התעללות שווא, עדות שקר וגרימת נזק לרכוש על-ידי משטרת התנועה

התעללות שווא, עדות שקר וגרימת נזק לרכוש על-ידי משטרת התנועה

חנה אייזנמן
13.07.2009 17:07
התעללות שווא, עדות שקר וגרימת נזק לרכוש על-ידי משטרת התנועה


ולצד המוסרי הטהור – לא נשכח ולא נסלח לצמד השוטרים האלה על ההתעללות. אנו דורשים, כמובן, את מלוא הפיצוי לתיקון המזגן. את עגמת הנפש שנגרמה לנו איני יכולה להעריך, אך יש מי שכן יכל, שם למעלה!



ב”ה

 

 

 

לכבוד

היחידה לתלונות הציבור

מבקר המשרד לבטחון פנים

 

 

 

תלונה על התעללות שווא, על עדות שקר ועל גרימת נזק לרכוש על-ידי משטרת התנועה

 

 

הנדון: איתן ברזילי, אברהם אשכנזי – שוטרי תנועה

             התעללות שווא, עדות שקר, גרימת נזק לרכוש

 

 

אתחיל מן השורה האחרונה, תרתי משמע – השורה האחרונה בדו”ח אומרת שאני התבטאתי כדלהלן – שוטרים פושעים! אני לא אמרתי דבר כזה!! אמרתי שהמוני פושעים מסתובבים על הכבישים, והמשטרה עוצרת דווקא אותי, כנראה מתוך שעמום. זה מה שאני אמרתי, ולא שום דבר הדומה לשקר שכותב פה השוטר! אולי יש לו סעיף-אזנים, או, “ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה”.

 

להלן ציטוט הדו”ח: “נהגתי בניידת בכביש 1 למזרח בנתיב אמצעי מתוך שלושה אחרי ברכב הנ”ל נסע לאט לפי ספידומטר שלי 70 קמ”ש נתיב ימין היה פנוי לחלוטין כלי הרכב שאחריו הבהבו עם האורות כדי שיפנה את הנתיב הוא לא פינה והם נאלצו לעקפו מימין, לאחר כ-2 ק”מ עצרתי אותו תוך שמירת קשר עין עם עצירה מלאה

 

“דברי הנהג/ת אני לא מכירה את הכביש ואני רציתי לפנות ימינה לירושלים אני רואה הרבה נהגים עבריינים ואין משטרה אני אכתוב על זה בעתון השוטרים פושעים…”

 

(חוסר הפסיקים והנקודות במקור)

 

לא אמרתי שאני לא מכירה את הכביש, אני מכירה אותו מצויין, אני נוסעת בו כל הזמן. לא רציתי לפנות לירושלים, נסענו אל בתי במבוא-חורון, בדרך חזרה מבקור בבית החולים שיבא בתל-השומר, בדרכנו לירושלים.

 

הסיפור הוא כזה – נכון, נסעתי בנתיב האמצעי. נכון, לא מיהרתי, כדי שבעלי לא יעיר לי על המהירות הגדולה בה אני נוהגת בדרך כלל, אבל לתפוס אותי ב-70 קמ”ש זה נדיר. ואולי נאלצתי להאט. מכיוון שלא הבטתי בספידומטר, איני יכולה להתווכח עם השוטר, אבל, קשה לי להאמין שנסעתי באיטיות כזו. בשלב מסויים עקפתי את הניידת, גבורת הדו”ח, שנסעה באיטיות בנתיב הימני. אבל, מיד התחרטתי על העקיפה, מחשש שאיעצר בגין נסיעה במהירות מופרזת. והעוקץ הוא, שנעצרתי בגלל שלא טסתי כמו רוב המטורפים בכבישים.

 

מאחורי נסע רכב מסחרי ענק, שאותת לי לרדת, מכיוון שלא ירדתי במהירות בה רצה, עקף אותי מימין, שזו עבירת תנועה, אך הוא לא נעצר.

 

ולמה הוא עקף אותי מימין? מסיבה פשוטה מאד, כי בנתיב השמאלי זחלו לאיטן מכוניות אחרות. גם הן לא נעצרו בגין “סיכון התנועה בכביש”, כדברי השוטר אלי.

 

לאחר שהבנתי שכל האיתותים וכל ההתרגשות של השוטר מופנים כלפי, ירדתי לשוליים נסעתי זמן מה מאחוריו, הוא המשיך בנסיעה, עד שהבנתי את הרמז, עקפתי אותו ועצרתי.

 

למה להאריך – ישבנו במכוניתנו כחצי שעה בחום צהריים איום ונורא, המזגן בשלב מסויים הפסיק לצנן, ומאז הוא רק מחמם. חזרנו לירושלים ממבוא-חורון בלי מזגן, מטורפים יחידים בכל הכביש, במכונית בת כמה חדשים, הנוסעים בחלונות פתוחים במקום עם מזגן.

 

בעלי ישב שם, על “כביש 1 למזרח”, זרועו האחת בגבס והשניה חבושה על תפרים רציניים (תאונת טיול רגלי), כל גופו דווי, אך למה שזה יהיה אכפת לשוטר?

 

לאחר כרבע שעה שאל בעלי, אם לגשת לניידת ולשאול מה קורה. בתחילה אמרתי לו שיחכה עוד קצת, לאחר מכן החלטתי שאכן הגיע הזמן לברר מה קורה. ראיתי את בעלי מחליף דברים עם השוטרים.

לאחר כמה דקות נוספות, יצאתי גם אני מן הרכב וניגשתי לניידת. השוטר עשה הצגה גדולה של התקשרות עם גורם כלשהו, כשהוא קורא את מספר הזהות שלי. ואז שמעתי בקשר, אם איני טועה מאד: “אין הרשעות קודמות”.

 

ושוב חכינו. לבסוף חזר השוטר אלינו, הגיש לי את הדו”ח ובקש שאחתום. רציתי לקרוא את הדברים, אך השוטר אמר שזה מיותר, שכן, אני חותמת שקבלתי את הדו”ח ולא על הדברים הכתובים בו (האמת היא שלא התלהבתי לשבת בחום האימים הזה ולקרוא את כתב החרטומים של השוטר).

 

לבסוף הבהיר שאני יכולה להישפט, על פי החלטתי. ברור שאין לי כל כוונה לבזבז את זמני ואת עצבי במסדרונות בית המשפט לתעבורה. ליוויתי פעם חברה קשישה למקום ההוא, זה הספיק לי לכל החיים.

 

מאידך, איני מבקשת לבטל את הדו”ח, אני דורשת זאת! זהו דו”ח שווא! לא היתה לו שום הצדקה. זו היתה התעללות גרידא, התעללות לשמה. ובנוסף לכל הלך לנו המזגן במכונית חדשה.

 

אם היתה כאן עבירת תנועה, למה לא רשם מיד את הדו”ח, או, נאמר, לאחר מקסימום של עשר דקות, שגם זו חוצפה אדירה.

 

ולצד המוסרי הטהור – לא נשכח ולא נסלח לצמד השוטרים האלה על ההתעללות.

 

אנו דורשים, כמובן, את מלוא הפיצוי לתיקון המזגן. את עגמת הנפש שנגרמה לנו איני יכולה להעריך, אך יש מי שכן יכל, שם למעלה!

נ.ב במשך כל אותה המתנה ארוכה היו התעודות שלי בידי השוטר!

                                     



2 תגובות על “התעללות שווא, עדות שקר וגרימת נזק לרכוש על-ידי משטרת התנועה”

  1. גיורא הגיב:

    אני מכיר את איתן ברזילי שנים. שנינו אנשי מחשבים, עבדנו יחד והיינו מיודדים גם מחוץ לשעות העבודה. איש חד מחשבה ,מה שאיש מחשבים לא יכול בלי, שקול,מחפש את הצדק והאמת,ואני תמיד אחפש את תגובותיו הכתובות ועמדותיו כיצד הוא רואה נושאים במחלוקת בחברה שלנו ולומד מהן.לעולם לא תתפוס אותו “מורח” , לא תתפוס אותו “מתחמן”.לאחר שניפרדו דרכינו נימצאתי למד שמקדיש הוא את זמנו לטובת הציבור כמיתנדב במישטרה.מתאים לו. אין לי ספק שההצגה החד צדדית של התלונה נגדו עושה לו עוול. מן הראוי היה להשיג את תגובת המישטרה בזמן אמת לתלונה זו. תהיה , איפוא, תגובתי זו , פיצוי מה על החסר.

    • Simha Admin הגיב:

      תודה גיורא.
      חנה אייזנמן ז”ל כבר לא יכולה להגן על עצמה.
      מטבע הדברים תלונות משקפות את הדברים בעיני המתלונן.
      תגובתך עומדת לעיונו של כל קורא.
      ברוך תהייה.
      שמחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר