המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ב): על הנהג הערבי ועל הנקודה הארכימדית

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ב): על הנהג הערבי ועל הנקודה הארכימדית

שמחה ניר, עו”ד
13.10.2008 13:23
פיגוע, או תאונה?

פיגוע, או תאונה?


כאשר פרקליט מפרקליטות המדינה מגדיר את ערעור-הפסלות שהגשת כ”ערעור פסולת” – האם זו “פרובוקציה”, או פליטת-מקלדת?



המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (א): איך נגרר הג’ניוס היהודי אחרי הפרובוקציה הערבית (אם הייתה כזאת); גם למשטרת ישראל מגיע צדק; אשרי הגפרור

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ב): על הנהג הערבי ועל הנקודה הארכימדית (אתה נמצא כאן)

יוסי בלום הלוי: על הפוגרום בעכו – יום כיפורים תשס”ט 

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ג): על פתרון הבעייה היהודית-ערבית, תשובה ליוסי בלום הלוי

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ד): הסבריו של הנהג הערבי, והאינטליגנציה של חה”כ אפי איתם

האירוע התחיל, כזכור, בערב יום הכיפורים, סמוך לחצות.

האירוע הזה לא התחיל בפגיעה פיזית בבני אדם, או ברכוש, וגם תנאי התאורה שהיו במקום אינם ידועים, כך לא בטוח אם מישהו יכול היה לדעת אם הנהג ערבי הוא, אם יהודי.

על כך אמרין יהודאין ממה נפשך: אם הוא ערבי, מותר לו לנהוג ביום הכיפורים, ואם הוא יהודי – פשיטא שהוא לא ערבי, וממילא אין לכך כל רלוואנטיות לסכסוך היהודי-ערבי.

ואגב, לשם השוואה: המהומות בכיכר השבת בירושלים, למי שזוכר, לא היו על רקע יהודי-ערבי, אלא על רקע יהודי-יהודי.

על כוונתו של הנהג הערבי

“ערעור פסלות” הוא הכינוי המקוצר לערעור על החלטת שופט לפסול או שלא לפסול את עצמו.

יום אחד, בתגובה לערעור פסלות שלי מגיש עו”ד יאיר חמודות (אני מציין את שמו כדי להבהיר שזו אינה דוגמה היפותטית, אלא מקרה אמיתי שהיה) מפרקליטות המדינה כתב כלשהו לבית המשפט, בו ישנה התייחסות לערעורי כ“ערעור פסולת”. האם התכוון הפרקליט המלומד להקניט אותי ולעלוב בי (ובכך להצטרף אל העליהום על שמחה ניר) או שזו הייתה לו פליטת-מקלדת?

אני, כמובן, שיחקתי את הנעלב-קשות, אבל, אם להיות הוגן, כדי לדעת אם הייתה זו פרובוקציה מצד הפרקליט המלומד, או סתם טעות-הקלדה, יש צורך בנ קודה ארכימדית, אשר בלעדיה אנחנו אפילו לא יכולים להעריך את אחוז ההסתברות לכאן או לכאן.

בשעת חשכה של יום 22.9.2008, בכיכר צה”ל בירושלים, עלה רכב נהוג בידי ערבי על המדרכה, ופצע 19 יהודים אשר עמדו שם, לפי תומם.

באותה השעה, בכיכר החמאס בחברון, עלה רכב נהוג בידי מתנחל יהודי על המדרכה, ופצע 19 ערביים אשר עמדו שם, לפי תומם.

האם היה כל אחד מהאירועים האלה מעשה מכוון, או תאונת-דרכים?

בכיכר צה”ל זה היה פיגוע, ללא ספק, כי הנהג היה ערבי, וכי הערבים שונאים אותנו, ורוצים לזרוק אותנו לים.

בכיכר החמאס, לעומת זאת, הייתה זו תאונת-דרכים, ללא ספק, כי הנהג היה יהודי, וכי זכותם ההיסטורית של היהודים היא להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל.

אני מניח שיימצאו כאלה אשר יגרסון את ההיפך, דהיינו שהאירוע הראשון היה תאונה, ואילו השני היה פיגוע, הכל לפי השקפתו הפוליטית והשתייכותו הלאומית או המשפחתית של הגורס.

אבל האמת היא שכמו במקרהו של עו”ד חמודות, גם כאן אי אפשר לדעת דבר בלי נקודה ארכימדית.

והוא הדין גם בנהג הערבי, אשר נסע בשכונה היהודית בעכו, בערב יום הכיפורים, סמוך לחצות: אפשר שביקש לעשות פרובוקציה, ואפשר שבאמת נסע להביא את בתו, כפי שגרס לאחר מכן, ובסך-הכל חיפש קיצור-דרך, דרך השכונה היהודית.

ייתכן שהוא – ערבי, לא? – כלל לא ידע שיום הכיפורים הוא, וייתכן אף שכלל לא ידע יום הכיפורים מהו (ערבי, לא?).

ומה באשר לנסיעה הפרועה, ולהשמעת המוסיקה בקול רם? כמו שאמרנו במאמר הקודם – לא חסרים, למרבה הצער, גם יהודים הנוהגין כך.

אני מביא בחשבון גם את האפשרות שהנהג הערבי לא היה ממש תמים, אבל ייתכן שסתם רצה להרגיז יהודים, וברוב טיפשותו לא שיער לאן זה יגיע.

ועכשיו אני שומע אתכם אומר עלי: סמולני, אוהב ערבים, עוכר ישראל, שטוף שנאה עצמית, וכו’. אז לא: אני בסך-הכל אומר שכדי לדעת למה התכוון הנהג הערבי, יש צורך בנקודה ארכימדית. נקודת-אחיזה כזאת אין לנו, ככל הנראה, אפילו בשעת כתיבתן של השורות האלה, שלושה ימים אחרי הרעש, ובוודאי שלא הייתה ליהודי עכו בזמן-אמת, ערב יום הכיפורים, סמוך לחצות.

________________

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (א): איך נגרר הג’ניוס היהודי אחרי הפרובוקציה הערבית (אם הייתה כזאת); גם למשטרת ישראל מגיע צדק; אשרי הגפרור

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ב): על הנהג הערבי ועל הנקודה הארכימדית (אתה נמצא כאן)

יוסי בלום הלוי: על הפוגרום בעכו – יום כיפורים תשס”ט 

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ג): על פתרון הבעייה היהודית-ערבית, תשובה ליוסי בלום הלוי

המהומות בעכו, יום כיפור התשס”ט (ד): הסבריו של הנהג הערבי, והאינטליגנציה של חה”כ אפי איתם

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר