מדוע תמיד ישראל מנצחת?
מדוע תמיד ישראל מנצחת?
המציאות על הקרקע אותה לא ניתן להפריך, מצביעה על העובדה כי ישראל לא הפסידה וכי ארגון “חזבאללה” לא ניצח.
אם זה האחרון אכן ניצח, הרי שאז לא היינו עדים למציאות המתקיימת כיום בלבנון. מצבה של לבנון היה טוב בהרבה לפני ניצחונו השקרי של “חזבאללה”. על כל אלה שתמכו ב”חזבאללה” ובניצחונו להיות כנים עם עצמם בכדי לענות על השאלה, האם קיים קריטריון אובייקטיבי או קריטריון מוגדר לניצחון או לתבוסה, או שמא אלו מוגדרים על-פי זווית ראיה אידיאולוגית, פוליטית ומפלגתית של האומה הערבית?
תרבות של ביקורת עצמית
דו”ח ועדת וינוגרד מבקר את אולמרט על שקיבל את ההחלטה לצאת למלחמה בחופזה ללא תכנית צבאית מפורטת וללא כל ערבות כי היעדים אשר הוכרזו, הם ברי השגה, וכן על שלא ערך את ההתייעצויות הדרושות מחוץ למסגרת הצבא, לא הניח אלטרנטיבות מבצעיות נוספות ולא לקח בחשבון את האפשרות להפצצת העורף הישראלי על-ידי “חזבאללה”.
נכון שבדו”ח לא מופיעה הדרישה להתפטרותו של אהוד אולמרט, אולם עם זאת הוא טומן בחובו השלכות פוליטיות חשובות. כך למשל הדו”ח הוביל לנסיגה בפופולאריות של ראש הממשלה שהגיע לשפל חסר תקדים, להתגברות הקריאות מצד האופוזיציה להתפטרותו וכמו כן הוביל הדו”ח להתפטרותם של בכירים בצבא. אולמרט קיבל לידיו את הדו”ח כשהוא מדגיש את הכבוד שהוא רוחש להמלצותיו כשהוא מודה בטעויות, ומבטיח את תיקונן באומרו: “אנו נלמד את הדו”ח ננסה להסיק את המסקנות ולהפיק לקחים ולתקן את הטעויות..עלינו להבטיח כי בכל תרחיש עתידי, נמנע מהכישלונות עליהם הצביעה הוועדה”. זוהי ישראל, וכך מכבד ראש הממשלה את דו”ח הועדה אותה הרכיב בעצמו. כך מטפלים הישראלים בסוגיותיהם באמצעות ביקורת עצמית! כך הם מכירים באחריותם באומץ רב, ולא משליכים אותה על אחרים. כך הם מתקנים את טעויותיהם ולומדים מניסיונם, מכישלונם ומהצלחתם! כך הם מבטיחים את עליונותם הצבאית בסופו של דבר. כך הם תמיד משיגים ניצחון!
מהי תגובת הצד הערבי לתרבות הביקורת העצמית של הישראלים? אדון חסן נסראללה מביע את שמחתו נוכח הדו”ח, שהרי הוא מצביע על כך כי האויב מכיר בכישלונותיו – והכרה זו היא בבחינת עדות חותכת, ומה טוב אם זו נמסרת על-ידי האויבים. עם זאת, מה שאמר הד”ר עבד אל-ווהאבּ אל-מסירי, ה-מומחה לנושא היהודים ומחבר האנציקלופדיה הידועה “היהודים, היהדות והציונות”, הוא בבחינת עלבון לאינטליגנציה! אל-מסירי “קפץ” מ
המציאות על הקרקע אותה לא ניתן להפריך, מצביעה על העובדה כי ישראל לא הפסידה וכי ארגון “חזבאללה” לא ניצח. אם זה האחרון אכן ניצח, הרי שאז לא היינו עדים למציאות המתקיימת כיום בלבנון. מצבה של לבנון היה טוב בהרבה לפני ניצחונו השקרי של “חזבאללה”. על כל אלה שתמכו ב”חזבאללה” ובניצחונו להיות כנים עם עצמם בכדי לענות על השאלה, האם קיים קריטריון אובייקטיבי או קריטריון מוגדר לניצחון או לתבוסה, או שמא אלו מוגדרים על-פי זווית ראיה אידיאולוגית, פוליטית ומפלגתית של האומה הערבית?
תבוסה או אשליה עצמית?
אם לניצחון היה מדד אובייקטיבי, כאמור, או אז לא היה עוסק הדו”ח (של חזבאללה – שלא נכתב) בניצחון או הפסד כי אם היה מגדיר את מידת אוזלת היד או הכישלון בניהול המלחמה, וזאת בכדי שבעתיד יוכל העומד בראש להימנע מהטעויות שוב ולהשיג את היעדים כולם. ראו את הישראלים שאינם מסתפקים בפחות ממאה אחוזי הצלחה. שמונים אחוזים אינם מספקים אותם. לכן הם הרכיבו ועדה בראשה עומד שופט עצמאי המחזיק במרב הסמכויות, הרחק מהסביבה הפוליטית, בכדי שהדו”ח שיגובש על-ידי הועדה יוכל לסייע בחקירת מרבית ההצלחות. אלו הם הישראלים שחותרים לניצחון מוחץ, העומד בקריטריונים שהם עצמם הציבו, בעוד אנו שמחים על כך שמנהיג “חזבאללה” ניצל בעור שיניו, וזהו עבורנו ניצחון. זאת משום שעל-פי מדד הניצחון הערבי העיקר הוא הישרדותו של מנהיג השלטון. אך מה באשר לאזרחים, הבתים, בני האדם, המפעלים, המוסדות, המסגדים? – לעזאזל איתם!! בראש ובראשונה זהו חיי המפקד המנהיג, והיתר כולם הם בבחינת קורבנות הפודים עצמם למענו. ה”כישלון” של הישראלים, אותו יש מי שמשבחים ומהללים כניצחון חזבאללה, השיג את הדברים הבאים:
(1) חורבן הכלכלה הלבנונית ופגיעה בעונת התיירות, הרס תשתיות ומאה אלף בניינים, ופגיעה כלכלית העולה על 15 מיליון דולר.
(2) מותם של למעלה מ-700 אנשי “חזבאללה” ו- 1300 אזרחים. זאת מלבד אותם אלפים אשר נפצעו ונאלצו לעזוב את בתיהם.
(3) הריסת כ-90 אחוזים מבסיסי ארגון “חזבאללה”, הצבאיים והאזרחיים.
(4) הרחקתו של ארגון “חזבאללה” מעבר לקו הליטני, ותפיסת מקומו על-ידי חיילי יוניפי”ל והצבא הלבנוני המשמשים כגדר חוצצת השומרת על ישראל ומונעת מ”חזבאללה” כל מהלך עתידי כנגד ישראל.
(5) זהו הניצחון המשמעותי ביותר עבור ישראל: העסקת ארגון “חזבאללה” במאבק על השלטון מבית וטבילתה באש ה”פתנה” [מלחמת האזרחים] העדתית ויצירת מהומות ומתיחות פנימית. כמו כן הביא ארגון “חזבאללה” ב”ניצחונו”, לשיתוק הכלכלה, התיירות, לפיטורם של אלפי פועלים ושיבוש פעילותה של ממשלת לבנון.
(6) היחלשות האמון הבינלאומי בכלכלתה של לבנון – דבר המוביל לבריחתם של משקיעים.
(7) מספר הצעירים האקדמיים הלבנוניים החפצים להגר מגיע ל-60 אחוזים.
אם כל ההצלחות הללו אותן השיגה ישראל אינן נחשבות לניצחון, אז איני יודע ניצחון מהו. כן, הערבים התרגלו להונות את עצמם כשהם לא מכנים את הדברים בשמם האמיתי. את מלחמת 48 כינו “נכבה” במלחמת 56 התהדרו בניצחון פוליטי למרות תבוסתם הצבאית, ואת מלחמת 67 כינו “נכסה” [הישנות מחלה]. הם תמיד מטילים את האחריות לתבוסותיהם על אחרים: המערב, ארה”ב, מזימות, בגידות. כאשר נפנים כי מדובר בהונאה עצמית נדע מדוע ישראל מנצחת בעוד שאנו מובסים!! ישראל מנצחת משום שהיא אינה מוליכה את עצמה שולל באמצעות התהדרות בניצחון מזויף.
מדוע ישראל מנצחת?
היא מבקרת את עצמה, באה חשבון עם עצמה, מכירה בטעויותיה, בעוד שאנו לא עושים זאת. ישראל מנצחת משום שהעם בישראל אוחז בזכותו להגיש דין וחשבון כנגד ראש ממשלתו וכנגד ממשלתו, בעוד שלנו אין את הזכות הזו. ישראל מנצחת משום שהיא מכבדת את החוק ואת עצמאותה של הרשות השופטת; אין אדם המצוי מעל לחוק ואין אדם היכול לחמוק מדין וחשבון כפי שאומר אחמד אל-בגדאדי [עיתונאי וחוקר כוויתי]: “ישנה מדינה אחת במזרח התיכון שבה מוגשים כתבי אישום כנגד נשיא באשמה של הטרדה מינית ומביאים להתפטרותו. כתבי אישום המאשימים את ראש ממשלתם בשחיתות מדינית, בשוחד של בנו של ראש הממשלה, ומביאים להתפטרות הרמטכ”ל בשל חשד לניצול מעמדו. האם אתם מכירים מדינה זו? זוהי ישראל”. “ישראל מנצחת משום שהיא מיישמת את עיקרון הלאומיות עבור כלל אזרחיה, ובני מיעוטיה בהם ערביי ישראל. ישראל מעניקה להם את כל הזכויות הפוליטיות ואת ההזד
ישראל מנצחת משום שענייני החיים בה אינם נשלטים על-ידי אנשי דת. משום שהיא מפרידה בין מוסדות הדת לבין הפוליטיקה ולא מאפשרת לאיש הדת להתערב בעניינים בהם מתמחים אנשים אחרים כפי שמתרחש הדבר בחברות הערביות אשר פונות אל אנשי הדת בכל עניין קטן כגדול, בנושאים יומיומיים תוך התעלמות מדבריו של הנביא המכובד עליו השלום “אנו בעלי הידע הרב ביותר בענייני עול
הכותב הוא לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים והשריעה באוניברסיטת קטאר