ה”תיק” שהופל עלינו

ה”תיק” שהופל עלינו

נתן אדלר, ז”ל ( 3.6.1991)
01.05.2009 07:08
ה"תיק" שהופל עלינו


מי שמחפש אחוות-עמים, עולם יפה יותר ויפהפיות נפש אחרי שואה כזאת, ימצא אותה, אולי, בגלאקסיה אחרת – עכשיו. זה לא רצון הא-ל, יש לו ראש אחר משלכם. הוא הפיל עלינו תיק, אולי לא נעים, אבל, צריך להיעשות, לטוב או לרע, ומוטב לטוב.



ב”ה

 

 

ה”תיק” שהופל עלינו

 

        
נתבקשתי להביע את דעתי בענין זכותנו על ארץ ישראל. מובן, שסירבתי. הלוא בהזדמנויות שונות התבטאתי, בנושאים קרובים ודומים לזה, ונוכחתי שיש פער עצום בין התפיסות שלי את מהות הווייתנו היהודית בעולם לבין מה שמקובל לחשוב במקומותינו. אבל, עקב התעקשותה של חברת המערכת (“הד-הגלבוע”, שלוחות) החלטתי לחזור שוב על כמה “אני מאמין שלי”. ואם ידפיסו בלי צנזורה, אולי יזוז משהו בכיוון הנכון.

 

 

הזכות                   

 

שתי טענות על הארץ יש לציבור היהודי. הטענה החילונית, והיא חלשה, משום שיש בה כדי לכלול עמים אחרים, נתלית באנושיות, בפשטות: עם שעבר סבל רב כל כך ושילם בקרבנות רבים כל כך, מגיע לו בית לאומי, בו יהיה אדון לגורלו, על פי ראות עיניו.

 

ויש הטיעון היהודי: על זכותנו מוטבעת הגושפנקא של התורה, זו חוקיותה, כתעודות למיניהן, כרישום בטאבו, בציון האתר וגבולותיו.

                                                 

מקוממים אותי אותם יהודים, המצליחים תמיד למתוח קווים דמיוניים, בצבעים שונים, שאין להם אחיזה ולא קיום. למשל – “הקו הירוק”, המפריד, לדידם, בין “השטחים” לבין ארץ ישראל… לדידי ארץ ישראל אינה ניתנת לחלוקה. כשם שלא ניתן לחתוך אדם לשנים, מבלי להמיתו, כך גם ארץ ישראל אינה ניתנת לחלוקה. מה עוד, שהסכין עוברת בדיוק בליבה, דהיינו – ביהודה, בשומרון ובעזה.

 

ועוד הבחנות יש להם – “ערביי השטחים” ו”ערביי ארץ ישראל”, דרוזים, צ’רקסים, בדווים, גרמנים, סינים, יפנים, אמריקאים וכו’. ובכן, מאז שבלבל סנחריב בין האומות, יש בעולם שני עמים – יהודים וגויים. כל נסיון לייהד (בלי גיור) גויים, גם אם הם משרתים בצה”ל, רק ירחיק את המיעוטים האלה ויהפוך אותם לאויבים. והתהליך יואץ ככל שנשתדל לתת להם יותר זכויות. אם חלילה תימשך מדיניות שוויון הזכויות למיעוטים, נמיט עלינו אסון.

 

רק מיעוטים שיכירו בריבונותנו, מתוך ידיעה שמעמדם בארץ הזו נחות משלנו, ואין להם זכויות על קרקע, או על רכוש, יעריכו אותנו ויודו לנו על טוב לבנו. אפילו יאהבו אותנו.. הרוצה בכך, יכל לראות בזה גזענות. דתנו, דת כפיה היא – היא נכפתה עלינו “הר כגיגית”, ולא נוכל לכפור בה.

 

ירושת הארץ והורשת הגויים    

 

אחד ה”תיקים” החשובים ביותר שהטילה עלינו התורה היא – לרשת את הארץ ולהשמיד את אלה המהווים סכנה לקיומנו ולמהלך חיינו. ובמצבנו הנוכחי, כשאיננו בגולה, זה אפשרי.

 

מנקודת מבט חילונית, יש לגויים אותן זכויות בארץ, כפי שיש לנו, ואולי אפילו יותר.

גם אם הם נחמדים וחכמים כמונו, וגם אם איננו שונאים אותם, עלינו להילחם בהם בכל האמצעים העומדים לרשותנו. כך, בכל הזרים הטוענים לזכויות על ארצנו. בהיותם מאיימים על קיומנו, כל האמצעים כשרים להשמדתם. עלינו דווקא לרדת לדרגה “שפלה” משלהם, ולא, כפי שסוברים רבים וטובים בתוכנו, שאל לנו לרדת, כביכול, לרמה המוסרית שלהם. לדעתי, כשאתה נלחם למען המולדת, שלך, ככל שהפגיעה באויב תהיה כואבת יותר, כן תגבה רמתנו המוסרית.

 

אנו מתייחסים אל הפוגעים בנו, כאילו היו טרוריסטים בלתי שפויים, בעוד, הם, מבחינתם, לוחמי חופש ופטריוטים, הנלחמים למען אידיאלים נעלים. במקום להטיל עליהם ענש מוות, אנו מעמידים לרשותם את כל מערכת המשפט המקלה שלנו. והם יוצאים בלא עונש הולם, דבר הפוגע קשה ביהדות, משום, שלמעשה, אנו מקיימים את אחד מיסודות הנצרות המצווה להגיש את הלחי השניה למכה אותך. בנוסף לכך, אנו מלבים את אש התקומה שלהם.

 

אי אפשר לנצח במלחמה עם סיסמאות כמו – טוהר הנשק; לא לפגוע בנשים, בילדים ובזקנים. אי אפשר לנצח עם הפגנות של אמהות-נגד-שתיקה ו – 400,000 מפגינים בעד שלום-עכשו. עם עיתונות עויינת השבה והורגת חייל אחד, שוב ושוב, בכל מהדורת חדשות, בכל חצי שעה, וכך גם למחרת, בעת הלוויתו. כל זה כדי לגרום לדמורליזציה, כאילו נהרגים אלפי חיילים. זה, בזמן מלחמה, כשהחיילים צריכים את מירב העידוד והתמיכה. במקום זה, מורידים להם את המוטיבציה, יוצרים אצלם ספקות לגבי צדקת מלחמתם, ובכך, בעצם, הורגים אותם. אתה הורג אותם, ואז סופק כפים וזועק – למה הורגים את החיילים שלנו.

 

לקח השואה

העם… שהיה צריך לקבל בתורה שלו מצוות, כמו להשמיד עמים ולהקריב קרבנות. איזה עם אחר היה צריך לקבל מצוות כאלה? הלוא כל הגויים הורגים בלי חשבון בכלל.

 

בבוץ הזה אנו מדשדשים כבר מאז קום המדינה, כשבעצם, המלחמה הזו צריכה היתה להיות הרחק מאחורינו, עם פחות קרבנות, מצידנו ומצידם. אמנם, הצד שלהם לא מעניין אותי, אבל, לאלה, ההומנים ויפי הנפש שבתוכנו, הדואגים כל כך לאדם, באשר הוא אדם, אני יכל להגיד, שלו נהגנו במלחמה, כמתחייב ממנה וכפי שאני מציע לנהוג במיעוטים, אז, לא היה אף ערבי אחד בעיר העתיקה בירושלים, למשל, ולא היתה בעיית המקומות הקדושים. הבעיה היא כפצע פתוח בלב המדינה, והיא תבוא על תיקונה רק אם נשכיל לסלק את כל הגויים משם. אז גם יהיו בעתיד פחות קרבנות לאויבינו. אבל, אנו עושים את כל השגיאות האפשריות ומרחיבים את מעגל המלחמה עד עיראק, אירן ולוב. כל זה בגלל גמגום וחוסר החלטיות.

 

רבותי, אני תקוע עדיין בשואה. אנחנו יהודים מאמינים, ואני שואל אתכם, בשביל מה צריכים היו לההרג ששה מליוני יהודים, אחרי אלפיים שנות גלות של סבל, פוגרומים, רדיפות והתעללויות, שאין מלים לתארן.

 

6 מליונים ב – 4 שנים. אתם מדברים על 17,000 ב-43 שנים (ואל תכניסו לי פה את המספרים של המיעוטים).

 

טלטלה אדירה כזו. מסר ברור כל כך. ודווקא לעם הכי הומני, הכי יפה נפש, שבאופן טבעי אינו מסוגל לשפוך דם, שהיה צריך לקבל בתורה שלו מצוות כמו להשמיד עמים או להקריב קרבנות. איזה עם אחר היה צריך לקבל מצוות כאלה? הלוא כל הגויים הורגים בלי חשבון, בכלל. על עם כמו שלנו הביאו שואה איומה כזאת, כדי שנבוא לארץ אבותינו, שיש בה כמה אלפי גויים ונהיה הומנים אליהם, ניתן להם שוויון זכויות וכו’ וכו’… לא! לא! ולא!

 

קודם כל, בשבילי יש לשואה מסר ברור, מה ואיך לעשות בגויים בארץ. גם איני מדחיק את השואה, כמוכם. להגיד שנסתרות דרכי האלוקים, זה אפשר להגיד על הרוג אחד, או על תאונת דרכים עם כמה הרוגים, לא על שואה כזאת.

 

מי שמחפש אחוות-עמים, עולם יפה יותר ויפהפיות נפש אחרי שואה כזאת, ימצא אותה, אולי, בגלאקסיה אחרת – עכשיו. זה לא רצון הא-ל, יש לו ראש אחר משלכם. הוא הפיל עלינו תיק, אולי לא נעים, אבל, צריך להיעשות, לטוב או לרע, ומוטב לטוב.

 

אני לא מומחה לתנ”ך, אבל, קחו את הסיפור על שאול המלך, הממחיש בצורה הבוטה ביותר מה קורה ליהודי שנעשה יפה נפש, כשלא צריך. הוא ריחם על אגג מלך עמלק, הרשע, ולבסוף רצה להרוג את דוד הצדיק. שלא לדבר על העונש החמור שקבל. ואולי זה מתחיל מקין, שריחם על כבש, כקרבן, ולבסוף הרג את הבל אחיו.

 

וזאת הנקודה החשובה – נגזר עלינו להשמיד את אלו המסכנים את קיומנו בארץ, כמו שנגזר על אברהם להקריב את בנו יצחק. לו קבלנו את המסר והיינו, מיד לאחר השואה, מסלקים, בכל דרך, את כל מי שעומד בדרכנו (במקום לבזבז את הזמן על “שלום”, שלא יכל לעמוד בתנאים של היום), היה, מזמן, נגלה לנו האיל לעולה, והמשיח היה בא.

 

אין לנו שום זכות להציע שלום על חשבון הדם היהודי הרב הנשפך כל השנים. בשבילי, שלום אמיתי ייכון, רק כשהגויים יציעו אותו, ורק אחרי שלא יהיה שום ערעור על זכותנו על כל ס”מ בארץ ישראל – כולה!

 

 

   3.6.1991

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר