סמרטוט אדום – טור שבועי, 2 ביוני, 2008: יובל (דיסקין) המנוול

סמרטוט אדום – טור שבועי, 2 ביוני, 2008: יובל (דיסקין) המנוול

גדעון ספירו
06.06.2008 23:56
סיכון בטחוני

סיכון בטחוני


יובל המנוול *** האיחוד שלא היה *** צבא ואזרחים *** “כשצריכים לגנב…” *** האם חרם הוא התשובה? *** ישוחרר גאידמק מאיומי המשטרה



יובל המנובל       

 

                                                                       2 ביוני 2008

לכבוד

יובל דיסקין

ראש השב”כ

משרד ראש הממשלה

ירושלים (בתחומי הקו הירוק)

 

מדינת השב”כ בראשותך רשמה לחובתה בעת האחרונה שורה של מעשי תועבה.

ד”ר נורמן פינקלשטיין, אינטלקטואל יהודי אמריקאי מהמעלה הראשונה, בן לניצולי שואה, נחת בנמל התעופה בן גוריון אבל כניסתו לישראל נאסרה “מסיבות ביטחוניות”. סכנתו של האיש כה רבה עד שהודיעו לו כי הוא מסורב כניסה לישראל ב-10 השנים הבאות.

מה כל כך מסוכן באיש הזה, שהרי הוא אינו עוסק כמוך בהוצאות להורג ללא משפט, “סיכולים ממוקדים” בשפת הכיבוש?  הנה הסכנה הנוראה על פי השב”כ, שהאדם הסביר בעולם לא יבינה: פינקלשטיין חמוש  בעט, בניר ובמחשבות – וזה במציאות הישראלית סכנה ממש קיומית. שהרי מה עושה האיש החושב הזה בכלי נשקו?   מבקר את מדיניותה של ישראל. הוא סבור כי ישראל ממסחרת את השואה, הוא נגד שלילת זכויות האדם שישראל מפעילה על העם הפלסטיני, ואת זה אסור לאזרחי ישראל לשמוע מכלי ראשון, מפיו.

לא עברו יום או יומיים, וכניסתו לישראל של חתן פרס נובל לשלום, הבישוף דסמונד טוטו מדרום אפריקה, נאסרה אף היא. גם טוטו הוא מסוכן. היש סכנה גדולה יותר מאיש רודף שלום? היש סכנה גדולה יותר מהבישוף איש הרוח האציל, שיזכיר לישראל כי היא מיישמת בשטחים הכבושים משטר אפרטהייד נגדו נאבק במדינתו? היש סכנה גדולה יותר מהאיש שקיומו מזכיר את חטאי ישראל בשיתוף הפעולה המביש עם דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד? לכן סלוק יסולק ממדינת “האור לגויים”.

עברו להם עוד יום או יומיים וישראל אסרה את יציאתם מעזה של 8 סטודנטים שקיבלו מלגת לימודים בארה”ב מטעם משרדה של שרת החוץ קונדוליסה רייס. אין ספק שהסטודנטים עברו סריקה ביטחונית רצינית על ידי רשויות ארה”ב בטרם קבלת המלגה ונמצאו כשרים לכניסה לארה”ב. זה לא מספיק טוב לישראל הכובשת, הגזענית והקולוניאלית. היא נוהגת כמו האנטישמים  שהתנכלו ליהודים ומנעו מהם השכלה. היש סכנה גדולה יותר מפלסטינים משכילים? מדינת השב”כ הישראלית רוצה פלסטינים חסרי השכלה, בהם ניתן לשלוט ביתר קלות. יתכן כי במקרה זה תאלץ לסגת בגלל לחץ השריף מהבית הלבן.

בינתיים,  צריך להסיט ולהסית ולכן אתה ממציא מעת לעת “מרגלים”, שאין להם כלל מידע, שאין להם מה למסור, שלא מהווים סכנה, ומדביק להם עבירות  כי הרי  צריך להשאיר את העם כל הזמן ב”היכון” למלחמה הבאה, ואין כמו משפטי ריגול מבוימים ושופטים כנועים, כדי לפמפם את האגדה של “קיומנו בסכנה”.

דעתי ודעת רבים אחרים לא שונה מדעותיהם של נורמן פינקלשטיין או דסמונד טוטו. מזה שנים אנו מביעים עמדות דומות. מה שמתחיל עם יהודי אמריקאי ובישוף דרום אפריקאי סופו שיופעל גם על אזרחים ישראלים, אם לא יושם קץ להשתוללות שלך ושל ארגונך. עתה, כל אימת שנצא לחו”ל,  אנו צריכים להיות מוכנים  שכניסתנו  לביתנו לא תתאפשר “מסיבות ביטחוניות” או שניעצר “כמרגלים”, אתה כבר תדע להמציא את השקרים והבדותות (תמיד קיימת הסחורה המשומשת והבלויה של “מגע עם סוכן זר”) שלצערי יש להם עדיין צרכנים וצרחנים בישראל.

יחד עם זאת בל נאבד תקווה. האפרטהייד נפל, רודנויות קרסו, וגם אתה בסופו של תיתן את הדין לאחר שמדינת השב”כ הישראלית תקועקע ותתמוטט.

                                                              גדעון ספירו

האיחוד שלא היה

גם השנה מציינים בישראל את היום ההזוי שקרוי “יום איחוד ירושלים”. יום זה מפגין יותר מכל את חלוקתה של ירושלים.  איחוד עם חומת אפרטהייד שעוברת בעיבורה של עיר ומפרידה בין תושבי העיר, הוא פטנט עולמי ישראלי.  האיחוד אינו אלא סיפוח כפוי של ירושלים הפלסטינית והוא מצטיין באפלייה, גזענות, ושוד קרקעות המופנים נגד הפלסטינים.

 

  אם ירושלים המערבית היא מלוכלכת אזי מזרח העיר היא כמעט עולם שלישי מבחינת השירותים העירוניים. ארנונה צריכים הפלסטינים לשלם במלואה, אבל את התמורה הם מקבלים באמצעות הריסת בתים, גניבת רכוש פלסטיני בחסות המדינה, קק”ל  ובאמצעות מתנחלים יהירים וחצופים.

 

לשלטונות ישראל במדינה ובעירייה לא היה אפילו מעט תבונה ליצור במזרח ירושלים דוגמה לדו קיום שמבוסס על כבוד הדדי.  זה למעלה מכוחם של אדוני הכיבוש.

 

הגיע הזמן שהפלסטינים ישקלו מחדש את מדיניות החרמת הבחירות למועצת העיר. השתתפות בבחירות מוניציפליות לא נותנת גושפנקא לכיבוש אלא תספק להם במה להיאבק נגדו ולחשוף את עוולותיו, וגם להקשות על הרוב היהודי המצטמק להמשיך במדיניות הנישול, הגירוש וההפקעה.

צבא ואזרחים

כאשר הצבא פינה מתנחלים, זעקו מנהיגיהם מעל כל עץ ומתחת לכל גבעה כי הפעלת צבא נגד אזרחים מנוגד לדמוקרטיה.  כמובן שכוונתם הייתה והינה כי אין להפעיל את הצבא בשטחים הכבושים נגד יהודים, שהרי הפעלתו נגד ערבים מסתדרת היטב עם דמוקרטית האפרטהייד שלהם.

 

מדי שבוע אנו חוזים שוב ושוב כיצד מופעל הצבא נגד מפגינים אזרחים נגד הגדר. מה שמרנין ומחמם את הלב בהפגנות אלו הוא שיתוף פעולה ישראלי פלסטיני. יהודים וערבים משלבים ידיים בהתנגדותם לגדר האפרטהייד ושוד הקרקעות הכרוך בו.

חיילי הכיבוש (מגדוד השריון של גלעד שליט-כפי שהעיר כתב הערוץ הראשון שסיקר את העימות) יורים במפגינים, מכים אותם, בועטים בהם. אין שבוע ללא נפגעים. האם ראשי המתנחלים הרימו קולם נגד השימוש הזה בצבא? בוודאי שלא. שהרי לשיטתם זה תפקידו – לירות ולהרוג ערבים ושמאלנים.

“כשצריכים לגנב…”

כולם מכירים את האימרה: כשצריכים לגנב מורידים אותו מעץ התלייה.

 

מה עושים כאשר איש מושחת עושה מעשים טובים מצילי חיים? מעלימים עין או דורשים מהמשטרה למצות איתו את הדין בשם השוויון בפני החוק?

סוגיה עתיקה כמעט כימי האדם.

 

השאלה חוזרת לכותרות בימים אלו לנוכח סיפורי השחיתות של ראש הממשלה אהוד אולמרט.

שחיתותו של האיש אינה חדשה מרעישה. כמי שהיה אזרח ירושלים בימי כהונתו כראש עיר, היה ברור לי אז שמדובר באיש שהוא גם מושחת וגם אחראי למדיניות גזענית ומפלה נגד הפלסטינים. אין שום סיבה לאיתרוגו.

עתה, יש הטוענים, כי אולמרט עבר שינוי, כי מכיסא ראש הממשלה רואים דברים אחרת והוא אימץ גישה יותר יונית, ומוביל מו”מ עם הפלסטינים ועם סוריה. זה לא הזמן לדקדק איתו בנושאי השחיתות, כי מי שיבוא במקומו יהיה הרבה יותר גרוע. זהו המקרה, הם ממשיכים, שיש להוריד את הגנב מחבל התלייה.

 

אילו הייתי משוכנע שאולמרט מוביל ברצינות ובנחישות הסכם שלום עם הפלסטינים וסוריה, נחרץ בדעתו לרדת מהגולן ולסיים את הכיבוש, וסילוקו פירושו סיכון המהלך, יתכן והייתי מצטרף לאומרים כי זו לא השעה למצות איתו את הדין. אפשר לחכות קמעה, כי השגת השלום היא פעולה מצילת חיים שחל עליה הכלל שפיקוח נפש דוחה הכל.

אבל אני לא מאמין שהאיש הולך ברצינות ליעדים האלה. כל המהלכים עד עתה הם בבחינת “כאילו”, מראית עין, מעין ישראבלוף שנועדו לתת לאולמרט פסק זמן למען יאריכון ימיו כראש הממשלה. לכן ההתלבטות נחסכה ממני.

 

הסקרים שמורים על ממשלת ימין בראשותם של נתניהו, איתם וליברמן וגם אלדד  אם יערכו בחירות, היא סיבה לחיל ורעדה: מלחמה אפשרית נגד איראן ופלישה לעזה, אבל אלו דברים שגם הממשלה הנוכחית אומרת כי הן אפשרויות שאינה מורידה מסדר היום.

מבחינתו של שוחר שלום הברירה כיום, לפי הסקרים, היא בין דבר לחולירע. למי שיש דרכון שני, שיוציא מהבוידם.

 

הערה לחברי כנסת מהשמאל: אתם חייבים להיות מובחנים מהימין בעניין שחיתותו של אולמרט ולהדגיש כי שחיתות זו היא חלק מנורמות של גניבה וגזילה שהתאזרחו בישראל לאחר הכיבוש. הם החלו בשטחים הכבושים. השילוב הקטלני, הגזלני  והמושחת בין הון לשלטון עשה חיל בשטחים הכבושים וזלג לתוך הקו הירוק.  צריך לומר למתנחל ח”כ תא”ל ד”ר אריה  אלדד שתפש עמדת מנהיגות בעניין גינוי שחיתותו של אולמרט, כי הוא לא פחות מושחת מאולמרט, כי הוא שותף לגניבה ושוד רכוש פלסטיני, וכל עוד לא החזיר את הגזילה לבעליה, הוא נמצא באותה עגלה עם אולמרט. עד כה לא שמעתי אך ח”כ מהשמאל אומר זאת.

האם חרם הוא התשובה?

גוש שלום הוציא הודעה לעיתונות בה הוא קורא להטיל חרם על הזמר והמלחין שלמה גרוניך בגלל נכונותו להופיע בטקס “הענקת פרס מוסקוביץ לציונות” שהתקיים ביום הארור (“איחוד ירושלים”) בכפר סילואן בחסותם של מתנחלי אלע”ד.

 

שלמה גרוניך שבעברו התבטאויות שלום, עבר כנראה תפנית אם הוא מוכן להופיע בפני גזעני אלע”ד בטקס על שמו של בעל הקזינו מוסקוביץ שמממן בין השאר גם את פעולות הנישול בסילואן.

 

גרוניך ראוי בהחלט לגינוי מצידם של מתנגדי הכיבוש, אבל הקריאה להחרים את הדיסקים שלו, נשמעת באזני צעד אחד יותר מדיי.  לא מוחקים את עברו היצירתי של אדם שרבות מיצירותיו נעימות וערבות לעין ולאוזן, רק בגלל שעתה איננו מסכימים עימו. זה גם לא חכם במדינה בה אנחנו מיעוט ונתונים באופן מתמיד תחת איומי חרמות ונידויים.

ישוחרר גאידמק מאיומי המשטרה

ערוץ 2 הקרין סרט  “מי מפחד מגאידמק”. הסרט היה תשדיר שירות לגאידמק, נקי מעיתונאות מאתגרת, סרט של ליקוק וחנופה שלא נתן מידע חדש על האיש. האוליגרך קיבל למעלה משעת תעמולה חינם. ארגוני זכויות אדם דלי אמצעים יכולים רק לחלום על מתנה כזו.

בעקבות הסרט הודיעה המשטרה כי היא שוקלת לפתוח בחקירה פלילית נגד גאידמק בגין “איומים והעלבת עובד ציבור” משום שהוא התבטא בחריפות נגד ניצב דנינו ואמר משהו כמו “תסתכל לי בעיניים”.

 

פתאום הם נהיו שם במשטרה רגישים כאלה. בחדרי חקירות לא מקפידה המשטרה יתר על המידה על זכויות נחקרים, צועקים ומאיימים עליהם, לעתים מכים, אבל להגיד לניצב דנינו שיסתכל לגאידמק בעיניים? הבתול העדין והשברירי הזה אינו מסוגל  לשאת את הבושה.

 

המשטרה השתגעה. במקום להסגיר את גאידמק לצרפת, כדי שיעמוד שם לדין בענייני סחר הנשק הלא חוקי בו הוא מואשם, משחקים איתו ב”נעלבתי”. יש לי חדשות לדנינו: ביקורת על ממלא תפקיד ציבורי תמיד מעליבה. אין לעשות שימוש בסעיף הדרקוני וסותם הפיות “העלבת עובד ציבור”. חלק מזכויות האזרח של גאידמק הוא לבקר את השלטון וסוכניו, וזה בהחלט מעליב, וכל מי שחופש הביטוי יקר לו, יתייצב בעניין זה מול המשטרה ולצד גאידמק ויגיד לה הרף.  

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר