עו”ד אלי לוטן, חבר-בית-דין בלשכת עורכי-הדין – אידיוט או מושחת?

עו”ד אלי לוטן, חבר-בית-דין בלשכת עורכי-הדין – אידיוט או מושחת?

שמחה ניר, עו”ד
29.11.2008 20:36
עו"ד אלי לוטן, חבר-בית-דין בלשכת עורכי-הדין – אידיוט או מושחת? - אידיוט - שחיתות שיפוטית - שחיתות - דין משמעתי - לשכת עורכי הדין - אלי לוטן - עמנואל זלצמן


אב-בית-הדין, עו”ד עמנואל זלצמן, שאת יושרו העמדנו במבחן בפעם הקודמת, לא היה לבד; חבר אליו גם עו”ד אלי לוטן



תזכורת

תחת הכותרת “עו”ד עמנואל זלצמן, אב-בית-דין בלשכת עורכי-הדין – אידיוט או מושחת?, וכותרת המשנה “מה עושה בית משפט כאשר טוענים לפניו שאין לו סמכות? הוא דן בטענה – ומחליט *** לא כך אצל עמנואל זלצמן“, הראיתי כיצד זלצמן זה, במקום לדון בטענתי לפיה לבית הדין בראשותו אין סמכות לדון בענייני, הפנה אותי להליך “חיצוני”, אשר נועד להעברה מבית משפט (או בית דין) מוסמך לבית משפט (או בית דין) אחר (מוסמך או שאינו מוסמך), בפרוצדורה ספציפית, משיקולים ספציפיים – וע”י גורם שיפוטי (או מעין-שיפוטי) אחר, אשר אינו נוטל חלק בהליך עצמו.

במקרה בו עסקינן הגורם האחר הוא יו”ר ביה”ד הארצי של לשכת עורכי-הדין, תפקיד המקביל לנשיא ביהמ”ש העליון של המדינה (גם לעניין העברת הדיון, וגם בכלל).

תחת ראש-הפרק “מי לא יודע זאת?” הסברתי:

את ההבדל בין טענת חוסר סמכות מקומית לבין בקשה להעברת הדיון יודע כל סטודנט למשפטים, שנה א’, שעבר את הקורס בדיון אזרחי או בדיון פלילי.

מי שאינו בעל השכלה משפטית, ואינו יודע את הדבר הזה, אפשר לסלוח לו, ולומר טעותו נובעת מבורותו בתחום הזה.

סטודנט למשפטים אשר, כאמור, למד את הנושא, ואינו יודע את הדבר, אפשר לומר שהוא כשל בלימודיו, אבל אם המדובר בעורך-דין שעבר את בחינות הלשכה, וגם צבר שנות ותק מקצועי – עליו כבר אפשר ולמר שהוא אידיוט.

ואם המדובר בשופט מקצועי, אשר שאלות כאלה הן לחם-חוקו היום-יומי, זה כבר משהו חמור עו”ד יותר. שופט הנכשל בכגון דא הוא כבר אידיוט מושלם.

ותחת ראש-הפרק הבא, “אבל ישנה גם אפשרות אחרת” אמרתי:

שופט הנותן תשובה לשאלה המתעוררת בפניו, אין דינו כדין סטודנט למשפטים אשר האינטרס היחיד שלו הוא לתת תשובה נכונה.

שופט הוא גם בעל-שררה, אשר ברצותו יעשה צדק, וברצותו יעוות מאזני משפט.

אמור מעתה: אם שופט פוסק משהו אידיוטי, זה או משום שהוא אידיוט, או משום שיש לו מניעים מושחתים, אשר למענם הוא מוכן לשים עצמו אידיוט.

ובאשר לאב-בית-הדין, עו”ד עמנואל זלצמן, העדפתי להשאיר פתוחה את השאלה אם הוא אידיוט הפועל בתום-לב, או מושחת, הפועל ממניעים מושחתים.

עוד אזכיר כי, נאמן למדיניות הדיברור-מרצון שלי, פניתי אל דוברת לשכת עורכי-הדין, עו”ד שמרית רגב, לקבל את תגובתה לפני הפרסום, אבל היא לא מצאה לנכון להגיב.

זלצמן לא לבד

על ההחלטה בה עסקינן, לפיה את טענת חוסר-הסמכות יש להעלות בהליך לפי סעיף “העברת הדיון” חתם, יחד עם זלצמן, גם חבר-בית-הדין עו”ד אלי לוטן.

אציין כי לוטן לא נתן חתימת “אני מסכים” עיוורת (נוהג פסול בפני עצמו) להחלטתו של זלצמן. משהעליתי אם הטענה, וב”כ הקובל טען נגדה, נתבקשנו שנינו לצאת מהחדר, ומשנקראנו בחזרה, קיבלנו החלטה אשר נתקבלה בעצה אחת ע”י כל חברי ביה”ד, אשר כולם חתומים עליה כאחד.

וכאן אני רואה עצמי חייב לדון בשאלה אם שניהם אידיוטים, או מושחתים.

הסבירות לתום-לב – 1:1,000,000 (אחת למיליון)

התיזה לפיה את טענת חוסר-הסמכות יש להעלות בהליך של העברת-הדיון היא אידיוטית לחלוטין, וספק אם יחזיק בה, בתום-לב, אפילו אחד מ-10,000 עורכי-דין, אבל, לצורך הדיון כאן, אני מוכן לצאת מהנחה שאחד מ-1,000 עורכי-דין ייתפסו לה בתום-לב, וכל השאר (999) שיגרסו כך – תום-הלב מהם והלאה.

ואם הסבירות לכך שעורך-דין יגיע בתום-לב להנחה האידיוטית האת היא 1:1,000, השאלה הבאה היא מה הסבירות לכך ששני עורכי-דין, אשר קובצו באקראי, יגיעו בתום-לב לאותה התשובה.

התשובה היא, כמובן, 1:1,000,000 (אחת למיליון!).

ובמלים אחרות: הסבירות היא ש-999,999 מתוך מיליון מקרים כאלה נגועים בחוסר תום-לב.

תקנו אותי אם אני טועה.

אפשר לומר כי יש לדון כל אחד בנפרד (שגם אז הדבר לא מחמיא במיוחד לאף אחד מהם), אבל משכתבו את ההחלטה בעצה אחת, וחתמו עליה כאחד, הם קמים יחד ונופלים יחד, והסבירות שהחבירה שלהם הייתה בתום-לב היא, כאמור, רק 1 למיליון.

.

________________

המלצת היום: לשכת עורכי-הדין – משטרת המחנה



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר