אליעזר גולדברג, הנתל”ש החדש, ברוך הבא!

אליעזר גולדברג, הנתל”ש החדש, ברוך הבא!

שמחה ניר, עו”ד
02.10.2008 02:13
ברוך הבא. מאה ימי חסד לא תקבל, גם לא יום אחד

ברוך הבא. מאה ימי חסד לא תקבל, גם לא יום אחד


ביום 1.10.2008, ב’ דראש השנה התשס”ט, הסתיימו דמדומי הנציבה, הטובה-למי שטרסברג-כהן, והתחילה הקדנציה של השופט-בדימוס אליעזר גולדברג. אנחנו משליכים לרגליו כפפה – לא אחרונה



רשת האתרים של קימקא

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, מוצאי ב’ דרה”ש, התשס”ט

1.10.2008

 

לכבוד

מר אליעזר גולדברג

נציב תלונות הציבור על שופטים

ירושלים

נכבדי,

בשם רשת האתרים של קימקא הרשני לברכך, עם כניסתך לתפקידך החדש, ולבקשך לקבלני לראיון עימך.

רשת האתרים של קימקא הינה כלי התקשורת המוביל בישראל, בכל הנוגע לממשק שבין הציבור לשופטיו.

ביום 30.7 השנה התפרסם ברבים כי אמרת: “יש לנו שופטים מצוינים כמו בעבר ואני לא מבין את הסיבות לאי האמון שמביע הציבור“.

לא קשה לי לדעת מדוע אתם, השופטים, לא מבינים את הסיבות לאבדנו של אמון הציבור. אתם בניתם לעצמכם אידיאה-פיקס אקסיומטית לפיה אמון הציבור בשופטיו נוצר בששת ימי בראשית, והוא בילט-אין לעולמים ביחסים שבין הציבור לשופטיו.

בהרצאה שנתת בלשכת עורכי-הדין, בעת כהונתך כמבקר המדינה, הסכמת אתי כי אמון הציבור בשופטיו אינו מובן-מאליו, וכי כל שופט צריך לשאול את עצמו כל בוקר מה אעשה היום למען אמון הציבור, וכל ערב מה עשיתי היום למען האמון הזה.

שופטי ישראל אינם שואלים את עצמם את השאלות האלה – לא בוקר-וערב, ולא בכלל.

אבל הם לא מסתפקים בכך: הם יורים לעצמם ברגלים, יום-יום ושעה-שעה.

אחד הטעמים המוצהרים להקמתו של מוסד נציב תלונות הציבור על שופטים (נתל”ש) היה ההגנה על אמון הציבור בשופטיו, וקודמתך-בתפקיד, טובה שטרסברג-כהן, חזרה על המנטרה הזאת יום-יום ושעה-שעה, אבל במבחן-התוצאה תקופתה התאפיינה בנפילה מואצת עוד יותר בתחום הזה.

ואם לא די בכך – האמון הציבורי במוסד הנתל”ש עצמו התרסק ממש על מסלול-ההמראה.

כמובן שאפשר לומר שהציבור לא מבין איזו “אמא טובה” הייתה לו קודמתך, ואיך טחו עיניו מראות שהיא לא “עשתה הנחות” לחבריה-לשעבר לעבודה. שהציבור אידיוט.

אבל את הציבור אי אפשר להחליף, ומי שמאבד את אמונו – אין לו להלין אלא על עצמו.

אתה, כאמור, מעיד על עצמך שאתה לא מבין את הסיבות לאי-האמון שהציבור מביע בשופטיו, ועל כן אני מבקשך לקבלני לראיון, כדי להסביר לך את הסיבות האלה.

זה חשוב לך מכל, אם אתה רוצה להצליח בתפקידך החדש.

עד כאן מה שאני נתון לציבור שלך, ומכאן למה שאני מבקש עבור הציבור שלי – ציבור קוראי רשת האתרים של קימקא.

אני מבקש לראיין אותך על איך שאתה רואה את תפקידך, על מה שייחשב בעיניך כהצלחה, ומה ייחשב בעיניך ככישלון. קודמתך-בתפקיד אכן התראיינה לכלי-התקשורת, אבל רק לכאלה שבתחום שלה הם בגדר “שאינו יודע לשאול”.

אני סבור כי כשם שבעל-דין אינו רשאי לבחור את שופטיו, כך גם עובד-ציבור אינו רשאי לבחור את העיתונאים אשר יראיינו אותו.

בברכה ובכבוד רב,

 

   שמחה ניר, עו”ד

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר