“הרגיעה הגיעה לסיומה”

“הרגיעה הגיעה לסיומה”

חנה אייזנמן
21.12.2008 17:00
"הרגיעה הגיעה לסיומה"


אילו על כל קסאם-שמאסם, היתה גובה ישראל מחיר יקר מאד מן הג’יהאד, איש בעולם לא היה מקים קול צעקה. העולם היה מבין שישראל “שמה פס”! העולם היה מבין שהוא יכל להטמין את מגפיו המסומרים בבוידעם! היהודים לא יהיו עוד למרמס. הסתיים עידן גלות ישראל.



ב”ה

 

“הרגיעה הגיעה לסיומה”

   
זה, כמובן, לא עזר להם! ששה חדשים אח”כ, טיהרה “ישראל” את גוש קטיף מיושביו, כגמול למרצחים.


 

 

דיווח עתונאי

 

ירון ששון  | 17/12/2008 16:06 (nrg)

 

יממה לפני שמגיע הסכם הרגיעה לסופו, עבר היום (ד’) יום קשה על יישובי הנגב. אחרי שהבוקר נורו שש רקטות קסאם לעבר יישובי הדרום, נורו הערב ארבע רקטות נוספות לעבר יישובי המועצה האיזורית שער הנגב. באף אחד מן המקרים לא היו נפגעים.


 

דיווח הקולקטיב – מנגנון התעמולה לקידום תכנית השלבים הישראג’יהאדית –

 

הרגיעה הגיעה לסיומה, ותושבי הנגב מרגישים זאת על בשרם: מהבוקר נורו 7 רקטות קסאם ו-6 פצמ”רים. אחת מן הפצצות פגעה בגג של מבנה במועצת שער הנגב וגרמה לנזק. לא היו נפגעים בכל המקרים. תושבים בקיבוץ שנפגע הונחו להישאר במרחבים המוגנים

 

ירון ששון, אמיר בוחבוט ואורי בינדר | 20/12/2008 16:19 (nrg) 

 

ירון ששון נקרא לסדר היום השמאלני-אנטישמי, והוצב עליו הפוליטרוק – אמיר בוחבוט. סדר צריך להיות! איפה נשמע כדבר הזה – להזכיר לעם היושב בציון שה”רגיעה” לא היתה אלא עורבא פרח, או קסאמא פרח? מעזה הומטרו מטרות מוות על הנגב, בכלל, ועל שדרות בפרט. והנה הטירון, ירון, מציין בפני עם ישראל, שיממה לפני תום ה”רגיעה”, הומטרו מטרות עוז של קסאמים-שמאסמים על הנגב…

 

למעשה, המטרות האלה מומטרים על הנגב כבר מאות יממות. בתחילה הם היו מפוזרים על פני הנגב כולו, גם במערבו. בעיני ממשלת ישראל והאמיר בוחבוט’ים היו אלה גשמי ברכה. הם קיוו שהממטרים האלה יטביעו את גוש קטיף. אבל, זה לא קרה, אז המטירו על גוש קטיף ברד של חמישים וחמישה אלף ברגים קטנים נחושים ומשומנים היטב, נוסח צאלים.

 

ואיך אני יודעת שאמיר בקי ורגיל בעסק? הנה, כך:

 

“ההתנתקות מגיעה לשלב סופי.  ברצועת עזה הושלמה הריסת הבתים, בירושלים נקברו מחדש המתים מבית העלמין בגוש קטיף ובקהיר נחתם הסכם פילדלפי. השלב הבא: הריסת בתי הכנסת והעברת השליטה לפלשתינים”

            

דו”ח סיכום בינים חיובי, שהוגש בסיפוק ע”י ראש הדסק של מעריב להנפקת עלילות דם על המתנחלים, אורי גליקמן, ועוזרו אמיר בוחבוט. לאחר שנים של עבודה מסורה ועקיבה לקידום עקירת היהודים מעל אדמתם ומעצי פריים, זכו הם לקצור את פרי עמלם.

 

אורי גליקמן, אמיר בוחבוט, שמעון פרס ואריאל שרון וגם דן חלוץ ודן הראל ושאר פושעי המלחמה בשליחות המדינה שהשמאל בנה, ידעו כמוני וכמו המוני בית ישראל, שה“התנתקות” לא די שלא תביא שום רגיעה, אלא, תרע פי כמה את המצב הבטחוני. אבל, שנאת ישראל היתה חזקה מהם.

 

ומכיוון ש”ההתנתקות מתפוצצת לנו בפנים”, כמאמר הסיסמא האידיוטית – כאילו לא התפוצצנו בכל אתר ואתר לפני-כן, וכאילו לא ידענו שההתפוצצויות תימשכנה – ולהם אסור להודות ב”טעות”, ואפילו לא להכיר במציאות, הם מטאטאים את השמאסמים מתחת לשטיח, הלאומי והבינלאומי, כאילו, חיי אזרחי ישראל זורמים על מי מנוחות. בה בעת, רצועת המוות מצווחת את ה”התעללות” של “ישראל” ב”אזרחים חפים מפשע” בעזה. אז למה שאומות העולם תהיינה יותר צדיקות מן האפיפיור השמאלנאצי?

                                  

ועל כן מרשה לעצמו מנוול “בטחוני”, בשם עמוס גלבוע, לכתוב את הדברים הבאים (לבני ורמון נופלים למלכודת החמאס, nrg (15/12/2008 5:31  :

 

“הסיבה הראשונה והברורה להתנגדותי היא שהאש שלנו תהרוג אזרחים עזתיים ותקום צעקה בינלאומית אדירה. …

“… הרגיעה עדיפה על השבת אש…

“בקיץ 2006 נפלה ישראל למלכודת מודל המאבק של החיזבאללה: היא החליפה במשך חודש ימים מהלומות אש עם חיזבאללה בעימות שהסתיים בלא הכרעה…
“מה בכל זאת עושים? בהשוואה לרעיון המופרך של השבת אש, המשך הרגיעה היא אפשרות עדיפה פי כמה, אשר תאפשר לממשלה הבאה לגבש אסטרגיה מקיפה של התמודדות עם החמאס או השלמה עם שליטתו בעזה”.

 

האיש הזה, איך לא, היה והינו יועץ בטחון לגורמים כאלה ואחרים. כידוע, הבטחון אותו מבקשים הגורמים האלה הוא בטחון שלטונם האבסולוטי. בטחון היהודים חשוב להם פחות מקליפת השום!!! זה בדוק!

 

והאיש משקר במצח נחושה! איפה הוא ראה רגיעה? הוא לא ראה! אבל, לאחר עשרות שנים של האכלת העם הזה בצפרדעים, הנבלעות עד כדי הקאה, אחת נוספת לא תעלה ולא תוריד.

 

 

אז בואו נבדוק את המוסכמות של היצור הזה –

 

“האש שלנו תהרוג אזרחים עזתיים…..”

 

ואת מי הורגת האש שלהם?

 

אבל אזרחי “ישראל” היהודים הם אזרחי העולם סוג ז’, כך, בעיקר, בעיני השמאל היהודי. כך היה בימי “השואה” וכך עד עצם היום הזה.

 

ואילו הערבים, שהם מרצחי העולם, סוג א’, הם תמיד “אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע”. למה? כי אם אינם כאלה, איך יוכלו להאשים תמיד את היהודים? אם היהודים הם הקרבנות, איך ישכנעו החיים יבין’ים את האו”ם לגנות באורח קבע את “ישראל”? איך יתענגו על שנאת ישראל שלהם ועל השמחה לאידם של היהודים?

 

ועל כן המנוולים, מסוגו של גלבוע, אינם מזעיקים שמים וארץ במשך כל שנות הרצח בדם ג’יהאדי קר של אזרחי ישראל. כמוסבר לעיל, הם מעדיפים להשתיק את הזוועה הזו! הכל למען השלטון האבסולוטי של השמאל.

 

“תקום צעקה בינלאומית אדירה…” – הצעקה שאינה עולה, כלל וכלל, כאשר אזרחי ישראל נתונים תחת אש יומם ולילה, במשך שנים. אש שהיתה זה כבר לשיגרה, שאפילו לא מדווחים עליה. הן משום שאין בזה סקופ, והן משום שכאמור, מוטב לה למציאות שתשתכח מתודעת העם המובל כצאן לטבח.

 

מה בין אזרחי שדרות לאזרחי עזה –

 

שדרות אינה משגרת מוות לעזה. שדרות אינה משמשת בסיס תקיפה ועיר מקלט למפלצות אדם המשגרות מוות אל אזרחים חפים מפשע. שדרות לא בחרה בארגון רצח, להיות מייצגה.

 

אך את כל אלה עושה עזה!! עזה בת מוות!

 

שדרות מוכה על לא עוול בכפה. הסנקציות האימפוטניות נגד עזה הם נגד קן צפעונים. את עזה צריך היה למחוק מזמן מתחת לשמים. זו הידרה טפילית, שלא ניתן להיפטר ממנה. שוב ושוב יוצאת ממנה “ישראל”, שוב ושוב נאלצת לשוב ולהיכנס שמה, על כרחה. המוני אזרחים וחיילים נטבחו על ידי העזתים, בגלל מדיניותה האנטישמית של “מדינת ישראל”. בגלל שנאת ישראל של השמאל.

 

והעזתים, ה”אזרחים החפים מפשע”, רוקדים על הגגות עם רצח כל ילד יהודי!

 

למה להחליף מהלומות אש עם עזה? למה? למה לשחק פינג-פונג ג’נטלמני עם שחקן המכה מתחת לחגורה, כאשר אפשר להנחית מהלומה שתמחק אותו מעל פני האדמה? למה עושה ישראל הכל, כדי שהעזתים יצברו את אותה עצמה שצברה מפלגת החיזבאללה? כדי לשחק פינג-פונג גם בעזה, בלי הכרעה?

 

זו עצה של יועץ בטחוני? זו עצה של פוליטיקאי מן השמאל הקיצוני. ועוד יש לו החוצפה לכתוב:

 

“אם ברק יצטרף בסופו של דבר לעמדתם וישראל תאמץ “אסטרטגיה” של השבת אש למקורות הירי, מגובה בהמלצות המשפטנים, יהיה זה ערבוב מסוכן של פוליטיקה בביטחון”.

 

בכל גיבוב הדברים של גלבוע אין גם מלה אחת לקידום הבטחון, כל המלים, ללא יוצאת מן הכלל, הן פוליטיקה ברוח “תהליך השלום” של הפושע מספר אחת בעולם – שמעון פרס.

 

העולם אינו צריך לרמזים רבים, כדי להקים “צעקה אדירה” נגד הזכות האלמנטרית של הגנה עצמית, שהלוא ביהודים עסקינן. מאימתי יש זכויות ליהודים? די בשתיקת “ישראל”, מילולית ומעשית, לנוכח שיגרת הרצח, ובהתנצלויותיה הבלתי פוסקות על “סבל האוכלוסיה הפלשתינאית”, כדי להבהיר לעולם, שהוא אינו צריך להתחיל פתאם להתרגש מסבל היהודים, למה, מה קרה? היהודים כבר אינם יהודים? הים לא אותו הים?

 

את הצעקה האדירה צריך להקים על “סבל” הערבים… הלוא גלבוע מצפה לכך!!

 

אילו על כל קסאם-שמאסם, היתה גובה ישראל מחיר יקר מאד מן הג’יהאד, איש בעולם לא היה מקים קול צעקה. העולם היה מבין שישראל “שמה פס”! העולם היה מבין שהוא יכל להטמין את מגפיו המסומרים בבוידעם! היהודים לא יהיו עוד למרמס. הסתיים עידן גלות ישראל.

 

אבל, זה בדיוק מה ש”ישראל” איננה רוצה. “ישראל” היא זו המייצרת מגפים מסומרים; “ישראל” נהנית הנאה פרוורטית מרדיפת העם היהודי. עובדה – מה שהערבים והאו”ם לא הצליחו לעשות, עושה מדינת הדמים והזדון הזו. “ישראל”, והיא לבדה, מיישמת את תכנית השלבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר