וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר

וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר

משה חזן
25.08.2008 17:10
וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר


בצוק העתים, וביום סגריר וקר.

מהבנק דרשתי לפרוע את השטר.

ב”טפחות” הפנוני, לאות שבנסתר.

עולמי עלי חרב, והבנק ממות מר.

גניבת דעת, ואחיזת עיניים, אשכרה כבר.

וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִחַר



ביום בהיר ונהדר.

צעד עשינו, כה מר וכה נמהר.

מ”טפחות” לווינו והיסטוריה השאר.

פטור בלא כלום, הרי אי אפשר.

הנה כי כן בחרוז, הונאת שב”כ וכול השאר.

לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלוֹהַי וַתִּבְחַר

 

בקמפיין, ומעל כל במה ובקול שופר.

“מהפיכה בהחזרים”! פרסמו בכול אתר.

“שלם בקצב שלך”! רק בטפחות, אפשר.

אם קשה לך היום, אז שלם מחר!.

כך פרסמו, באותיות קידוש של סהר.

בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר

 

ברם, את האמת כתבו, באותיות נסתר.

לא רואים, רק מדון, וכמו זרו בעין עפר.

כעצמאי, ובתנודתיות של יש או אין שכר.

התאים לנו מאוד ובהתרסה אתגר.

בדיעבד גילינו פרצופם המכוער.

וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר

 

בצוק העתים, וביום סגריר וקר.

מהבנק דרשתי לפרוע את השטר.

ב”טפחות” הפנוני, לאות שבנסתר.

עולמי עלי חרב, והבנק ממות מר.

גניבת דעת, ואחיזת עיניים, אשכרה כבר.

וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִחַר

 

רבות פניתי אליהם, שפתותיהם צונזר.

הבנק, הכונס, ההוצל”פ והספסר.

יד אחת עשו, ובקונספירציה מדובר.

הבנק הכשיל כל הסדר ועלי גזר.

לך לכונס! ש”כהן”, שבידו השרץ, ומבקש טוהר

וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר

 

הכונס, טרפד הכול שניסיתי, והרגל גרר.

קונים רבים זרק מטעמי וב-700,000 דולר.

והנציח בכחצי, קונהו המדומה רפי בן עטר.

פרסם המכרז, ובתרגיל עוקץ אסור ומוזר.

הקונה ישלם+ 2% למתווך שהכונס יבחר.

וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר

 

כל קונה בפוטנציה, מההתמחרות נעדר.

ולתמחור נותרו, מ. דורון איש קש, ורפי בן עטר.

הוצלפ אישר המכר, בחציו ביתי נמכר.

נאבקתי במערכת 11 שנה, ועוד יש ולאלתר.

העליון נתנה מזור, והחלטת הזבן מאוד מוזר.

הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר

עיכוב גורף מהעליון, שאת המקרה חקר.

בן בעור, רכב על פוני, ובסערה דהר.

השכים בלעם בבוקר, ולחמורו אמר.

אף  אחד כאן לא משגיח, נם בית המשמר.

40 שוטרים גייס, להרוס לנו את המבצר.

וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר

 

לתומי בצור הלכתי ומשם למעצר.

הישבן בדקו לי, פרוצדורה, לי אמר.

זעקתי, יש עיכוב, ורק אחד לי נעתר.

למוצל”פ הוּבלתי, ודבר מכבודי לא נותר.

בחברותה ראיתי כונס עם “כבודו”, והדיל נסגר.

לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלוֹהַי וַתִּבְחַר

 

התחננתי יש עיכוב, והמוצל”פ אמר.

להמשיך הפינוי, כי “משמים” נגזר.

הלך עמית לנר דור, והעליון, אחרת סבר.

עוול נורא פסק, המצב לקדמותו להחזיר ולאלתר.

האחשתרן הגיע ובידו פתשגן הכתב, שבו נאמר.

בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר

 

להפסיק מיד את הפינוי ואותי ממאסר.

מוטי פנה ל”חפץ” ו”שלום” “כהן” ל”ישר”           

המשיכו במרץ, נהם הכונס בהם ובמוכתר.

השופטת לא מבינה הצו, ואבטלו לאלתר.

משפחתי התחננה לא להרוס את שעדיין נותר.

וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר

 

הכונס לנר הדור החליטי, ממילא הפינוי נגמר.

ובשינית לשופטת מתי תחליטי, ורק כמוני כבר.

דחתה דור הנר פני המן, שעל המיטה גהר.

בקרנות המזבח אחז, שום דבר לו לא עזר.

לביתי עמית הגיע, חולה ומיוסר, כשבמונית דהר.

וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִחַר

 

הפחות, לביתי צו חתום הביא, ולמפנים אמר.

להחזיר לקדמותו הבלגאן, שאז בכול שרר.

הסבלים הלינו וקיטרו, להם הסוס נגמר

5 משאיות שהעמיסו, נשפכו בלול ובכל אתר.

חודשים לשווא עמלנו, לתקן את שנשבר.

וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר

 

שתיקת הכונסים כתבתי ב-12 דפתר.

פניתי לעליון כי, הזבן לשופטת לא נעתר.

דור הנר לגמלאות ולראשה זר נעטר.  

לבד לעשיו אז שלחתי, ארבעת דפתר.

יען הסיוע, מ”חוסר סיכוי”, את הייצוג עצר.

וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר

 

 

 

עשיו המלומד, לא קרא ולא חקר.

מביתי אותי זרק, כצועני בעולם תר.

א. הגנה על קונה “שבתום לב” פעל ו”מוסר”.

ב. שלא הבאתי קונים כשבמחיר יש פער.

הרֵשע הרים הראש, ועם פנינתי בקרוואן גר.

הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר

 

עד שיתעשתו ויתלו את ויזתא, האחרון שנותר.

ויינקו הזוהמה מתוכנו כדבעי, ובכול אתר ואתר.

אמשיך דיג דן, דיג דן, כדון קישוט שעל סוסו דהר.

רע לי ומר, כשהכול עושקים בכול והתקווה  נגמר.

מזור יבוא, רק אם עזר כנגדו של השופט, ישב יועץ כבעבר.

וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר

 

בן הזמנים, ובטפחות “מתקנים, עוולות מהימים שכבר.

א. יוניסי את צ. לבנה החליף ונידמה כי יש עתיד ומחר.

מנהל מערך הגביה של בנק טפחות, לי כך וכך אמר.

שלום כהן, פושע בן לאומי, וחגיגות כינוס בתים נגמר.

והפנה אותי לעורכי דין חיצונים, הטובים שאפשר.

שידברו עם אלי יונס המנכ”ל ויעקב פרי הקומיסר.

לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלוֹהַי וַתִּבְחַר

 

בין השאר ל י. ביינש ומפגישתנו לא יצא דבר.

אחריו מר ע. יהלומי עם עשרות אלפי דולר.

מתוך בליל המדענים עו”ד י. גוטמן לבסוף נבחר.

דיבר עם יונס, פרי ומאור, שאת הרעיון קבר.

אנחנו יורים לעצמנו ברגל, כך מאור לפרי אמר.

בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר

 

אורי אמר לי, הבנק רוצה להחזיר אותך ולא כממורמר.

שלא כמו אחרים, שהכונס הפיל וביתם בנזיד מכר.

רבים אני הצלתי, מציפורני חופר מחילות עכבר.

כי את ביתם, מכר בקומבינה לעצמו, וערם אוצר.

הכונס, את בנק טפחות סינדל ומנהליו קשר

כך מנע מאתנו לעשות איתך הסדר חדש ומוסדר.

וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר

 

יש פה עוול נוראי, אבל איני יכול לחשוף הבנק, והביע צער.

ברם, דע! הבנק מעולם לא נתן הוראת ביתך לכונס לממכר.

אולי בהסכמה שבשתיקה הבנק התיר, שאלתי? ממורמר.

לא! ענה לי יוניסי, זה דר’ וולף!!? אצלנו בטפחות אין כזה דבר.

הקלטות ותמלילים באמתחתי ועוד יש הרבה לומר.

וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִחַר

 

אם הכונס קיבל, כמקדמה על ביתי מאותו בן עטר.

ועברו 8 שנים, ומעולם לבנק שום כסף לא הועבר.

הישרדות כאן הסיסמה, הממכר בוטל והבית מופקר.

מדוע הבנק מחזיר המקדמה שמעולם אליו לא עבר?

ה-בלרצות מערכת, קונספירציה מתגייסת, ואני מיותר?

וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר

 

ועליך והדומים לך עו”ד רשע, כבשדה תרומות אל מטר.

גם פניותיי ללשכה, אם נענו? רק בהבל פה עקר.

הקליקה לחבריה דואגת והמתלונן מופקר

יו”ר הלשכה דאז, ועם הכונס משדרים כיום מישזר.

כסופיסטים, האמת לתמרן והצדק כגבינה מחורר.

וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר

 

על בין הזמנים וכשהסיפור טרם נגמר.

בית שלישי בניתי להיות לי למבצר.

הבנק הכונס והמשפט, קברו לנו את המחר.

ועם שלי נותר, או שנשאר, אדדה אל השחר של מחר.

מבראשית ללכת, כי עברתי את פרעה, וממצולות דקר.

הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר

 

לווה לגחמות כונס ובנק, מופקר.

המשפט מוזר וההוצל”פ בזר.

המה בטפל עוסקים ולא בעיקר.

ולו רק הייתי, בן ענת שמגר.

בהם ללא רחם הכיתי במלמד הבקר.

וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר

 

 

יראה האלוהים

משה חזן

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר