“חוסר ענין לציבור”, או “הקריטריונים לפסילה – חסויים”

“חוסר ענין לציבור”, או “הקריטריונים לפסילה – חסויים”

מ.ד. בן-עמי
08.09.2008 16:47
"חוסר ענין לציבור", או "הקריטריונים לפסילה – חסויים"


עניינו של הספר המדהים והכבד, תרתי משמע – תולעת יעקב ודוד ישמעאל – סיור – בנבכי הזוועה שהשמאל בנה בארץ ישראל – של המחבר, מלווה על ידי ג’ורג’ אורוול, אותו העלה מתהום הנשיה, כדי למסור בידיו את המשימה, לכתוב את דברי האפיזודה החולפת, שהיתה “מדינת ישראל”. ספר חובה!



עניינו של הספר המדהים והכבד, תרתי משמע – תולעת יעקב ודוד ישמעאל – סיור – בנבכי הזוועה שהשמאל בנה בארץ ישראל –  של המחבר, מלווה על ידי ג’ורג’ אורוול, אותו העלה מתהום הנשיה, כדי למסור בידיו את המשימה, לכתוב את דברי האפיזודה החולפת, שהיתה “מדינת ישראל”.

בהיות המחבר בטוח, שזו לא תאריך ימים, ועמה יחדלו גם ימיו, הוא משאיר בידי אורוול כצוואה, חומר רב מאד, שישמש אותו בכתיבת הספר. חלק מן החומר, שלח, לדבריו, לחברים בחו”ל, כדי שלא יפלו לידי שליטי הזוועה בארץ ישראל.

מחבר הספר אנונימי – שם העט החתום עליו הוא – מ.ד. בן-עמי. בהקדמה נרמז, שייתכן שיש יותר מכותב אחד לספר הזה.

זהו ספר חובה, לדעתי.

 

 

“חוסר ענין לציבור”, או “הקריטריונים לפסילה – חסויים”

 

מ.ד בן עמי

 

 

          כלומר, חוסייני אינו רוצח, פירש אורוול.

          הוא לא רצח במו ידיו אף אחד, עשיתי שימוש בפֶרס על ערפאת.

          “אמת היא גנאי”, הוסיף אורוול למילונו.

 

 

…. שוב מבקשת פרקליטות המדינה (אולי המשטרה) להשאיר במעצר את איתמר בן-גביר, עד גמר ההליכים המשפטיים, בעבור כרוז שחילק בט’ באב על הר הבית, ובו קריאה להעביר את המסגדים  שעליו לסעודיה. נטען בבקשה, כי הכרוז “יכל לזעזע ספי עולם”.

 

האם נטען כך גם כאשר קראו ח”כים ערבים להילחם בישראל בכל האמצעים?! שאל ג’ורג’, כאילו חף  היה מיֶדע בתולדות השואה ובמה שאינו מזעזע מוסדות ארץ.

 

סוף סוף הרשעה:

 

שנה מאסר לטירן פולק, שהורשע ב-17 עבירות על הפרות סדר. הוא הורשע על פי הודאתו בהשמעת קריאות גנאי (“רוצח”) לעבר פייסל חוסייני, ועוד ב-16 עבירות של הפרות סדר.

 

          כלומר, חוסייני אינו רוצח, פירש אורוול.

          הוא לא רצח במו ידיו אף אחד, עשיתי שימוש בפֶרס על ערפאת.

          “אמת היא גנאי”, הוסיף אורוול למילונו.

 

כאשר בא חוסייני להעיד במשפטו של מרזל, קרא האחרון לעברו: “שונא יהודים, רוצח”, ויצר מהומה בבית המשפט. במשפטו של פולק, אמר שופט בית משפט השלום, עזרא קמא, כי הוא “אינו מתעלם מהאירוע הטראומטי-טרגי, שעבר פולק – רצח שתי אחיותיו בידי מחבלים בירושלים (השופט הנכבד לא הזכיר, כי ארגונו של פייסל חוסייני, ישירות או בעקיפין, גרם את מותן). השופט גם לקח בחשבון את העובדה שפולק “השתדל שלא לחרוג לפעילות אלימה”, והציב לעצמו קוים אדומים… אבל… יש לו ספקות אם פולק יסתפק מכאן ואילך בהבעת דעות בלבד, דבר שלו הוא זכאי בדרך המקובלת והחוקית”.

 

אורוול קולט אבסורדים במהירות. ידעתי שהוא אמן במתן הביטוי שיהבהב מזהיר מעל ראשי יוצרי האבסורד. ובאמת, ברגע שסייג כבוד השופט ב”אבל…”, מיהר ג’ורג’ לחסוך מזמננו – כשקיצר את טיעוני, התמים-משהו, כי בית-המשפט אינו אמור לדון את הנאשם על הבעת דעותיו או על מחשבותיו, אלא, על עבירות שביצעואמר – “לא באוקיאניה”.

 

ג’ורג היה תכליתי. ביקשתי ממנו: כתוב, כתוב על פייסל אל-חוסייני הפגוע. הוא יקיר השמאל היהודי בישראל. הוא מוזמן על-ידיו תכופות לקיבוצים ולכנסי שלום. תומך באינתיפאדה ובערפאת. ייחוסו המשפחתי מגיע עד דודו, המופתי הידוע של רציחות תרפ”ט ופרעות
1936 ו-1939, המופתי שחבר בגרמניה להיטלר
.

 

 

עבד אל-קאדר חוסייני, שלחם נגד ישראל במלחמת השחרור שלה – הוא אביו. לא כדי לזקוף עוון אבות על בנים אני מציין זאת, אלא לשם זיהוי העשב הרע ובית גידולו. האם אתה מבין מהו חינוך במשפחה ערבית?

 

 

… עו”ד, דן יקיר, איש “האגודה לזכויות האזרח”, ערער לבית המשפט העליון על הרשעת “העיתונאי ואיש החינוך”, מוחמד יוסף ג’בארין, מאום אל פאחם, בעוון פרסום דברי שבח למעשי אלימות באינתיפאדה. “המדינה לא הוכיחה שקריאת המאמרים היתה עלולה, בדרגה גבוהה של הסתברות להביא לידי ביצוע מעשי אלימות… ג’בארין לא התכוון להסית, אלא מדובר בדברי ספרות. ג’בארין עצמו ציין במשפטו, כי הוא שוחר שלום, וביקש לבטא הלכי רוח ומחשבה שונים של פלסטינים בשטחים בתקופת האינתיפאדה”, הגן עליו עו”ד, יקיר.

 

ארנן יקותיאלי, ראש סיעת מר”צ בעיריית ירושלים (חברי מר”צ מהווים את רוב אנשי האגודה לשמירת זכויות האזרח) לא חשש להבטיח כי “בקרב זה (בין חרדים לחילונים) עוד יהיו הרוגים”. מן הסתם, מראש אין מניחים שמתקיימת בזה “דרגה גבוהה של הסתברות להביא לידי ביצוע מעשי אלימות”. מדוע? מפני שמן המפורסמות הוא – “הכדורים עפים רק מימין לשמאל”.

 

בהיות רס”ן מיל’ עמירם גיא עובד ב”שטחים”, הוא חשוד על ימניות מסוכנת... לא קבל מהמחלקה לרישוי במשרד הפנים אישור לנשיאת נשק… בצבא היה טייס, ישב בכלא הסורי, ועד לא מזמן הדריך במילואים צוערי טייס…

 

 

משרד הפנים, גם הוא התעורר לקול הסכנה של שריקת כדורים מימין; בהיות רס”ן מיל’ עמירם גיא עובד ב”שטחים”, הוא חשוד על ימניות מסוכנת. מכל מקום, לא קבל מהמחלקה לרישוי במשרד הפנים אישור לנשיאת נשק. למה? חסוי. כששאל לסיבה, קבל תשובה בכתב: הקריטריונים לפסילה – חסויים. פקיד הרישוי הראשי, אבי אלימלך, טען: “אני לא יכל למסור מידע, בעניינו של גיא, בשל שמירת הפרטיות, ובכלל, זה לא ענין לעיתונות”.

רק לאחר שח”כ לימור לבנת פנתה לפקיד הרישוי, התקבל הרשיון, לא לפני שנזף הפקיד בגיא, על שפנה אליה. גיא עובד באיזור התעשייה ברקן, בצבא היה טייס, ישב בכלא הסורי, ועד לא מזמן הדריך במילואים צוערי טייס…

 

אבי אלימלך, הממונה על רישוי-נשק במשרד הפנים, מיהו? הוא נעצר בחשד לקבלת שוחד. על-פי החשד, הנפיק רשיונות לעשרות אנשים, שאינם עונים לתנאים שנקבעו על-ידי משרד הפנים (ערבים!) בתמורה לטובות הנאה. בזמנו שלל רשיון גם מנועם ארנון מקרית-ארבע.

אם כן, אולי לא היה בשלילת הנשק שום ענין פוליטי, אלא בקשת שוחד סמויה – ניסה אורוול “להקל” בדינו של הממונה, ששימש לי משל לציד מכשפות.

 

פעיל “הימין הקיצוני”, אורן דאנה, עתר לבג”צ ורשיון הנשק הוחזר לו, לאחר שפקיד רישוי הנשק במשרד הפנים הודיע לבג”צ, כי חזר בו מהחלטתו לשלול את הרשיון מהנ”ל. עם חידוש הרשיון, קבל דאנה את הנשק המשמש אותו לעבודתו כמאבטח, ושב לעבודה בחברת “ארגוס”. פרקליטו הסיר את העתירה.

          מפני מה, אם כן, הוחלט לשלול?

          אם תשמע בנדודיך על פני הזמן, מישהו המגדיר פעיל שמאל כ”קיצוני”, צַיין זאת. ביקשתי מג’ורג’, מתוך ידיעה ברורה שישאיר את הנייר חלק. ראה זאת כתשובה, אמרתי.

 

המשטרה סגרה תיק נגד אביטל שריר, בת השר-לשעבר, בטענת חוסר ענין לציבור. היא נחשדה בתקיפת שוטרים. גם במשפט האנסים מקיבוץ שומרת, נסתה פרקליטת מחוז חיפה לסגור באותה טענה את תיק האונס הקבוצתי. “חוסר ענין לציבור…”. סנ”צ יהב הועבר מתפקידו, לטענת מפקדיו, בשל חוסר תיפקוד, ולטענת מקורביו, בשל התעקשותו לחקור את הפרשה עד תום, למרות התנגדות מפקדיו.

 

ואידך זיל גמור, הפקדתי בידיו את דו”ח מבקר המדינה בדבר הפקרות במערכת התביעה הכללית (ר’ מסמכים).



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר