23.9.08

כמובן שפרידמן אשם

ביום 22.9.08, פנתה אומ”ץ לשר המשפטים פרידמן במכתב בוטה כאילו היה אחרון העבריינים, בדרישה חד-משמעית שיתפטר לאלתר, כי תם עידן הסיאוב והסתלק פטרונו הפוליטי שמינה אותו “להגשים אג’נדה אישית ופוליטית להחלשת מערכות אכיפת החוק, ובית המשפט העליון בראשן”.

אומ”ץ אינה היחידה בסוג הטענות הללו. באופן דומה מתנסחים גם ח”כים מסיעות שונות ולא מעט עיתונאים, אך בעיקר שופטים בהווה ובעבר ואחרים המזוהים כחברים של ביניש.

אתה בעיקר שומע מהם כמה צריך “להילחם בשחיתות ולחזק את מערכות אכיפת החוק”, כאילו שהשחיתות הקיימת אינה תוצאה של תמיכת בית המשפט העליון במנגנון מסואב, עד שברור שבלי קשרים ומעטפות אין אפשרות לסדר מאומה. הם טוענים ש”אסור להחליש את מעמד בית המשפט העליון”… אך אם אתה מפנה אליהם שאלה או שתיים, מה צריך לעשות כדי להתגבר על כך וכך בעיות, אז הם משיבים בקול ברור: “אה… אה…. אה…”

בין מרימי הקול תמצא לא מעט פרופסורים ועורכי דין הרגילים להתנסח בלשון מלומדת. וכשאתה בוחן מה בעצם הם אמרו, אז מסתבר לך שהנוף באלסקה הוא פשוט מהמם. בוויכוחים אישיים שניהלתי עם הכבדים שבמערכת המשפט, איש מהם לא הצליח להסביר לי או להציע פיתרון למספר תופעות בולטות שהוצגו בפניו. אין מה לעשות, הניסיון מוכיח שקל יותר להשמיע דיעות בפני מי שאינו יריב של ממש.

לא מפתיע הוא, שלא מעט מהאנשים החיים ממש בתוך מערכת המשפט, כלל לא מודעים למה שמתרחש בה, והם פשוט הפעילו מנגנון של הכחשה. זוהי תופעה מקובלת שכל יועץ ארגוני נתקל בשכמותה.

יש בכלל תופעות משעשעות. מסתבר שבין הפוסלים את דבריך ומשמיעים דיעות מוצקות כיצד צריך לנהוג באתר סקי, יש כאלה שלא ראו שלג מימיהם, והם גם מעולם לא ביקרו בבית המשפט העליון. יש אחרים שלא מלאה שנתם השלושים, אך הם כבר בעלי מטען אדיר של ידע להסביר לך כיצד לתקן את העולם, כי נתנו להם רשות לדווח על אירועים במערכת המשפט, והם בוודאי יודעים הכל.

אתה שואל בעלי דיעה כיצד מתגברים על הנפוטיזם, ניגודי העניינים וקשרי המשפחה שבין שופטים ונציגי המדינה… כיצד מתגברים על התופעה המושחתת והמזעזעת של המצגים הפיקטיוויים של הפרקליטות… כיצד יתכן ששופטים מודים שמרבית העתירות הן באשמת הפקידים אך בכל זאת כמעט 100% מהעתירות נדחות… ואתה מקבל בתגובה גמגומים והסברים על מכוניות היברידיות ושצריך להיאבק בעד חיזוק שלטון החוק ונגד פרידמן.

למה מתקיפים את פרידמן?

במכתב של אומ”ץ לפרידמן נכתב: “לתפיסותיך והשקפותיך אין כל תמיכה בציבור, זולת קומץ ששם לו למטרה לקעקע את אמון הציבור בבית המשפט, ולפגוע פגיעה אנושה בתפקוד התביעה הכללית, ובעצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה.”

אתה קורא את הכתוב ואומר לעצמך, שבאמת, נכון, כמה הכל היה טוב עד שפרידמן הגיע…

לגורמים רבים מדי יש סיבות טובות מאד להתקיף נמרצות את פרידמן, אך בגדול, אפשר לחלק אותם לארבע קבוצות:

א.             שופטים בעבר ובהווה של בית המשפט העליון. עד שהוא הגיע הם פשוט עשו ככל העולה על רוחם!! לפרידמן קדמו לבני, לפיד, שטרית, הנגבי, ביילין, מרידור, ליבאי… כל מילה נוספת מיותרת ובית המשפט העליון צבר עוד ועוד כח, עוצמה ועצמאות, עד שהעובדות החלו להיחשף. לתדהמתם של כמה מתומכיהם, התברר ששופטים נוהגים בדיוק כמו הגרועים שבפוליטיקאים בעת שאין עליהם ביקורת. זוכרים כיצד הגבנו כשהתברר שפוליטיקאי הצביע פעמיים? במערכת המשפט מתרחשות תופעות חמורות בהרבה, אך “תומכי שלטון החוק”, משתיקים כל ביקורת, כדי ששלטון החוק חלילה לא ייחלש.

ב.          יריבים של קדימה או אולמרט. אין כל ספק שההישגים של פרידמן ופעולותיו שזכו לתמיכה ציבורית אדירה, היו מנקודות האור הבודדות של קדימה וחיזקו אותה מאד. זה כמובן מאד מדאיג והשמצה היא הדרך המקובלת להילחם בכך.

ג.              עיתונאים, פוליטיקאים ומתמודדים על דעת קהל. הסיסמא “צריך להילחם בשחיתות ולחזק את מערכות אכיפת החוק” תמיד נשמעת חזקה. אז כל עיתונאי נבוב וכל פוליטיקאי חלול שרוצה להרשים את קהליו שהוא יודע כיצד מתקנים את העולם, משתמש בסיסמא. ואז מתקיפים את פרידמן שכולם יודעים שהוא בעד שחיתות ומצטטים שופטים עליונים, שכולם יודעים שהם בעד אכיפת החוק.

ד.             כל השאר… ציבור בלתי מעורב, ציבור נאיווי וכיוצ”ב. העובדה היא שיש לא מעט אנשים, ביניהם משכילים ביותר, שהנושא פשוט רחוק מהם. דיעותיהם בעניין זה נגזרות מאמירות ששמעו פה ושם, בעיקר בתקשורת, מבלי שנכנסו לפרטים. שאל אותם שאלה והם יודו שאינם מתמצאים, אך לא יתכן שמה שאתה אומר הוא נכון.

החגיגה של ביניש

ביניש, שנכרכו בה כל הרעות החולות האפשריות אצל שופט, בוודאי מצפה בכליון עיניים להסתלקותו של פרידמן. זה אולי לא יפתור לה את הבעיות, אך בוודאי יוכל לסייע לה להשתיק את הביקורת, ו”לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון”. יימצאו בוודאי לא מעט ח”כים, עיתונאים ואנשי אקדמיה שייעשו הכל שלתפקיד שר המשפטים יתמנה פודל חביב, תומך ומבין… מישהו משלנו, מישהו שחשין ישלח לו פרחים הביתה בכל יום ששי, למה לא שופט עליון (בדימ.), למה לא את בעלה של ביניש, למה לא את אשתו או אחותו של מזוז, אולי את טובה שטרסברג-כהן… תראו איזו הרמוניה תשרור במערכת המשפט, תראו כמה יתחזק שלטון אכיפת החוק בישראל… ואת מי מעניין לעזאזל הציבור?

לדרוש פתרונות מעשיים

אני מציע כאן פיתרון פשוט, שיעמוד במבחן המציאות והתוצאה. אנו מתקרבים לבחירות, אך הדברים נכונים גם אם לא. לדרוש מכל דובר פתרונות ממשיים ומעשיים ולא לעשות הנחות לאף אחד, עם אג’נדה מפורטת ושמות ברורים של כאלה שהוא מציע שיבצעו זאת.

מי שאינו יודע מה לשאול, מוזמן לעיין כאן: מאמרים ותחקירים בעניין מערכת המשפט

אם לדובר הנכבד אין תשובות ברורות כיצד להתמודד עם הליקויים החמורים המתוארים שם, וכל תשובתו תצטמצם בחזרה על המנטרה הקדושה ש”צריך לחזק את מערכות אכיפת החוק”, אמרו לו שיפסיק למרוח אתכם ושילחו אותו להכין שיעורי בית. תתפלאו לדעת לכמה אנשים אין יותר מסיסמאות וג’ינגלים ריקים מכל תוכן.

למאמר במקור

___________________

הכותב הוא מהנדס תעשיה וניהול, יועץ לאסטרטגית הסברה ומאבקים ציבוריים, יו”ר נפגעי מס רכוש (נמ”ר(

אתר המחבר http://azriel.co.il  כתובת: azriel@zahav.net.il