפליטים”, במקום לממן את שיקום האנשים! ועוד – יושבי המחנות, כמעט כולם, הם חלכאים ונדכאים ממדינות ערב המתיישבים במחנות ומקבלים אוכל-חינם ואימונים-חינם, לטבח ביהודים.

היהודונים מול חסידי אומות העולםפיטרס ישבה ימים ולילות בארכיונים, ב”ישראל”, בארצות-ערב, בארה”ב ובבריטניה ולמדה את נושא רדיפת היהודים גם בארצם.

עם תחילת מסע הלימודים שלה, נדלקו בראשה של ג’ואן נורות אדומות רבות. כשהבוהקת מכולן היתה העובדה שמכל הפליטים בעולם (מאה מליון, במזרח ובמערב, משנות מלחמת העולם השניה), יש רק ציבור “פליטים” אחד, שלו נתייחדה הגדרה השמורה רק לו – “פליט” מפלשתינא הוא מי שישב לפחות שנתיים בארץ, לפני מלחמת תש”ח! מכאן למדה פיטרס, שרוב “פליטי 1948” שהו כאן שנתיים בלבד לפני מלחמת תש”ח, שאילולא כן, לא היה האו”ם האנטישמי טורח על הגדרה חדשנית כזו, נבזית ומעוותת.

על כן אחד מכיווני החקירה של פיטרס היה מסלול נדידת ערביי המזרח התיכון ופליטים משאר כל ארצות תבל לארץ ישראל. לא נאריך כאן, כל אחד יכל לקרוא את הספר “מאז ומקדם” של ג’ואן פיטרס, המתועד למכביר. ואכן, רוב ה”אוכלוסיה המקומית” זה מקרוב באה, מן החוראן, מן הבלקנים, מן המזרח התיכון ומאפריקה ועוד, ביזמתן ובעידודן של האימפריות ששלטו כאן, העותמאנית והבריטית, כדי למנוע הקמת ישוב יהודי בר-קיימא בארץ ישראל.

עוד למדה, שכל הפליטים בעולם, שגורשו מנחלותיהם, זה מאות בשנים, שוקמו בארצות מקלטם, רק 450 עד 600 אלף ה”פליטים” הערבים, שנשארו במרחב מחייתם/ארצות מוצאם, לא שוקמו בארצות אלה, דוברות שפתם, בנות תרבותם ודתם.

נסיונותיו של האימפריאליזם הג’יהאדי להשמידנו, יצרו את ה”פליטים” (מרכאות אצל פיטרס) האלה. מדינות ערב ששיוועו לידים עובדות, דרשו לעצמן את ה”פליטים”, אך הליגה הערבית אסרה על שיקומם!!!!!

למה? הנה התשובה –

מיומנו של קולונל מיינרצהאגן              היהודונים מול חסידי אומות העולם

 

כווית, 15.1.1951

”… היה שם גם קבלן לבנוני אחד… הוא סבר שהחרם הכלכלי שמטילות המדינות הערביות, סופו שיקטול את ישראל בתוך כחמישים שנה, ועד אז תהיינה המדינות הערביות מוצקות באחדותן, חמושות כהלכה ויעילות. אז ייזרקו היהודים לים, אבל יניחו להם מובלעת יהודית קטנה בחופי ארץ ישראל, אך בלי ממשלה יהודית. הוא לא סמך כלל על עיראק, תימן או ערב הסעודית, אך לבו סמוך ובטוח שירדן, סוריה לבנון ומצרים תוכלנה להכות את היהודים בעוד חמישים שנה. חיויתי את דעתי שבעוד חמישים שנה יהיו גם היהודים חזקים הרבה יותר מעכשו, והוא אמר שהם יהיו פושטי רגל, נגועים בקומוניזם ונטולי יציבות כלכלית ומדינית. העירותי: ‘אתם הערבים, על כל אוצרות הנפט שלכם, מדוע אינכם עושים משהו למען הפליטים העלובים הללו מארץ ישראל’, ‘אלוהים אדירים’ אמר, ‘אתה חושב באמת שאנחנו נהרוס את התעמולה הטובה ביותר הנמצאת ברשותנו; הרי זה מכרה זהב’. אמרתי שדעה כזאת היא קשת לב ובלתי מוסרית כאחת. ‘הבלים’ אמר, ‘הם סתם אשפת אדם אבל הם מכרה זהב מדיני”’

 

מה שבטוח הוא – אם יש גורם אחד בעולם שאינו אחראי לפליטוּתם של הערבים, פליטי תוקפנות הג’יהאד, לא ביצירתם, לא באי שיקומם ולא ב”כיבוש” וב”דיכוי”, הם היהודים. למרות שיש ליהודים הזכות המלאה להכות באלה עד הישמדם מעל פני אדמת ארץ ישראל, הרי, יהודוני מדינת הדמים והזדון הזו, היו הראשונים להכיר רישמית כב”עם”, בציבור שהחל את דרכו כאשפת-האדם, והפך לחלאת המין האנושי – ארגונים לרצח העם היהודי בשליחות הג’יהאד.

 

וכך אמר שרון בכנס בלטרון:

 מדינת ישראל רוצה לתת לפלשתינים מה שאף אחד לפניה לא נתן להם: אפשרות להקים מדינה.  לא הטורקים, לא האנגלים, לא המצרים ולא הירדנים נתנו להם אפשרות כזאת.

 

וודאי שאף אחד לפניה לא נתן “להם”;

א. מעולם לא היה עם כזה.

ב. אי אפשר לתת מה שאיננו שלך. רק “ישראל” המתחזה למייצגת העם היהודי, יכולה לתת, כי ארץ ישראל היא נחלת עם ישראל, ורק בעל הבית יכל לתת. ואם הוא נבל, המקדם את תכנית השלבים של הג’יהאד, לחורבן הישוב היהודי בארץ ישראל, הוא גם יתן (וגם יקבל את המגיע לו….)!

 

אסון נצחון מלחמת ששת הימים  היהודונים מול חסידי אומות העולם

 

במלחמת ששת הימים קרה אסון לכל הפארטנרים לשלום – “מדינת השלום” והערבים – היהודים חזרו למחוזות אבותיהם. וזה הדבר הנורא ביותר שיכל היה לקרות למדינה שכל עניינה הוא – “עולם ישן עד היסוד נחריבה”.

 

במלחמת ששת הימים קרה אסון לכל הפארטנרים לשלום – “מדינת השלום” והערבים – היהודים חזרו למחוזות אבותיהם. וזה הדבר הנורא ביותר שיכל היה לקרות למדינה שכל עניינה הוא – “עולם ישן עד היסוד נחריבה”. החורבן הוא עיקר עיסוקה של המדינה שהשמאל בנה. ומכיוון, שגם הערבים לא היו הכי מבסוטים מזה שהשמדת היהודים לא צלחה בידיהם, ו”ישראל” רק הבטיחה ביתר שאת את קיומה במזרח התיכון החדש, ומכיוון שלא יכלו להתבכיין על “כיבוש”, כאשר כל העולם יודע, שהתוקפנות היתה מצידם, חברו כל אלה, בעלי האינטרס המשותף – לעקור את היהודים מארץ ישראל – והמציאו את ה”זכויות הלגיטימיות” של “העם הערבי הפלשתינאי”. נשכחה התוקפנות ה”ירדנית”, “ירדן” לא בעסק, לנו יש עסק עם “עם כבוש” ו”מדוכא” –  “העם הערבי הפלשתינאי” ש”אדמתו” נשדדה ממנו. ושוב יש הצדקה להשמיד את ה”כובשים” היהודים. גם ה”ירדנים”, היושבים, שלא על פי כל דין, לא על פי חוק, לא על פי הצדק ולא על פי המוסר או האמת, ב”פלשתינא”, היא ארץ ישראל, תומכים בהשבת “זכויותיהם הלגיטימיות” של ה”פלשתינאים”, שחוסיין השמיד בזמנו חמשת אלפים מהם, בחודש אחד, הוא “ספטמבר השחור”. וכשקם ארגון המרצחים “ספטמבר השחור”, הוא נקם בחוסיין ובבידואים שלו? מה פתאם? היה זה ארגון נוסף לרצח העם היהודי.

רחמי כל האומות וטוב לבם, נשפכים כגשמי נדבות על “המדוכאים עלי אדמות”. זו, ורק זו, כמובן, הסיבה לשנאת ישראל בת שנות ארבעת-אלפים…  ובקיצור – מכיוון שהג’יהאד הוא מצוות הדת, והעולם דוגל בחופש הפולחן, אפשר להבין ואף לאפשר למוסלמים ליישם את מצוות דתם ביהודים, הידועים בליברליות ובפתיחות שלהם, כמדוקלם: “אני מעדיף להיהרג ולא להרוג…”. וכך, מצא זרזיר את עורבו, וקרבן את תליינו, כמצוא הסדן את פטישו. ול”דמוקרטים” היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

והסיבה שאני שונאת אותם ממעמקי הנפש, איננה משום שלהם יש שמחה וששון ולנו דם ויגון, אלא, משום ש”מחנה השלום” היהודי, גרוע פי ששה מליונים מן הנאצים!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר