צבא שיש לו מדינה
צבא שיש לו מדינה
עיריית הרצליה עתרה נגד התכנית להקים מתקן תקשורת ביטחוני על גג בית-אבות בעיר. לדברי העירייה, הדבר נעשה מבלי לקבל את אישורה, ותוך התעלמות מהנזק, שעלול להיגרם לקשישים, הדרים באותו המעון.
עיריית חיפה עתרה נגד התוכנית להקים נמל צבאי חדש ומבני עזר בנמל חיפה. העירייה טוענת, כי לפני שנתיים הציג משרד הביטחון תכנית להקמת מעגנה, אך הסתיר את העובדה, כי בכוונתו לבנות מבנים נוספים בגובה
תושבי עתלית נאבקים לשחרר לטובת עם ישראל את המבצר העתיק, שתפס חיל הים. הבנייה בבסיס מגיעה עד קו המים, והורסת אותו.
צה”ל מקים את עיר הבה”דים באתר מזוהם למשעי ברמת חובב.
לוחמי הקומנדו הימי של חיל הים ממשיכים לצלול בנחל קישון, למרות שיש טענות, שמי הנחל מזוהמים ומסרטנים. לאט נעלמים מתוכנו אנשי הדממה, שנשלחו להתאמן במי הנחל. שיעור בלתי רגיל של סרטן מכה בהם, ומחסלם. זה אינו מפריע למערכת הביטחון להתנער מאחריותה הישירה למצבם העגום.
אם כל אלה הם עניינים ביטחוניים דחופים, הרי אין להבין מדוע התקין צה”ל משדר של גלי צה”ל דווקא בלב שכונת רמת אלמוגי בחיפה בסמיכות רבה לבית-הספר “איינשטיין” ולבתי מגורים. התושבים יצאו למאבק למען הרחקת האנטנות. הצבא והמשרד להגנת הסביבה, לאחר שינויים בעוצמת השידור, טוענים, שהמשדרים עומדים בתקנים סביבתיים אבל המאבק ממשיך.
דו”ח מבקר המדינה 52א’, בשנת 2003, שעוסק באגף התכנון בצה”ל, מקדיש פרק נרחב לטיפול של צה”ל בסכנות אפשריות מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית. בין השאר, נדון בו המכ”ם של סוללת טילי “חץ”, שהוקם במנחת עין שמר. צה”ל, כמובן, טען, שאין בקרינת המכ”ם כל סכנה סביבתית. זה לא הרגיע את התושבים באזור, והמועצה האזורית מנשה. הם ניהלו מאבק ארוך נגד הצבת המכ”ם – גם בעזרת בית המשפט העליון.
החשיפה לקרינת המכ”ם בצפון, הובילה לתביעה של חייל, שיכירו בו כנכה צה”ל, לאחר שחלה בסרטן. חמישה חיילים שירתו בסוללת טילים נ”מ “הוק” בצפון. כל החמישה חולים בסרטן. בתביעה נטען, כי החייל לקה בסרטן עקב חשיפה ממושכת לקרינת מכ”מים במהלך שירותו הצבאי — מבלי שננקטו כל האמצעים להגן עליו ועל חבריו מהקרינה. דובר צה”ל בתגובה: “אין מידע מוכח בספרות הרפואית, הקושר בין קרינה אלקטרומגנטית לבין ממאירות כלשהי. על-פי ארגון הבריאות העולמי, קרינה זו אינה גורמת לשינויים ממאירים”.
תושבי קריית שמונה יצאו למאבק נגד הקמת תורן תקשורת ענקי בבסיס גיבור, הסמוך לבתיהם. הצבא טוען כי האנטנה עומדת לחלוטין בכל התקנות הבין-לאומיות והישראליות הרלוונטיות.
בקיבוץ נען וביישובים הסמוכים למתקן צה”ל באזור יש הרבה חולי סרטן, והתושבים טוענים, שהסיבה נעוצה בקרינה ממתקן צה”ל, שפעל בסביבה. מומחה חיצוני מדד ומצא רמות קרינה הגבוהות פי חמישים-מאה מתקן המשרד להגנת הסביבה.
מפעלי הייצור של תעש מזהמים את סביבותיהם. גם כשעזבו את מקומותיהם (ליד נוף-ים וברחוב השלום בתל-אביב), לא טרחה תעש לנקות את האזורים מהזיהום הכבד שהותירה.
מקרה אחר, שטרם בורר עד הסוף, הינו סוגיית השימוש בחיילים מתנדבים (?) לניסוי תרופה נגד גחלת (אנטרקס).
ניסויים בבני-אדם
אלה רק חלק מהמקרים, שבהם מנצלים מערכת הביטחון והצבא את עוצמתם ואת יכולתם להסתתר מאחורי שיקולי חשאיות על מנת להקים ולהפעיל מתקנים, הפוגעים בבריאות החיילים והאזרחים הסובבים את מתקני הביטחון. זו דוגמה מדהימה לשימוש בבני-אדם לניסויים ללא שום בקרה.
כל זה קורה כיוון שבמדינת ישראל יש צבא ומערכת ביטחון, שאין עליהם כל ביקורת אמיתית. זה צבא ומערכת ביטחון, שיש להם מדינה, כדי לסוחטה. כשיבוא יום פקודה (עיינו בערך מלחמת לבנון השנייה, אך לא רק בו) יתברר שוב, כי הכל היה לשווא. הג’ינג’י עם המפתח שכח לדבר עם הבלונדיני עם הפחית, ולכן, הש”ג אשם.
עכשיו מחלקים מכוניות לכל רס”ן ולכל רנ”ג במקום לשלוח את רובם הבייתה. וכל זה קורה במדינה, שממיליון וחצי מתושביה נמצאים מתחת לקו העוני. ממש מדינת עולם שלישי. רפובליקת בננות מהסוג הגרוע ביותר.