המאמר ה-3,000 באתר: על חופש הביטוי ועל הלוגיקה המשונה בפורום קפה דה-מארקר


המאמר ה-3,000 באתר: על חופש הביטוי ועל הלוגיקה המשונה בפורום קפה דה-מארקר



שמחה ניר, עו”ד
18.09.2009 03:42


המאמר ה-3,000 באתר: על חופש הביטוי ועל הלוגיקה המשונה בפורום קפה דה-מארקר - חופש הביטוי - קפה דה-מארקר - דורית ביניש - יעל גיל - אמיר לירן - שמחה ניר - אברהם הירשזון - משה גל - טפשות - חוצפה - גסות רוח - אלימות מילולית


בפורום של קפה דה-מארקר מותר לומר על דורית ביניש שהיא טיפשה, אבל אסור לתמוך את האמירה הזאת בעובדות – אפילו כאלה הידועות ומוכרות לכל.




הקדמה

מה נכון יותר לעשות: לזרוק לחלל האוויר את האמירה “דורית ביניש טפשה”, או להביא עובדות, ובצידן פרשנות המגינה על ה”תיזה”. לדעתי האפשרות השנייה היא הנכונה, המכובדת והאחראית יותר, כי אם העובדות אינן נכונות – אפשר לתבוע את הכותב לפי החוק לאיסור לשון הרע, ואם הפרשנות אינה מתאימה לעובדות, הכותב מסתכן בכך שיציגו אותו כאידיוט מושלם.

אבל מסתבר שמנהל מסויים בקהילת עורכי דין ומשפטנים בקפה דה-מארקר חושב אחרת. מבחינתו עדיף לזרוק לחלל האשמות-בעלמא, ללא כל אישוש, מאשר להביא לפני הקורא תיזה מסודרת, הניתנת לויכוח.

בפורום אקטואליה באותה הקהילה, תחת הכותרת נשיאה לבית המשפט העליון? זה כבר יותר מדי … הפריח אחד המשתתפים את האמירה דורית ביניש טפשה, ומשתתף אחר השליך כפפה לרגליו, וביקש ממנו דוגמאות – ובצדק.

אני ראיתי בויכוח המשני הזה (משני לאותו הדיון) עילה לפתיחת דיון נפרד בשאלה אם דורית ביניש טפשה, והתשתית העובדתית הייתה התנגדותה לבחירת שופטים בזמן כהונתה של ממשלת מעבר.

הבסיס העובדתי לתיזה שלי

טיפשותה של ביניש התגלתה, לטעמי, בכך שהיא סברה כי הציבור לא זוכר שהיא-עצמה נבחרה בזמן כהונתה של ממשלת מעבר, ובכך שהיא לא הביאה בחשבון כי במבחן התוצאה היא עשוייה להפסיד קשות – כפי שאמנם הווה – והלא שנינו, מפי חז”ל, כי איזהו חכם – הרואה את הנולד, ודורית ביניש לא ראתה אותו.

על מה רגשו גויים

בעקבות יריית-הפתיחה שלי הצטרפו לדיון משתתפים נוספים, חלקם תמכו בי, וחלקם לא, אבל אחד המנהלים בקהילה, סבר כי תבונתה של דורית ביניש היא נושא אשר אסור כלל לדון בו – ומחק את הדיון כולו.

בעקבות המחיקה הזאת פתחתי באותו הפורום דיון חדש, תחת הכותרת האם זרועו הארוכה של משה גל, מנהל בתי המשפט, הגיעה גם לקפה דה-מארקר?.

וכך הצגתי את הדברים (ההדגשות לא במקור):

באחד הדיונים כאן טען אחד המשתתפים שדורית ביניש טיפשה.

מישהו אחר דרש ממנו שייתן דוגמאות, במקום לזרוק לחלל דברים-בעלמא.

אני ראיתי בשאלה הזאת נושא בפני עצמו, ופתחתי דיון חדש, בהביאי דוגמה קונקרטית.

מה זה “דוגמה קונקרטית”?

דוגמה קונקרטית, במקרה שלי, הייתה צירוף עובדות ידוע לכל, יחד עם פרשנות משלי.

זה כבר היה יותר מדי למנהלי הפורום, והם מחקו את הדיון כולו.

המסקנה: מותר להביא כאן האשמות-בעלמא, אבל אסור להביע דיעות מנומקות, אפילו שהן מבוססות על עובדות ידועות, אשר מעולם לא הוכחשו.

מותר להביא כאן האשמות-בעלמא, כי אף אחד לא יתייחס אליהן ברצינות, אבל אסור להביע דיעות מנומקות, כי הן עשויות לשכנע, חס-וחלילה.

וזה מביא אותי אל משה גל, כבוד השופט, מנהל בתי המשפט.

פורסם ברבים – ולא הוכחש – כי הוא פנה לגוגל, וביקש להוריד מהאינדקסים (או, לפחות, לדחוף אותם כלפי מטה, למקומות שאיש לא מגיע אליהם).

אחד הנפגעים הקשים מההתערבות הזאת הוא האתר של קימקא:

www.quimka.net,

ואיתו עבדכם הנאמן: הצירוף “שמחה ניר” ירד, אחרי התערבותו של גל, מ-60,000 (ששים אלף!) ל-5,000 (חמשת אלפים) בלבד.

השאלה היא אם זרועו הארוכה של גל הגיעה גם אלינו (רמז: הדיון שפתחתי הגיע להתראות גוגל תוך שעות, ואולי אף פחות).

על כך עונה לי המנהל:

אני מחקתי לך את הדיון הקודם מן הטעם שבקהילה אותה אני מנהל לא יהיה דיון שכותרתו “א’ או ב’ או ד’ הוא טיפש. אף אחד לא ביקש ממני לעשות זאת. אני לא מכיר את משה גל ואתה יכול להיות בטוח שהוא לא עומד מאחורי שום מחיקה כאן.

אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה שלא להחזיר אותנו שנה וחצי אחורה ולהכריח אותי לעבור על כל דיון ודיון שלך ולמחוק לך השמצות.

תרחם עלי שמחה, גם אני רוצה לחגוג את החגים בשקט עם משפחתי מבלי להציץ כאן כל שעה.

ואני משיב (ההדגשות וגודל האותיות – במקור):

לא אחוס עליך, כי אתה לא חס על חופש הביטוי שלי.  

הדברים שקוממו אותך נחלקים לשני חלקים: האחד – החלק העובדתי, אשר אין בו שום חידוש, והשני – החלק הפרשני.  

אתה צינזרתי אותי בגלל החלק הפרשני, ואם זה לא “משטרת המחשבות”, לא אדע משטרת-מחשבות מהי.

לשיטתך מותר להגיד אברהם הירשזון מושחת, אבל אסור להשתית את זה על עובדות, גם אם הן ידועות.

בכלל, קשה לי להבין את הלוגיקה שלך: כאשר אומרים “דורית ביניש טפשה” בחזקת עובדה הנשלפת מהשרוול, זה בסדר, אבל כאשר מביאים את זה כהבעת-דיעה, המושתתת על עובדות, זה “השמצה”?!

אבל כיווןן שאתה הוא המנהל כאן, אין לי אלא להתיישר לפיך, ולומר, מהשרוול, את מה שכבר נאמר כאן, ולא מחקת:

דורית ביניש טפשה.

ועכשיו נראה מה תעשה.

תגובתו של בן אדם “נורמטיבי”

ומה אתם חושבים שעשה המנהל?

שורו-שורו. כך הוא:

אה זה מאוד קל קימקא, אשלח אותך לגנון החסומים של הקהילה. שם יש רבים שסבורים שאלימות מילולית, חוצפה, וגסות רוח היא הדרך לנהל מערכות יחסים וירטואליות עם בני אדם נורמטיביים, אתה תהיה שם בין רבים וטובים.

שנה טובה.

אמר ועשה: במקום להודות, בהילחצו אל הפינה, כי הוא טעה, וכי הקריטריונים שלו למחיקה עומדים בסתירה לכל הגיון, הוא לא רק השתמש במספרי הצנזור שלו, ועוד ייחס לי האשמות-בעלמא: אלימות מילולית, חוצפה, וגסות רוח, אלא שגם חסם את השתתפותי בדיוני הקהילה.

ממש אבל לאומי. ממש שלילתה של הבמה היחידה העומדת לרשותי.

ואני שואל אותך אדוני המנהל:

·                מאימתי פרשנות גלוייה לעובדות מוסמכות-על-הכל היא “אלימות”?

·                מאימתי פרשנות כאמור היא “חוצפה”?

·                מאימתי פרשנות כאמור היא “גסות רוח”?

·                מדוע אתה, כ”בן אדם נורמטיבי”, לא מתווכח עם העובדות והמסקנות שלי, ומנסה להציג את הדברים באור הנראה לך כנכון?

·                מדוע לא מחקת לאחרים בפורום שלך את האמירה שדורית ביניש היא טפשה?

·                ומעל לכל: נניח שאתה מגיע למסקנה ששופט מסויים הוא ממש טיפש (ולא סתם אחד כזה שטועה לפעמים), ונראה לך שישנה חשיבות ציבורית להביא את דעתך לידיעת הרבים – איך אתה, כ”בן אדם נורמטיבי”, תעשה זאת בלי לחטוא ב”אלימות מילולית, חוצפה, וגסות רוח”, אבל גם בלי להכהות את חודה של ביקורתך?

מה אומרים השותפים לניהול הקהילה?

לסיכום, הייתי שואל את שני שותפיו של הנ”ל לניהול הקהילה, עו”ד יעל גיל, ועו”ד אמיר לירן: האם חברכם התייעץ אתכם וקיבל את הסכמתכם? ואם לא – האם הפעולה שלו – הן לגבי המחיקה הספציפית, והן לגבי חסימתי מלהשתתף בקהילה – אכן מקובלת עליכם?

שאלת-אגב

אמנם המאמר הזה לא דן בשאלת תבונתה של דורית ביניש, אלא בזכות לדון בה, אבל כיוון שבדה-מארקר לא יתנו לכם להביע את דעתכם בנושא, אתם מוזמנים לעשות זאת כאן.

שנה טובה!!!

נ”ב: אחרי שהעליתי לאתר את המאמר הזה נמחק גם הדיון החדש (האם זרועו הארוכה של משה גל, מנהל בתי המשפט, הגיעה גם לקפה דה-מארקר?), ומכאן אני מבין שבדה-מארקר אסור לדון לא רק בתבונתה של דורית ביניש, אלא גם במדיניות הצנזורה של דה-מארקר.

ולמי שסבור שמצצתי דברים מהאצבע, הרי הוכחה שהדיונים אשר לא מופיעים בדה-מארקר אכן היו ונבראו:

התראה של Google Web על: בייניש OR ביניש

על טפשותה של דורית ביניש TheMarker Cafe

בדיון אחר בפורום הזה הובעה תרעומת על אחד המשתתפים אשר טען כי דורית ביניש היא טפשה, אבל לא הביא כל אישוש לטענתו. אז אני אתן כאן תרומה קטנה בנושא הזה: כאשר

 

התראה של Google Web על: “משה גל”

האם זרועו הארוכה של משה גל, מנהל בתי המשפט, הגיעה גם לקפה דה-מארקר

 17 ספטמבר 2009 באחד הדיונים כאן טען אחד המשתתפים שדורית ביניש טיפשה. מישהו אחר דרש ממנו שייתן דוגמאות, במקום לזרוק לחלל דברים-בעלמא.

 

ואם לגבי “הדיון הקודם” אפשר, אולי, לקבל את דבריו של המנהל כי “אף אחד לא ביקש ממני לעשות זאת. אני לא מכיר את משה גל ואתה יכול להיות בטוח שהוא לא עומד מאחורי שום מחיקה כאן”, הרי לגבי המחיקה השנייה הדבר לגמרי לא בטוח. משה גל כבר הוכיח שהוא מצוי בגוגל, ואם על “בייניש” OR “ביניש” הוא לא עלה, על “משה גל” הוא בטח עלה גם עלה.

_________________

עוד בנושא זה:

עו”ד על חופש-הביטוי והלוגיקה המשונה בקפה דה-מארקר: מהי “שפת רחוב”?

עו”ד על חופש-הביטוי והלוגיקה המשונה בקפה דה-מארקר: אתם לא עושים לי שום טובה!

עו”ד על חופש-הביטוי והלוגיקה המשונה בקפה דה-מארקר: נאום תשובה לעו”ד אמיר לירן
עו”ד על חופש-הביטוי והלוגיקה המשונה בקפה דה-מארקר: נאום תשובה לעו”ד אמיר לירן(2): תרגיל אינטלקטואלי




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר