ה”רדיקליזם” ו”מדינת ישראל” (ב)

ה”רדיקליזם” ו”מדינת ישראל” (ב)

חנה אייזנמן
18.05.2008 18:29
ה"רדיקליזם" ו"מדינת ישראל" (ב)


נדב חייב להחליט, האם הוא מאמין או לא! אם הוא מקיים מצוות מכח האינרציה, או, משום שהוא פוחד לעשות את המהפך המושלם, וזו בעייתו, אל ינסה לתרץ אותה בכל מיני חוכמולוגיה.



 

ב”ה

 

 

 

ה”רדיקליזם” ו”מדינת ישראל” (ב)

 

 

“האם יש בידיכם איזו פצצה אינטלקטואלית חדשה, הקלטה ממתן תורה, או פרכה עצומה על האבולוציה וכדומה, משהו שכולם אמורים לענות אחריו אמן”?

 

 

נדב מלגלג על ה”אוטופיה” שבמדינה יהודית. מצחיק! אילולא סמך נדב על הנס, לא היה כותב את המאמר הזה. אילו ראה את מהלך הדברים בצורה טבעית, כיאות לד”ר בתחום מדעי הטבע, היה יודע, שהאמונה בהמשך קיומו של ישוב יהודי, בארץ ישראל, בדרך הטבע, כלומר, בדרך הטבח, המנוהלת על ידי מדינת הדמים והזדון הזו, זו אוטופיה!! כל עם אחר, שהיה נוקט במדיניות כזו, היה נכחד מזמן!

אך כשהגויים עושים שתים ועוד שתיים, הם מגיעים לארבע, ודווקא, כשנדב ודומיו עושים שתים ועוד שתים, הם מגיעים לאינסוף!!!

 

ואם נדב מאמין, שתתקיים בארץ ישראל מדינה ליהודים, שאינם מקיימים את הברית הכרותה ביניהם לבין בוראם, הרי הוא כופר בעיקר!! ואולי הוא פרנקיסט, המבקש להביא את הגאולה בדור שכולו חייב…

כאן, בארץ ישראל, לא תתקיים מלכות ישראל, אם לא נקיים “והיה אם שמע תשמעו…” וכו’, או את “אם בחקתי תלכו…”. נדב חייב להחליט, האם הוא מאמין או לא! אם הוא מקיים מצוות מכח האינרציה, או, משום שהוא פוחד לעשות את המהפך המושלם, וזו בעייתו, אל ינסה לתרץ אותה בכל מיני חוכמולוגיה.

 

הוא אומר: “.. מדובר כאן על “יהודיזציה” או “דתיזציה” של המאבק….. ואם לא, אזי, שברו את הכלים ולא משחקים”. איפה רואה נדב כלי שלם אחד שטרם נשבר? למה שנשתתף במשחק מכור ובמגרש זר לגמרי?

כשהוא אומר “מאבק”, למה הוא מתכוון? למשחק העקר של “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, או למשחק הרציני מאד, המאבק של בני אור בבני חושך? שזה הענין, אין אחר!!!

 

וכי לא די חכינו והנחנו לכוחות השחור לשבור את כל הכלים, האם לא הגיע הזמן להיחלץ מעיי החרבות ולהתחיל להתקין את הכלים מחדש?

 

אומר נדב: “האם יש בידיכם איזו פצצה אינטלקטואלית חדשה, הקלטה ממתן תורה, או פרכה עצומה על האבולוציה וכדומה, משהו שכולם אמורים לענות אחריו אמן”?

 

אין קלטות, אך יש שנות אלפיים ויש שיבת ציון! עם ישראל וארץ ישראל אינם מתנהלים בדרך הטבע.

 

האם נדב ראה קלטת? או, האם נכנסה בו רוח הקודש? לא! נדב הוא אדם מאמין – מאמין בנסים. כמו רוב היהודים (ה”לטנטיים”), ההולכים כצאן לטבח, ואומרים: “יהיה בסדר”!

 

אין קלטות של מעמד הר סיני ולוחות הברית! אבל יש הרבה מאד קלטות המראות את גירוש גוש קטיף, את הנשיקות והחיבוקים והבכיות על צווארי הפושעים, שביצעו את המדיניות הנאצית למהדרין לטיהור ארץ ישראל מיהודיה.

 

יש גם הרבה מאד קלטות המוכיחות שה”שלום” הוא שואה, ובכל זאת, העם עונה אמן אחרי משיחיות ה”שלום”! למה? מכמה סיבות:

 

  1. יש אנשים שאינם מחכים לקלטות כדי לבצע שטיפת מח אלימה, בלי שום עכבות. כל מה שצריך זה כסף וקאדר של שונאי ישראל מעומקא דליבא, העושים את העבודה הזו גם בשעות הפנאי שלהם, קל וחומר, כשכספי סעודיה והאיחוד-האירופי, יחד עם מורשת בן-גוריון, עומדים לרשותם. ומי שמנגנון התעמולה בידיהם, ועדר מהופנט מולם, עדר, שתרבותו איננה תרבות ישראל וגם לא תרבות הפילוסופים הגדולים, אלא – תרבות האינסטנט, מושפע! אין דרך נוחה יותר מדרך העדר.

                                                                             

  1. מי שבטוח בעצמו, משפיע! מי שמתפלסף, במקום לעמוד איתן באמיתותיו, מפסיד! ככה זה. אם אתה אינך בטוח, איך תכניס את הבטחון-בדרכך באחרים? 

 

  1. אנשים מצטרפים לחזק! “אם אינך יכל לנצח אותם, הצטרף אליהם…”, והנוקטים בדרכו של נדב, מפגינים מורך, חוסר בטחון, חוסר נחישות, התרפסות, “מוסר” (יהודי לא ירים יד על יהודי..) וטמטום מוחלטים!

 

איך אפשר בנסיבות אלה לנצח, או לסגל את הדרך למאבדיה? גם קלטות לא תועלנה!!!

 

 

גם אכלו את הדג המסריח וגם גורשו מן העיר!!

 

 

מי שמסריח מגורש! זו התנהגות טבעית ובריאה!!

 

תוקפי החרדים מדקלמים כולם (עברו קורס, או משהו? או נדברו ביניהם?) על “… מאבקי הקהילות בפרנקפורט ובהונגריה (הכוונה, כנראה, ל”חתם סופר” ול”כתב סופר”, ח”א), הגורסת ששיתוף פעולה ארגוני עם רשעים אסור מיסודו, ואם יש לו מקום, זה רק על מנת לשמור על אינטרסים, ללא מעורבות נפשית אמיתית בבניין המשותף…”.

מה לא בסדר בדרך הזו, במבט של “ציונות דתית”? זו משתפת פעולה, אך ורק מתוך, מה שנדמה לה, כאינטרסים שלה, וזאת, בתוספת מעורבות נפשית אמיתית, ב“בנין המשותף”, שבו, משפצים את דירות השתלטנים, האלימים, על חשבונם של כל הדיירים, ומחריבים את דירות ה“שותפים ההסטוריים”, הניצבים כעניים בפתח ה”בנין המשותף”!!

 

נפלאה מנדב ההתנהלות הבאה:

 

“לאחר ששרון הציג את תכנית ההתנתקות נמתחה ביקורת קשה על המפד”ל, שישבה עוד כשנה בממשלה, על שלא פרשה מיד כדי להפיל את הממשלה. לאחר שהמפד”ל פרשה סוף סוף, פנה שרון לאגודת ישראל, ותמורת 160 מליון שקלים, או סכום דומה, קנה את תמיכתה בקואליציה, בתקופת ביצוע ההתנתקות בפועל. והנה זה פלא: בעוד שזכיתי לשמוע מכיוונכם קיתונות של חרפות ובוז על המפד”לניקים הכלומניקים הדבוקים לכסא, לא שמעתי אפילו דברי ביקורת קלושים על הרב יוסף אלישיב וכת דיליה. נדמה לי שזה מעיד על קבלתכם את ההיררכיה של עולם התורה הליטאי, שגורס שעל זבולון אורלב ושאול יהלום אפשר ונעים להתלכלך, אבל המבזה את הרב אלישיב, אין רפואה למכתו…”.

 

נדב, שרוממות הדמוקרטיה במקלדתו, שכח, שבדמוקרטיה מוצגים מצעים לפני הבוחרים, והם בוחרים על פי נטיות ליבם ועל פי אמונותיהם ודעותיהם!!! הנהגת המפד”ל הציגה מצגי שווא, ובמלים פשוטות, גנבה את דעתם ואת קולותיהם של מצביעיה!!! ומנהיגיה הם אלה שמהם צריכים המרומים לדרוש לתת את הדין!!!

 

הרב אלישיב ו”כת דיליה”, לא הבטיחו כלום לציבור של נדב!!! ואין לציבור הזה הזכות לבוא חשבון עם גורם, שהם אינם משתייכים אליו כלל וכלל, שאותו השמיצו בכל עת ובכל שעה, בכל הזדמנות, מעולם לא תרמו לו, וגם לא קבלו ממנו מעולם הבטחות שווא!!!

 

וגם אין להם שום זכות לבוא בשם העם היהודי, כאשר התנהלות יהודית היא אוטופיה בעיניהם! אנשים כאלה, אינם יכולים לייצג את העם היהודי, ועובדה שהם מסרו אותנו לפושעים, בתירוץ הנדוש – “לשנות מבפנים”!

 

סור מרע!!!!

 

לבסוף שוב מציע לנו נדב לזכור משהו: “זכרו שהעמדת הפוליטיקה על התיאולוגיה מונעת כל אפשרות להתפשר. ומדרך הטבע, תביא לגישה של הכל או לא כלום, ואז ייתכן שנסיים בלא כלום…”.

אתם יודעים מה? להגיב על הדברים האלה, יהיה זלזול באינטליגנציה של קוראי הפרכה הזו. כל המצוי בעניינים, וכאלה הם גם ילדיו הקטנים ביותר של נדב, יוכלו לענות לו על הדברים, אם “כיבוד אב” ירשה להם זאת!

 

ולבסוף יש לנדב גם החוצפה לומר את הדברים הבאים: “מי שרוצה לקפוץ לבריכה בלי מים, ולבטוח בקב”ה, שיעשה נס, שינסה זאת, במחילה, על עצמו ולא יגרור אחריו את הציבור…”.

 

נראה שראשו של נדב עשוי ברזל, שאילולא כן, היה חש מזמן, שראשו מתנפץ והולך אל  קרקעית  הבריכה, והוא נמצא כבר במצב של מוות קליני. מישהו צריך להתנדב, לקפוץ פנימה ולהוציא אותו, לפני שיהיה מאוחר מדי. רק אחר-כך ניתן להתחיל במאמצי החייאה…

 

סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו – יש סדר דברים הגיוני!!

 

 

 

הערה לדברים הבאים: “.. פעילותכם…. די מינורית; הקמת מאחזים מדי פעם, עליות לחומש, הפגנות והתכתשויות עם שוטרים, פה ושם, בעיקר על ידי בני נוער, זה לא ממש המשחק המרכזי בעיר…”.

נכון!! המשחק המרכזי בעיר הוא: “אורח החיים הזעיר בורגני המשפחתי והנוח, שרובנו מנהלים….. הנסיון… לאזן את חשבון הבנק”.

 

 

 

הערה: נדב מציע לנו “להיזכר במה שכתב אחד מחכמי אומות העולם, ג’ון לוק….”. לעולם לא אוכל להיזכר בקטע שמביא נדב בשם אומרו, ג’ון לוק, כי מעולם לא נתקלתי בציטוט הזה. והוא גם אינו חשוב לי, עד כדי קנית “הפילוסופים הגדולים” (בריאן מגי), או, בכלל. ואם נדב הוא תוצאת הקריאה בספר הזה, אז גם לא אמליץ עליו לאחרים.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר