אין דין ילד ביצהר כדין ילדה בירקון

אין דין ילד ביצהר כדין ילדה בירקון

חנה אייזנמן
14.09.2008 06:33
אין דין ילד ביצהר כדין ילדה בירקון


הקצין אמר: ” מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם… צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה…. מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים”. (ידיעות אחרונות ל’ באב תשנט 12.8.99)



ב”ה


הראל בן-נון, שלמה ליבמן, הי”ד, נרצחו ביצהר (נתיב)

ב”ה


 

 

אין דין ילד ביצהר כדין ילדה בירקון


 

ובהתאם לפתיח שלעיל, ההתעללות בתושבי יצהר במשך שנים. רדיפה טוטאלית של האנשים הנפלאים האלה, שצה”ל אינו דרוש להם כלל. אבל, אם לא תחזיק שם “מדינת ישראל” דוגמית של צה”ל, איך יוכלו לאסור את “לקיחת החוק בידים”? איך יקדמו את חורבן ארץ ישראל?

 

 

“קיבלנו פקודה לא הגיונית”, אומר גורם בהגנ”ש. “אני מגן על ישוב ויודע שבשכונות הצפוניות שלו יש חשש לחדירת מחבלים, אבל בגלל ההוראה הזו אני נאלץ לשבת בשער הישוב ולא לבצע את תפקידי. אני לא מגן על התושבים במקום שבו אני נצרך באמת”.

 

אדם נוסף הנוגע לסוגיה ציין כי משמעות ההוראה מבחינת אנשי ההגנ”ש ברורה והיא – שבמידה וחלילה יהיה אירוע ביטחוני בשכונה שטרם הושלמו אישורי המגורים בה, ואי מי מהם ייפצע או חלילה ייהרג הביטוח אותו נותנת מערכת הביטחון לאנשי הכוח לא יחול עליו. במקרה כזה הוצאות רפואיות, או חלילה חמור מכך, עלולות ליפול על כתפי ההגנ”שניק ומשפחתו.

 

בכיר בצה”ל קובע: “אם רוצים לטפל בתופעה שבה אזרחים לוקחים את החוק לידיים, צריך להגדיל את מספר השוטרים שפועלים בגזרה”. צה”ל לא עצר איש באירועים…

אבל צה”ל כן החרים כלי נשק של מתנחלים. על צה”ל נאסר להגן עליהם! וגם עליהם חל איסור ההגנה העצמית – זה נקרא: “לקחת את החוק בידים”. החוק במדינת ישראנירנברג הוא – דמם של היהודים מותר!

בשבת נשרף על ידי מרצח בית שדייריו לא שהו בו באותה עת, בבית אחר ילד בן תשע נדקר חמש פעמים, ואז נזרק מן הקומה השניה לסלעים שמתחת לבית בו נמצא. אנשי הישוב יצאו למסע הרתעה, שאותה איבד צה”ל מזמן על פי החלטות “לגיטימיות” ו”דמוקרטיות” של “ממשלה שנבחרה כחוק”, כקודמותיה. בספינה טובעת, קורא הקברניט – כל איש לעצמו -, עשו את המיטב, כדי להציל את חייכם. במדינת ישראל, ה”קברניטים” עושים ככל יכלתם להטבעת הספינה, למלחים/נוסעים, אסור לעשות דבר לעצמם, למען “אחדות” אניית המתים. הפקודה: כולם למות!!!

אתם יודעים איך קוראים ל”אירוע” הזה, של נסיון לרצח ילד יהודי, מחד, ותגובה לא מספקת, מאידך? – הנה, כך: “… האירועים האלימים בהתנחלות יצהר ובכפר הפלסטיני עסירה אל-קבלייה”

בשבוע החולף, בעקבות הידיעה על ההוראה לצה”ל, שלא להגן על ישובים קיימים, שטרם הושלמו האישורים הפורמאליים לבנייתם, בגין רצונה של “מדינת ישראל” להחריבם, התוודעתי לאדולף אביוחנן מחופית. לא, לא פגשתיו, וגם אין לי כל רצון לעשות זאת, כי אסור להסתכל בפרצופו של רשע, הכרתי אותו באמצעות תגובותיו בערוץ 7. תגובות שהיוו הוכחה נוספת לצורך להעמיד לדין, על פי החוק-לעשיית-דין-בנאצים-ובעוזריהם, את כל “מחנה השלום”. שהרי כל הרדיפה שלהם אחר ה”שלום”, אינה, אלא, רדיפת העם היהודי עד חרמה, ותאוותם לראות דם יהודים נשפך כמים. אין ספק כי הליכתם הממושמעת של ה”ממלכתיים” בגוש קטיף לגלות, גרמה אכזבה לחלאת המין האנושי, בעיקר המתנדבים הקיבוצניקים, שלא ניתנה להם ההזדמנות ללחוץ על ההדק.

 

“אלה לא האחים שלי, הם, לא… ואם יום אחד תהיה מלחמה, והיא תהיה – מלחמת אחים תהיה המלחמה… אבל אם תהיה מלחמה, והיא תהיה, אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים ששנים ארוכות לא חציתי ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם, והארץ תשוב ותשקוט. אצא אל הקרב להילחם על ביתי, כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. ירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה. מלחמה בהם, באנשים שהחליטו להחריב את הבית שלי. קרב אחרון, כדי שהבנות שלי יוכלו לחיות בשלווה, ואני אוכל להביט בעיניהן ולומר להן שעשיתי כל מה שאפשר כדי להצדיק את אי-קדושת האדמה” (הקיבוץ, אב תשנה)

 

זו כל מורשת השנאה של בן-גוריון, על רגל אחת. זו מורשת ה“ציונות הסוציאליסטית” תעמולה לרצח יהודים והפיכת לבן לשחור ואמת לשקר. וזו המדינה שהשמאל בנה – המדינה האנטישמית ביותר בעולם. תמצית הרע בעולם. העולם ידע ויודע הרבה מאד רוע – “כי יצר לב האדם רע מנעריו” – ו”מדינת ישראל”, היא תמצית כל הרוע הזה.

 

המדינה כולה רועשת וגועשת, בצדק, בגלל ילדה שנרצחה על ידי משפחתה, וכל זה מתוזמר על ידי התיקשורת, שעיקר עניינה היא רדיפת הסנסציה והסקופים. לא שבאמת אכפת להם שילדים נרצחים. היום נדקר ילד יהודי ביצהר, על ידי פארטנר של התיקשורת הישראלית ל“שלום של אמיצים” בנסיון, שלא צלח, בעזרת ה’, לרצוח את הילד. ועל מה חוגגת התיקשורת? על “מתנחלי יצהר התפרעו”. המרצח, שלא נעצר(!!!) שרף בית, במישנהו דקר את הילד חמש פעמים, והשליך את הילד, מן הקומה השניה, אל הסלעים שלרגלי הבית… ילד, עמד מול אימת המוות, והתיקשורת מזכירה זאת, דרך אגב, על כרחה, כדי להגיע לעיקר – התפרעות מתנחלים… כי רצח ילדי ישראל זו שגרה, וזה גם מובן מאליו, זו מלחמת השחרור של “העם הערבי הפלשתינאי”. ו“מדינת ישראל”, זו המפגינה “הומאניזם” רב כל כך, כלפי המרצחים הפלסטיניים (פלסטיניים = גרועים מן הנאצים, למשל, אנשי מחתרת אוסלו) בעזה, לא די שלא עשתה להגנת הילד, היא יוצאת מכליה להסית נגד מי שעשו, ולא עשו מספיק!! כבר מזמן צריך היה למחוק את עסירה אל-קבלייה ואת כל שאר ישובי הג’יהאד, מתחת השמים. אבל, אז, יאבד ל”מדינת ישראל” מאגר שכירי החרב הזמין שלה, בהתנדבות!

 

הפארטנרים, מטופחי מנגנון התעמולה להשמדת ישראל, המכונה – “תיקשורת ישראלית”, מבינים שממשלת “ישראל” ומנגנון התעמולה שלה, מצפים מהם למעשים כאלה. וכי יש סיבה אחרת להסרת כל המחסומים, לא לפני שהמרצחים צויידו בנשק, ותוגברו על ידי “שוטרים פלשתינאים”, שהזרים לשם פושע המלחמה, אהוד ברק?

 

המוני יהודים חיללו את השבת, על גדת הירקון, בהדלקת נרות נשמה ובכתיבת שירי אשכבה לילדה האומללה. נכון, מעשה בלתי נתפס במפלצתיותו. אבל זה לא היה רצח “על רקע לאומני”, כלומר, לא היה במסגרת רצח העם היהודי בארצו. זה סיפור על משפחה לא נורמלית. אבל, כאשר נרצחים ילדי ישראל, מניינים שלמים בהם, על ידי הפארטנרים של חיים יבין, כולם רגועים. כי מה יש להגיד על מלחמת שחרור של “מיעוט” – “המדוכאים עלי אדמות”, שהם רוב של מאות מליונים במזרח התיכון ובצפון אפריקה?

 

לא ראינו את ההמונים האלה באים להדליק נרות ולבכות (לא בשבת) על שמונה נערי חמד, צדיקים, שנטבחו על ספרי הגמרא, על ידי אחיהם, השאהיד מג’בל מוכאבר, של הרוצחים מצור-באהר ואום-טובא, שאיבדו את השליטה על ההגה… ושל הרוצח מעסירה א-קבליה, שהסכין נשמט לו מהיד. כנראה חטף פתאם פרקינסון…

 

וזה קורה כבר למעלה ממאה שנה, ועוד לפני כן, בארצות הכיבוש הג’יהאדי, והיהודים מבליגים.  

 

מה מספר רוני דניאל לעם ישראל במוצאי שבת? ל”שבחו” ייאמר, שהוא לא שכח להזכיר שילד, ילד, ילד בן תשע נדקר על ידי “פלשתינאי”, אך עיקר הדיווח, הניתוח והדאגה, הוא בענין “מתנחלי יצהר המתפרעים”. הוא מתבכיין שאין די כוחות צבא במקום, כדי לעצור את המתפרעים, גם אין לצבא הסמכות לעצור את המתפרעים, והמשטרה, שלה יש הסמכות הזו, איננה נמצאת במקום… ר”ל.

 

למה רק מתנחלי יצהר “מתפרעים”? מתי, סוף סוף, יקום עם ישראל להילחם על חייו, נגד כל אויביו, מבית ומחוץ. מתי יצא להילחם בקואליצייה לרצח העם היהודי בארצו? 

 

רוני דניאל אינו מודאג מן העובדה, שאין לצבא מוטיבציה להגן על יהודים, שזה תפקידו. להיפך – ניתנה לצבא ההגנה לישראל ההוראה לא להגן על “מאחזים לא חוקיים”. לצה”ל ניתנה הוראה לא להגן על יהודים בארץ ישראל. הצבא אמור להגן על “המדינה שהשמאל בנה” ועל ה”שלום” של פושע המלחמה, אהוד ברק. אי אפשר שהמרצחים לא יבינו את הרמזים העבים כל כך. גם מרצחי עזה הבינו שמצופה מהם לרסס את גוש קטיף בפצמ”רים. היה זה בברכתן של ממשלת ה“התנתקות” וקודמותיה. היתה ליורים ברכתם של כל מי שהיו אמורים לעמוד מזמן לדין על פי תקדים משפטי נירנברג!

 

אילו היו הם ילודי לא יהודיות, הייתי אומרת שמדיניותם היא מדיניות נאצית למהדרין. אך, מכיוון שהם בני אמהות יהודיות, הרי, מעשיהם גרועים פי כמה ממעשי הנאצים. רק ברחמי הקב”ה עלינו, לא נרצחו מאות יהודים בגוש קטיף בששת אלפי הפצמ”רים, שהומטרו על הגוש בברכת ממשלות ה“התנתקות”, ה“הפרדה”, ה“פעימות”, ה“צעדים חד-צדדיים”, כולם למטרה אחת – להכות ביהודים, לא לשום מטרה אחרת.

כולם ידעו, שלא תהיה התנתקות, שלא תהיה הפרדה, שצעדים חד-צדדיים, זו שיגרת “תהליך השלום”, מעולם לא נעשו צעדים שלא היו חד-סטריים – הליכתה של “ישראל” לקראת רוצחיה, גם בלי הצהרות “הבהרה”. והפעימות הן פעימות הלבבות השחורים השמחים, שבהם לא התנחלנו, כי הם לבבות בני שטן.

 

את ירי הפצמ”רים על גוש קטיף, ואח”כ על שאר כל הנגב, ניתן היה להפסיק בכמה דקות, אילו חפצה בכך ישראל. די היה במפציץ אחד. אך היא לא חפצה בכך. וגם היום אינה רוצה בכך. היא צריכה “הוכחות לצורך בשלום”. היא צריכה יהודים מתים! זה ההסבר היחיד למעשיה של מדינת ישראל ביש”ע. אין שום הסבר אחר. אלפיים שנה של שפך דמם של מליוני יהודים, אינן מספקות את “מדינת ישראל”, היא מאמינה שיש להמשיך במסורת הזו – לשפוך את דמם של היהודים, כי זו המדינה שהשמאל בנה, והשמאל הוא פלסטיני (זו ההגדרה שלי לגרועים מן הנאצים, על שם “העם הערבי הפלשתינאי”, שהורתו ולידתו בחטא תאוות השמדת ישראל וזה תפקידו עלי אדמות).

 

ולא שכחנו את אדולף אביוחנן. הבטחתי לו בהאי לישנא:

 

לאדולף שאינו זכאי לגאולה

 

אני הולכת לבוא אתך חשבון במאמר. אני אשוחח עם עם ישראל על אלפי היהודים, משלמי מסים, חיילים בצה”ל, חלוצים, שאתם גירשתם מבתיהם והחרבתם עליהם את עולמם. אני אסביר לעם ישראל למה אתם צריכים לעמוד לדין על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.
אני אזכיר לעם ישראל, שמשלמי המסים – המתנחלים, מימנו במשך
שנים את הסדר החובות של המושבים והקבוצים ומימנו גם את גירושם! ואז אני אספר על המגורשים והמיועדים לגירוש, שרצו ראשונים למלחמה, שתהליכי ה”שלום” שלכם הביאו עלינו, ונפלו על הגנת חלאת אדם כמוך.
ולא אדלג על ההסטוריה, שתסביר, איך צמח
סרטן ממאיר כמותכם בעם היהודי. על הרוצח המתועב בן-גוריון, ששדד את כספם של היהודים שסייע להשמדתם בשואה, ובכסף הזה בנה לך את חופית.
אסביר לעם ישראל, למה המצאתם
את הסיסמא השיקרית – אסור להשוות שום דבר לשואה – האמת היא, שאי אפשר להשוות שום דבר לפשעיכם נגד העם היהודי!
ימח שמכם וזכרכם. שלא תזכו לראות בגאולה, שלא תזכו
להגיע לקבר ישראל ושלא ייאמר עליכם קדיש!

אתם רוצחי העם היהודי.

 

ההבטחה הזו נכתבה בעקבות שלש תגובות של הנבל, שאותן קראתי. בתחילה החלטתי שלא אתרגז. חבל לבזבז בריאות ואנרגיה על חלאת המין האנושי. אך התגובה השלישית, היתה תגובה פלסטינית=ארכינאצית אחת יותר מדי:

 

פעמי גאולה

נכון החליט, אם החליט מי שהחליט, ששמירה על התיישבות בלתי חוקית אינה מקנה ביטוח במקרה של אסון שכן מי שמגן על עבריינים לא זכאי לה, ודאי לא על חשבון משלם המיסים…

 

עד כאן להיום, ההמשך, בעקבות דבריו של אדולף, עוד יבוא, אי”ה.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר