עיסקה לתפארת

עיסקה לתפארת

אהרון רול – טורונטו
23.06.2008 06:48
עיסקה לתפארת


האולמרט מכר את ביטחון ישראל ועתידה, יחדיו עם הסופגני הכרסתן מאקירוב, בנזיד עדשי-הרגיעה למען קנות מספר חודשי שקט מדומה עבורו מאימת חדרי החקירות. ניזקי “הרגיעה” הנוכחית עוד יוטחו בפרצופנו בעתיד הקרוב ביותר.



אך בשבוע החולף התמוגגו רביב דרוקר ביומן שישי שלו והגריאטרי-לונדון בתוכניתו ‘לונדון וקירשנבאום’ מביצועיו המתוחכמים של זה היושב בכיסא ראש הממשלה באשר למהלכיו כלפי החמאס וסוריה.

הדעת נותנת כי אמורים אנו להתפעם מחוכמת המשא ומתן של האדונים אשר חדלו להיות ניכבדים אודי את אודי. הבה וניבחן הכיצד זכה האולמרט בתישבחות העיתונאים אשר צרות אופק אפשר ותהיה מחמאה כבירה עבורם.

האם החמאס צריך היה רגיעה (הודנא בשפתו)? כמובן שצריך היה, נואשות.  ואכן כן, החמאס זכה ברגיעה שהוגשה לו על מגש הכסף הלאומי הישראלי.  האם ישראל וישובי הנגב המערבי זקוקים היו לרגיעה?  ללא כל ספק, זקוקים היו לה מזה עידנים ואכן כן, זכינו ברגיעה בהסכמת החמאס.  הסכם נאה, מאוזן, המביא בחשבון צרכי שני הצדדים וויתוריהם ההדדיים דהיינו, ישראל מוותרת על סגר הרצועה וחיסולי מחבלים מרצחים והחמאס מוותר (זמנית בלבד) על חלומות השמדת מדינת ישראל.  נאה והוגן, הלא כן?

כתר נא זעיר, ישראל קיבלה שקט ואתונות בלבד אך נתנה בתמורה את המלוכה. הבה וניראה הכיצד “כישרונותיהם” של אהוד את אהוד שמו ללעג וקלס את המושג כישרון, הדדיות, חכמת המשא ומתן, איזון וחוכמת המעשה.

בנוסף על השקט שקיבל החמאס קיבל הוא ללא כל תמורה, ‘חינם אין תמורה’ את היתרונות הבאים:

1.      פתיחת מעברי הרצועה ואספקת טובין נידרשים דרכם מישראל לאוכלוסין שם, מתנתו האדיבה של משלם המיסים הישראלי שהרי אינו יכול לראות בסיבלותם של המפציצים מעזה.

2.      פתיחת מעבר רפיח ואספקה שוטפת מכל טוב מצרים, סוריה, חזבאללה ואיראן. בל נשלה עצמנו, המעבר יפתח עם או בלי עיסקת שליט.  המצרים כבר ימצאו את כל הסיבות לעשות זאת עקב לחץ ערבי חיצוני.

3.      התחמשות החמאס עד למעלה משיניו תוך ניצול ההפוגה אשר בוודאות תיתפוגג משאך ישלים זה את התחמשותו ואגירת מוצרי מזון קשים אשר יספיקו לו לזמן ממושך במלחמתו כנגד ישראל אשר ללא ספק בוא תבוא.

4.      חודשים ארוכים נילחם צה”ל להרחיק את החמאס מהגדר.  מאמצים אלו עלו בחיי חילינו ובפצועים רבים.  מעצבי ההסכם לא טרחו להבהיר כי החמאס לא יורשה להתקרב לגדר ולהניח מטענים כנגד חיילינו.  לא הובהרו גם סוג הפעולות שינקטו בידי צה”ל במידה ויפר החמאס את הסטטוס קוו באזור הגדר.  חבל על חיי חיילינו שהוקרבו לשוא על מזבח שרידותו של האולמרט.

5.      עם תום ההפוגה ירוקטו/יופצצו אשדוד, קרית גת, אופקים בנוסף למופגזים משכבר בעוטף עזה ואשקלון ובאם יהיה הסיפק בידי החמאס ירוקטו בנוסף גם ערי הלווין של תל אביב (רחובות, ראשון לציון ונס-ציונה).

6.      עם תום ההפוגה יידרש צה”ל למבצע מקיף ברצועה.  הוא יפגוש חמאס המאומן  כחצי שנה נוספת על שנת ההכנות שעמדה לרשותו מאז השתלטותו על רצועת עזה, עם התחמשות ויכולות המקבילות למצער ליכולותיו של צה”ל.  התוצאות באשר לניפגעים עלולות להיות חמורות ביותר, עד לרמה בילתי ניסבלת.

7.      כבר בעצם הסכמת ישראל לעיסקה, זכה החמאס בהכרה בינלאומית וודאי ינצל ההפוגה להבהיר לאירופאים כי הפך לאחיה התאום של ‘האם תרזה’ על כל המשמעות בקשרים דיפלומטיים מתהדקים ותמיכה אירופאית מטיפה לגיטימציה הנגזרת מכך.

8.      גלעד שליט יכול לנוח בחדר כילאו התת קרקעי זמן נוסף.  הוא לא ישוחרר במהרה.  למעט רגיעה לישובי הנגב המערבי המעויינת על ידי הרגיעה לחמאס, גלעד שליט מהווה יתרון אסטרטגי לחמאס,  כאשר עובדת שביו של שליט ברצועת עזה מחזיקה למעשה את ישראל בגרונה.  רק טיפשים יוותרו על נכסים אסטרטגים ומנהיגי החמאס רחוקים מכך, בניגוד לדבל-אהוד אשר שמם האמצעי הוא ‘מכירת חיסול נכסי ישראל האסטרטגים’.

9.      הנקודות לעיל כבר מבהירות ובצדק מדוע יתפס החמאס כגיבור העולם הערבי.  הוא הרי הצליח לכופף את ישראל ללא מאמץ רב בעוד אנו ניתפסים כרועדים ונואשים בחורנו העכברי.  זריקת העידוד לכל אירגוני “ההתנגדות” הפלסתינים והערבים (כולל אל קעידה) היא עצומה.  הבוץ שזרקה ישראל על ראשי המדינות הערביות המתונות אכן סמיך.  המזרח התיכון כשמו כן הוא, שוכן במזרח.  במקומותינו ניתפסת התנהגות ישראל כפחדנות, חולשה וחוסר אונים מול חמאס חזק, יציב המנתב דרכו בביטחה.  אלו יתנקמו בנו קשות בעתיד.

10. אין בהסכם דבר באשר לסנקציות אשר יוטלו על מפירי ההסכם כגון סכומי כופר משמעותיים (סידרי גודל של מליארדי דולארים) ואמצעים אחרים.  באין תרופות כנגד הפרות הסכם, כולל הברחות נשק לצורכי התחמשות החמאס קלושים סיכויי ההסכם לשרוד.  עם היתפוגגות הסכם הרגיעה תימצא ישראל את עצמה בנתוני פתיחה גרועים ביותר מול החמאס.

על מנת שלא להטעות את הקורא עלינו למנות מרוויח נוסף מכל העיסקה החלמאית עם החמאס אשר הינה נוגדת-אינטרסי-ישראל בבירור.  אנו מתכוונים בזאת לאהוד (“עושה השלום”) אולמרט. שעליו נאמר, “עוד עושה שלום כזה ואבדנו”.

האולמרט מכר את ביטחון ישראל ועתידה, יחדיו עם הסופגני הכרסתן מאקירוב, בנזיד עדשי-הרגיעה למען קנות מספר חודשי שקט מדומה עבורו מאימת חדרי החקירות.  ניזקי “הרגיעה” הנוכחית עוד יוטחו בפרצופנו בעתיד הקרוב ביותר.

ברי הוא כי שליט חסר מצפון ועכבות הסוגד לעצמו, ביתו ורווחתו בלבד כהאולמרט, מסכן בבירור את ביטחון ישראל עקב מצבו המשפטי הכעין פלילי.  פעולותיו של זה מעצימות את הטענות כי אינו שליט לגיטימי ואין לכן לאפשר לו לשלוט.  ככל שנמהר לסלקו מהשלטון ירווח לעם ישראל.

אך מה לנו כי נלין.  הרי האולמרט סוכנו היקיר של החמאס, בתמיכתו המסיבית של אהוד ברק איש ריווחי הגאז העזתי-בריטי, יזכה בעוד מספר חודשי שלווה אשר יאפשרו לו למכור את ניכסי ישראל.  בגולן בחוות שבעה ינקר בוודאי את העינים של המדינה, יחזיר לחיזבאללה רוצח מתועב כסמיר קונטאר תמורת גופות חילינו ואפשר שינשנש לתאבון מספר יישובים בגדה תוך כדי.  אכן בן דמותו של יהושוע חנקין “גואל אדמות הפלסתינים” קם לנו בזמננו.

 

 

המחבר הינו יועץ אירגוני בכיר ודירקטור ניהול פרויקטים לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 אהרון רול –

טורונטו – טלפון: 905-886-8998

amroll@rogers.com

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר