רוחב יציאה משנית – תקצירי פסיקה

מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן-עזרא

לשון התקנה:

“על אף האמור בחלק זה לא יפחת רוחבן, הנמדד במידות בבנייה, של דלתות יציאה בדירה ובחדר שירות ממידות אלה: 1. דלת יציאה בדירה – 0.90 מ’. 2. דלת בחדר שירות – 0.60 מ’ “.

לענייננו – הדרישה בתקנה היא כי כל יציאה מדירה תהיה ברוחב בבנייה של 90 ס”מ לכל הפחות, כלשון התקנה, וללא כל תלות במספר היציאות מהדירה לחצר, לגינה, לכביש, ובסוג היציאות – ראשית או משנית.

ת”א 98556/00 פדידה נגד שקד בע”מ, בית משפט השלום תל אביב, שופט: חגי ברנר, לא פורסם, פסק דין מיום 5 לפברואר 2003  

מומחה בית המשפט בתיק זה, קבע כי תקנה 3.05 אינה חלה על דירת התובעים, ועל כך הגיב בית המשפט בדברים ברורים:

“המומחה חיווה דעתו כי סעיף 3.05 חל רק על דירה, להבדיל מבית פרטי צמוד קרקע. אינני מקבל הבחנה זו. התוספת השנייה חלה על כל סוגי המבנים, דירות ובתים צמודי קרקע כאחד, ולא יעלה על הדעת לפרש את התוספת השניה כאילו הוראותיה אינן חלות על בתים צמודי קרקע. לא מצאתי כל תימוכין לאבחנה שעושה המומחה בין דלת כניסה ראשית לבין דלת משנה. זו אף זו, משמשות שתיהן ליציאה מן הדירה או מהבית צמוד הקרקע (ראה גם פסק דין סיטון הנ”ל, עמ’ 8 וכן ראה ת”א 42540/88 גורפינקל נגד אליאב בע”מ, עמ’ 8 לפס”ד וראה גם מאמרו של ד”ר בן עזרא, שהוגש לי ע”י בא-כוח התובעים)”.

ת”א 7166/92 אבוקסיס נגד כאן גולן בע”מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: ד”ר נ’ דנון, לא פורסם, מובא בספר “תכנון דירה כחוק” מאת א’ בן עזרא בהוצאת “בורסי” מהדורת תשס”ב עמ’ 527

            “ד. רוחב יציאה משנית מהדירה אל החצר.

רוחב הדלת של היציאה מהמטבח לחצר המשק היא 80 ס”מ. מחצר זו יש דלת יציאה אל הגינה, שאף רוחבה אינו עולה על 60 ס”מ.

על פי סעיף 3.05 לתקנות, על רוחב הבנייה של דלת יציאה מהדירה, להיות לפחות 90 ס”מ. כלומר בין אם הדלת לחצר המשק היא דלת חיצונית, או שהדלת מחצר המשק אל הגינה היא דלת חיצונית, בשני המקרים רוחב הראשונה קטן ב- 10 ס”מ מהקבוע בתקנות, ורוחב השניה קטן ב- 20 ס”מ מהקבוע בתקנות.

בן עזרא העריך את עלות הרחבת הפתח לכדי 90 ס”מ ע”י החלפת משקוף ודלת בסך של 800 ₪. בסכום זה יש לזכות את התובעים.

טענת הנתבעת, כי הדלת אל הגינה לא כלולה במפרט וניתנה ללא תמורה אינה יכולה לסייע לה לגבי הדלת המובילה אל חצר המשק”.

ת”א 9342/87 פריינד ואחרים נגד אליאב בע”מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ד”ר ד’ פלפל, לא פורסם, מובא בספר “תכנון דירה כחוק” הנ”ל בעמ’ 461

“כל דלת אשר ממנה יוצאים מן הדירה, גם אם זה לגינה, תיחשב כדלת חיצונית ולא פנימית. לאור האבחנה הנ”ל ברור כי מדובר בדלת יציאה, ועל כן רוחבה חייב להיות 90 ס”מ, ולא 60 ס”מ“.

ע”א 535/95 צוקלר נגד לחאם בע”מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, פסק דינו של השופטים י’ יעקב-שווילי, ש’ פינקלמן, י’ גריל, לא פורסם, מובא בספר “בקורת איכות בבנייה” מאת א’ בן עזרא וש’ ספקטור, בהוצ’ “שי” 1999 עמ’ 759

“לגבי דלת יציאה אחורית, קבע כב’ השופט קמא שהדלת צרה יותר מן הרוחב הנדרש של 0.9 מ’, והסבריו של אינג’ לחאם לא היו מקובלים עליו. וקבע איפוא כי דרושה הרחבת הפתח והחלפת הדלת, לרבות תיקוני טיח – 2500 ₪”.

ת”א 00 / 29796 בניניר בנין ופיתוח בע”מ נ’ מרגלית קרן, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: א’ פריאל, פדאור 05 (30) 473

“20.  לפי תקנה 1 לתקנות “דרך יציאה” מוגדרת “דלת או אמצעי אחר שהיציאה לרחוב דרכו היא במישרין או דרך שטח פתוח”; “דרך מוצא בטוח” – דרך יציאה, לרבות המעברים המובילים אליה מכל חלקי הבניין”. חלק ג’ לתוספת השניה של התקנות, שכותרתו “אמצעי יציאה מבניין” קובע כללים אשר נועדו להסדיר דרכי יציאה מבניין ומדירות למקום מוצא בטוח. בסעיף 3.05 בסימן ב’ של התוספת השניה “דרכי יציאה מבניין” נקבע רוחב מינימלי של דלתות יציאה בדירה ובחדר שירות. “על אף האמור בחלק זה לא יפחת רוחבן, הנמדד במידות בבניה, של דלתות יציאה בדירה ובחדר שירות ממידות אלה:

(1) דלת יציאה בדירה – 0.90 מ‘;

(2) דלת בחדר שירות – 0.60 מ‘“.

התקנות מבחינות בין דלת יציאה בדירה לבין דלת בחדר שירות. פינת אוכל אינו בבחינת חדר שירות (ראה הגדרת המונח בתקנות). לפיכך, הדלת מצויה במסגרת דלת יציאה בדירה, וכך גם עולה מחוות דעת המומחה, הסבור כאמור כי אין ליקוי היות שהמדובר בדלת יציאה שלישית, שכן קיימות שתי דלתות יציאה (ראשית ומחדר המגורים) ברוחב מתאים.

אמנם לא צורף תשריט של הדירה ממנו ניתן היה ללמוד האם החצר מובילה לרחוב ברם, נוכח האמור בחוות דעת המומחה יש להסיק כי אכן כך הדבר.

רוחב דלת יציאה בדירה נועד לשמש מוצא בטוח לשוהים בתוכה ועל כן נקבע בעיקר מטעמי בטיחות. אגב כך הושגה מטרה נוספת לאפשר העברת חפצים גדולים דרכה.

הדלת בדירת קרן עונה על הגדרת דלת יציאה בדירה ועל כן יש להתייחס אליה כאל כזו. המדובר בדלת נוספת כאשר דלת היציאה הראשית הנה ברוחב מתאים. אמנם התקנות אינן דורשות כי בדירת מגורים תהא יותר מדלת יציאה אחת כך שהקבלן היה יוצא ידי חובה לו תכנן דירה בעלת דלת יציאה אחת. ברם, משתכנן דירה בעלת שלוש יציאות אל הרחוב, ששלושתן אינן מחדר שירות, שומה היה עליו להתקין דלתות בהתאם לדרישות התקנות.

מאחר שהיה על הקבלן להתקין דלת שרוחבה 0.90 מ”ר ובפועל הותקנה דלת יציאה אל החצר אשר נועדה למטרות בטיחות ואינה תואמת את הוראות הדין, מן הראוי לחייבו בפיצוי על בסיס עלות התקנת דלת תקנית. יש להוסיף אפוא סך של 4,000 ₪ ( עלות פירוק הדלת והתריס, הגדלת פתח הבנייה וביצוע מחדש על פי חוות דעתו של המהנדס חזז)”

בשולי פסק הדין ייאמר כי על אף האמור בציטוט, התקנה 3.05 בה מדובר אינה מתירה כי דלת יציאה מחדר שירות שהיא יציאה מדירה – תהיה ברוחב 60 ס”מ, אלא רק כי דלת בחדר שירות תהיה ברוחבה לכל הפחות 60 ס”מ, כדלת רגילה של חדר שירות [פנימית] – אשר לפי תקן 23 כשרוחב הפתח בבנייה הוא 60 ס”מ יהא רוחב האגף 52 ס”מ – מידה מינימלית מותרת לדלת חדר שירות בדירה.

לקוח מתוך הפדאור

ת”א 01 / 2113 דוד אבנר נ’ “אורלי” חברה לבנין ולפתוח בע”מ, בחת משפט השלום באשדוד, שופטת: מ’ וולפסון, פדאור 6 (16) 484

“ב”כ התובעים התמקד בשאלת הרוחב של הדלת וטען כי הפסיקה קבעה שבדלת יציאה הרוחב על פי התקן הוא 90 ס”מ. בפרשת שקולניק מצטט כבוד השופט מנחם נאמן את עמדתה של כב’ השופטת ד”ר פלפל בפרשת פריינד [ת”א (חיפה) 676/00 שקולניק נ’ א.ש. נקט הנדסה בע”מ תק-מח (2004) 2 5271 והפניה לפסק דינה של כבוד השופטת ד”ר פלפל בת”א-יפו 9342/87 פריינד נ’ אליאב חב’ לפיתוח ולקבלנות בע”מ (לא פורסם)], לפיה די שיוצאים מהדלת לגינה כדי להוות דלת חיצונית ומכאן דלת המחייבת רוחב של 90 ס”מ (לעניין זה ראה גם ת”א (ת”א-יפו) 30968/01 הריס נ’ סלע חברת שיכון בע”מ תק-של 2005 (1) 11852; וכן ת”א (ת”א-יפו 154433/02 גמסון נ’ פסגות זכרון שותפות רשומה תק-של (2004) 4, 1168). לכן אינני דוחה את הליקוי הזה הן בהיבט של כיווני פתיחת הדלת והן בהיבט של רוחב הדלת. שווי הליקוי – 3,000 ₪ (500 ₪ + 2,500  ₪”.

ת”א 96 / 73161 הלפרין עמנואל שושנה נ’ שיכון ופיתוח לישראל בע”מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופט: ד”ר ע’ אזר [פדאור 02 (9) 195

“5. רוחב דלתות היציאה לחצר המשק מדובר בדלת יציאה מהמטבח לרחבה שרוצפה במקור ריצוף משולב, ושהוגדרה כ”חצר משק” על פי המפרט הטכני. מר רוזנברג קבע (בסעיף 5.1 א’ לחוות דעתו), לגבי כל אחת מהדירות, כי אין איזכור בתוכנית המכר לכך שמדובר “ביציאה משנית מהדירה” ולכן רוחב הדלת כפי שבוצע עונה על דרישת התקנות.

בסעיף 1.1 לסיכומיו טוען ב”כ התובעים כי בתקנה 3.05 לתקנות התכנון והבניה דרישה לרוחב מינימלי של 90 ס”מ לדלת. ב”כ הנתבעת טען שמדובר בפרשנות שגויה של התקנות ופרשנות ראויה של התקנות היא זו הגוזרת גזירה שווה בין הדלת לחצר המשק לדלת לחדר שירות, שעל פי אותה תקנה יכולה להיות ברוחב מינימלי של 60 ס”מ בלבד. לא אוכל לקבל טענה זו.

בת”א 9342/87 פריינד נ’ אליאב נדונה בעיה דומה, ונפסק ע”י כב’ השופטת ד’ פלפל כי “דרך יציאה” מוגדרת בסעיף 1 לתקנות העיקריות שהוכנס בתיקון תשמ”ט (ר’ קובץ התקנות, 5231, עמ’ 1290), “דלת או אמצעי אחר שהיציאה לרחוב דרכו היא במישרין או דרך שטח פתוח”. לפי תקנה 2.01 חדר שירות הינו: “חדר האמבטיה, בית שימוש, מזווה, או חדר ארונות”. לכן דלת שמובילה לחצר משק או חצר פנימית, האם היא דלת פנימית או חיצונית? לאור שתי ההוראות שצוטטו, כל דלת אשר ממנה יוצאים מן הדירה, גם לגינה, תיחשב כדלת חיצונית ולא פנימית, ועל כן רוחבה חייב להיות 90 ס”מ ולא 80 ס”מ. ליקוי זה מהווה סטייה מן התקנות. מקובלים עליי דבריה של כבוד השופטת פלפל ומטעם זה אני מקבל את טענת התובע כי יש להרחיב את דלתות היציאה לחצר המשק בדירות התובעים, לרוחב מינימלי של 90 ס”מ, כאמור בתקנות. ב”כ התובעים הפנה שאלת הבהרה למומחה בעניין זה.

בתשובתו העריך המומחה את עלות הרחבת הפתח מ- 78 ס”מ (כפי שבוצע) ל- 90 ס”מ, בסכום של 2,350 ש”ח לכל תובע. סכום זה יתווסף לכל תובע להערכת נזקו על פי חוות הדעת.“

‏09 ינואר 2009