יש ממשלה בירושלים

יש ממשלה בירושלים

אהרון רול
16.05.2009 11:13
כבקרת רועה עדרו; משמאל: התקשורת

כבקרת רועה עדרו; משמאל: התקשורת


מאז מסע הבחירות הנוכחי ועד עצם היום הזה עדים אנו למסע תקשורתי רחב ממדים כנגד ממשלת ישראל הלגיטימית, אך שאינה כזו לגישת שוטמי גוש הימין שהפך לגוש השלטון המרכזי במדינתנו.



14 מאי 2009

מאז מסע הבחירות הנוכחי ועד עצם היום הזה עדים אנו למסע תקשורתי רחב ממדים כנגד ממשלת ישראל הלגיטימית, אך שאינה כזו לגישת שוטמי גוש הימין שהפך לגוש השלטון המרכזי במדינתנו.

איננו יכולים לתייג את המסע הזה כמסע מאורגן מפאת שאינו כזה. אין מקום ומצב כזה בו התאספו שוטמי המדינה וממשלתה לישיבה סודית במקום עלום כלשהו ובה החליטו על מעשיהם העתידיים. מאידך, ניתן למצוא הקבלה בין הגדרות ה”פשע במאורגן” ובידולו מ”ארגוני פשע” לאשר שורר במקומותינו.

נראה כי כל ארגון מדיה פועל לכאורה וכפרפראזה כארגון פשע המבדל עצמו מעמיתיו לארגונים אחרים, אך בהחלט פוזל לעבר תמימי הדעים עמו, בעודו בוחן התנהלותם על מנת לעלות עליהם בהיסטריה התקשורתית רווית הרייטינג. וכי מה יותר טוב ומתגמל מחפיסת (ח’, האות ח’) שתי ציפורים במכה אחת, גם להפיץ שנאת הימין ברבים וגם לקצור רייטינג משובח. הניסיון לבדל בין נוהל “הרצחת וגם ירשת” והתנהלות המדיה במקומותינו בהקשר זה נדון מראש לכישלון. בפשטות, הזהות הינה שלמה.

 

עוד בטרם החל המשא ומתן לאישור התקציב כבר נחשפו פרטיו, אשר היוו אך בסיס ראשוני ביותר למסע ומתן, וכבר החל המסע היחצני כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו. נתניהו התגלה כבלתי לחיץ, הפועל בשום שכל ובסבלנות, באורח ממוקד להלל, למרות “העיזים” שהושלכו לפתחו על ידי שוטמיו הוותיקים. בניגוד לו התגלו “נערי המדיה” בעיתונות הכתובה והמשודרת כלחיצים, היסטריים, מזיעים, מזגזגים ועוד שמות תואר אשר נהגו אלו להכתיר לשנוא נפשם, התואמים התנהלותם, כתבותיהם ומשדריהם. עליהם ניתן לומר “בור כרה ויחפרהו וייפול רשע תחתיו”.

 

התקציב הראשוני שהוגש אכן היה בחלקיו השונים חסר התחשבות בחלשים בחברה ונצרך לתיקון, אך חוסר ההבנה הבסיסי (“לכאורה”) של “נערי המדיה”, חלקם הגדול בוגרי המכון ל”הכחשת הציונות” הוא “גלי צה”ל”, בתהליכים המובילים לאישור התקציב בממשלה יחדיו עם טינתם המובנה לבנימין נתניהו ולגוש הימין הביאו אותם למצג נלעג המבזה את עצמם בלבד. ראשית חרפו וגידפו את מר נתניהו על היותו “תאצ’ריסט” וקפיטליסט מהגוון החזירי ומשנמשך המשא ומתן והוברר כי הלכה ולמעשה התקציב מתחשב בשכבות החלשות ועומד להוות את האיזון בין המצב הכלכלי החמור וצרכי ישראל הבסיסים, חרפוהו וגידפוהו על היותו סוציאליסט.

 

אל לנו לתמוה רבות על התנהלותם של “נערי המדיה”. הרי רבים מהם משלימים הכנסותיהם דרך שלמונים, חלקם ישירים ורובם עקיפים (טוב נו, לכאורה), מצד עמותות השטנה הפועלות במחילות החתרנות כנגד ישראל במימונן הנדיב של מדינות אירופה, “החברה החדשה לישראל” וזרוע ביצועה ארגון “שתיל” (ממומנת קרן פורד הממומנת על ידי הסי. אי. איי). סך הכל מה כבר רוצים מהם, הם מחזירים טובה למיטיביהם. שלמונים תמורת כתבות שטנה כנגד ישראל וממשלתה הנבחרת, אשר חלקן מתורגמות לשפות לועז על ידי “נערי משרדי החוץ האמריקני והאירופי” ומופצות כשרות נוסף לציבור האנטישמי בעולם. חלקם של “נערי המדיה” מהווים גיס חמישי לכל פרטיו ודקדוקיו, החייב נאמנותו למשחדיהם בשם “נאורות אוניברסאלית” מופרכת ומזוייפת ולא למדינתם.

 

ההתנהלות סביב אישור התקציב חשפה שוב את ערוותם של “נערי האוצר”. זה מוקד הכוח אשר נוזלי אפסי פקידיו (ואפשר כי אלו של רוני בראון שר האוצר הקודם), עלו להם זה מכבר לראשיהם ומביאם להאמין כי הם הריבונים במדינת ישראל, בעוד ציבור הבוחרים ונבחריהם הינם אך קישוט סביבתי להם.

זו לה הפעם הראשונה מזה שנים רבות, רבות מדי, כי הריבון גימש שריריו והודיע קבל עם ועדה, “אני הוא הריבון, אני הוא שנבחרתי ואני הוא המנהל את עניני המדינה”.

באוצר גיבשו תזה מעוקמת הגורסת כי הם המנהלים את המשא ומתן מעל לראשי חברי הממשלה. מכאן שהרשו לעצמם ליצור תקציב ראשוני מופרך בחלקו על מנת שיתאפשר בידם לבוא במשא ומתן עם האחרים ולהביא את התקציב למסגרת המבוקשת על ידם. כך נהגו אלו שנים רבות באין מכהה בידם. כך גם נוצרו עיוותים חברתיים חמורים במדינת ישראל אשר שיפתה את עשיריה והתנכלה לענייה, אפשר שלא מכוונה רעה אך במבחן התוצאה,גם אפשר שכן.

“נערי האוצר” אלו האמונים על טורי המספרים לא השכילו להבין, וזה גם אינו ולא היה להלכה תפקידם, את צרכיה החברתיים של מדינת ישראל העולים לעיתים אף על הצרכים הביטחוניים. תפקידו של הדרג הפוליטי היה להבהיר את הפן החברתי והביטחוני ולאזן התקציב בהתאם. הלכה ולמעשה נכנעו הפוליטיקאים לאורך שנים רבות בפני הבירוקרטים באוצר, מצב אשר גרר אחריו עיוותים חברתיים, חוסר שקט חברתי שתורגם לחוסר נחת פוליטי, אשר גרר אחריו חוסר איזון פוליטי אשר גרר אחריו חולשת ויציבות השלטון וחוזר חלילה לאין קץ.

 

בל נטעה, משרד האוצר הינו משרד מרכזי וחיוני מאין כמוה לתקינותה של הכלכלה הישראלית וכפועל יוצא, שרידותה של מדינת הלאום היהודי. אך מצבו של משרד האוצר דומה למצבו של בית המשפט העליון במקומותינו. אנו צריכים גופים אלו לפעול כשורה, הינם חיוניים ביותר לתקינות המשטר השורר בישראל אך אין הדבר פירושו כי הכוח שניתן בידם אינו מוגבל. כבר נאמר כי “הכח הינו משחית וכוח אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי” וזה בדיוק אשר ארע לבית המשפט העליון ומשרד האוצר הישראלים. הכוח שניתן בידם השחיתם.

לא שיושבים במשרדים אלו, האוצר ו”העליון”, אנשים מושחתים, נהפוך הוא, לגישתם הריהם פועלים לטובת המדינה, אך נעלם מהם כי “הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות” ומכאן כי פעולותיהם חסרות האיזון בעליל, הפכו עם הזמן למושחתות ולכן יש להעמידם על מקומם.

טוב עשה מר נתניהו כי שלח מעל ראשי ‘פקידי האוצר’, את נציגיו לשאת ולתת עם ההסתדרות, נתניהו יצא לא רק צודק אלא גם חכם. באם היה מותיר את המשא ומתן עם ההסתדרות והמעסיקים במשק בידי האוצר הרי שלא היה נחתם כלל תקציב לא אתמול ולא גם בחודש הבא, על כל ההשלכות הקטסטרופליות למדינת ישראל עקב כך. וכן, בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, זוהי אמנות האפשרי, לא הכל אפשרי והאפשרי הינו תוצאת שקול כוחות הפועל למול צרכי המשק האמיתיים. במצב הפוליטי הקיים, נוצק תקציב הולם ומאוזן בין הצרכים אמיתיים והבוערים לבין השמיכה התקציבית הקצרה מדי לעיתים. האם התקציב שאושר הינו מושלם? לא נרחיק לכת עד כדי כך, אך ימים יגידו.

 

הכלכלה, המקרו-כלכלה בעיקרה, אינה פועלת תמיד בהתאם לחוקים כלכליים ומספריים. חלקם של המשברים הכלכליים אינם צומחים על בירכי עובדות כלכליות מוצקות. רבות מהפעולות הכלכליות נבנות על מצג מאחז עיניים ומצג זה ניבנה על נידבך דעת הציבור המנותבת על ידי המדיה (ככלל) להאמין בנכונות המצג. מכאן כי תפקיד העיתונות במשטר הדמוקרטי הינו מכריע בהפצת מצגי השווא כמו גם בשיכוך ההיסטריה הציבורית. לא בכדי מבדלים אנו בין עיתונות אחראית לעומת עיתונות פופוליסטית חסרת עכבות ורודפת רייטינג. אירועי אישור התקציב והתנהלות העיתונות בו מצביעים על כשל עמוק ומובנה בהתנהלות הפרטים הפועלים במסגרת המדיה.

ברגיל, הכללות הינן מסוכנות. אך המתבונן הזהיר בהתנהלות המדיה במקומותינו יתקשה להשתחרר מההרגשה כי העיתונות הישראלית על זרועותיה השונות וברובה המכריע, הינה רודפת סנסציות, בלתי אחראית, פופוליסטית, היסטרית, לחיצה, תזזיתית, רדופת אג’נדה חד צדדית וכזאת אשר אינה משרתת את דמוקרטית-הלאום אשר היא הנותנת לה, הלכה ולמעשה, את זכות קיומה.

 

כבר ציינו בכתבות רבות בעבר, זוהי הדמוקרטיה, עלינו לקבלה על הטוב והרע שבה, באשר זוהי החלופה הטובה ביותר מבין כל שאר צבר החלופות הגרועות יותר. ומכאן עלינו להסכין עם הפירות הבואשים בחבית המדיה הישראלית גם תוך ההכרה בנאמר לעיל. גם אם אין התנהלות של פרטים במדיה לרוחנו, עלינו, על אפנו וחמתנו, לתמוך בזכות הבעת הדעה אשר היא הנותנת סימנים במשטר חופשי ודמוקרטי, בניגוד לזה הטוטליטרי.

מאידך, הדמוקרטיה אינה חסרת אונים, קיימות תרופות גם למצב מצער זה בו אנו נתונים.

 

על הממשלה ובפרט משרד ראש הממשלה והעומד בראשה לנקוט במדיניות “הפרד ומשול”. פירושה של מדיניות זו היא לקרב עיתונאים וארגונים עיתונאים מסויימים ולנתק קשר או למצער למצב קשרים קרירים בלבד עם אחרים. אין כל הצדקה והדבר נוגד כל הגיון בריא לקיום קשרים חמים ואמיצים עם עיתונאים אשר ברי הוא מעל לכל ספק כי יהיה אשר יהיה, את הממשלה ודרכה ישמיצו, יחרפו ויגדפו. יתרה מזו, עיתונאים כאלו יקבלו חומרים חסויים ממשרד ראש הממשלה ותמיד ישתמשו בהם על מנת לנגח את אותם אנשים ופעולות אלו שהעבירו להם אותם חומרים.

על משרד ראש הממשלה לקרב עיתונאים המצטיינים במקצועם אשר מסיבות אג’נדה חד צדדית פסולה הודרו מראש העיתונות בישראל, להעביר להם חומרים ולבחנם במידת האובייקטיביות בכתבותיהם מאמריהם.

לטווח הרחוק, טוב וראוי יעשה משרד ראש הממשלה באם יאמץ קשרים עם אותם עיתונאים אובייקטיבים (אשר מדווחים ללא תלות בדעותיהם הפוליטיות) מאשר לקדם מלחכי פנכה אשר ימנעו מביקורת בונה. דוגמת האולמרט ועיתונאי החצר שלו לנגד עינינו. בהקשר הכללי, תרמו מלחכי הפנכה האולמרטיים, לא פחות ממעשיו הוא, לנפילתו המהדהדת. הציבור אינו טיפש כפי שנוטים פוליטיקאים רבים לחשוב, הציבור רואה ושומע הקולות ומסיק המסקנות הנכונות, לעיתים טוב יותר מהמנהיגים עצמם.

ולגבי משרד האוצר, טוב יעשה שר האוצר החדש באם ימנה בתוך המשרד יועץ או צוות יועצים מהשטח החברתי-סוציאלי אשר יבחנו סעיפי תקציב בעיניים “חברתיות” שאינן “ממוספרות” ויגישו המלצותיהם. אין זאת אומרת כי תהיה חובה לקבל ההמלצות אך למצער לא יהיו הראשים הממוספרים שם שקועים עד צוואר בנתונים הכלכליים היבשים וכך יצא משרד האוצר מסוגל גם לפן החברתי כמו גם הכלכלי.

מובן כי על שר האוצר החדש להעביר את פקידי משרדו סדרות חינוך מנת שיפנימו מיהו הנבחר ומיהו הפקיד בשרות המדינה (רא”ל אשכנזי, גם לתשומת לבך). טוב יעשה השר החדש באם לא יהסס להיפטר מאותם פקידים, יהיה מעמדם ודרגתם אשר יהיה, אשר אינם מסוגלים לקלוט זה המסר. כמו כן, הפיאסקו בו סובבו פקידי האוצר בכחש את הממונה עליהם ואת ראש הממשלה, אסור לו שיחזור ועל השר לקבוע תהליכי קבלת החלטות חדשים ושונים הכוללים הדחת הסורחים, אשר ימנעו מצב מעין זה מלשוב.

 

נראה כי קיימים חוגים שונים בציבוריות הישראלית אשר עדיין לא הפנימו וחלקם ככל הנראה לעולם לא יפנימו כי קיימת ממשלה נבחרת בירושלים החותרת לעבר ומבצעת תפקידה על הצד הטוב. נחזיק אצבעות כי רישת (רישא) התקציב תעיד גם על ההמשך.

עדות לנאמר ניתן למצוא באחד הראיונות ההזויים, נוטפי השטנה הגרועים ביותר בזמן האחרון במקומותינו. מגישי החדשות של ערוץ 10, פט ופטשונית, זימנו את שר האוצר, הדוקטור יובל שטייניץ לראיון בחדשות 10 של ה-13 מאי בעקבות אישור תקציב 2009 בממשלה. ראיון זה הפך למופע שנאה ושטנה ללא מצרים של המגישים כלפי מרואיינם, נוסך ג’ורג’ אורוול בספרו ‘1984’. נראה כי אישור התקציב בשלום “הביא להם את הסעיף”. ההתנפלות המאורגנת הצווחנית, הצרחנית, הבלתי מקצועית בעליל של שני המגישים על המרואיין הייתה מזעזעת, מפחידה ומבישה. אין תמה על כי מצבו הפיננסי של ערוץ 10 הינו בכי רע, נראה כי למגישי החדשות שם יד רבה בכך ובדין.

גם עיתון “הארץ”, כדרכו בחול, לא התאפק מלקטול את התקציב. אנו איננו מופתעים. נכון לומר, היינו מופתעים לולי קטלו. במאמר המערכת מה-13 מאי 2009, גורס “המומחה” מס’ אחת בישראל לענייני קלקלה (אין טעות כתיב), זהו פלוני עורך העיתון (המקפיד לא להזדהות בשמו), כי התקציב רע לישראל. כלל המומחים לכלכלה (גם כאן אין טעות) בישראל עומדים מאחורי התקציב החדש כמנוע צמיחה מחודשת לכלכלה הישראלית ו”המומחה” מ”העיתון לאנשים שוטמי ישראל” אינו יכול להכיל את תסכולו מהצלחת הממשלה שנואת נפשו להעביר את התקציב בממשלה. נראה כי העיתון הלזה כבר מכין את פרק ב’ במסע שטנתו, אישור התקציב בכנסת.

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר