“הקו הדק של ארץ ישראל השלמה”

“הקו הדק של ארץ ישראל השלמה”

חנה אייזנמן
11.05.2008 18:24
"הקו הדק של ארץ ישראל השלמה"


המפד”ל לא תנקוט רק בקו הדק של ארץ ישראל השלמה, אלא, בקו העבה שיכלול גם את החינוך. המלה “רק” באה רק כדי לשבר את האוזן. מה שאמר זבולון הוא – כי ארץ ישראל השלמה לא תעמוד בדרכה של המפד”ל לקבל טובות הנאה נוסח ש”ס.



ב”ה

 

 

“הקו הדק של ארץ ישראל השלמה”

 

 

שמואל מאיר, ז”ל (ויש אומרים, הי”ד), היה “חברותא” של בעלי, כשגרנו בגילה. הוא היה עסקן “בדם”, אך, להבדיל מכל שאר עסקני המפד”ל, הוא היה אידיאולוג טהור, שמסר את נפשו למען בנין הארץ.

שמוליק היה סגנו של ראש העיר, אולמרט, מטעם המפד”ל. ומי יודע, אולי לו לא נהרג בתאונת דרכים (יש אומרים, בזדון), כאשר נפגע על ידי משאית ערבית, אולמרט לא היה מנמיך טוס אל מתחת למ”ט שערי טומאה.

שכונת חומת-שמואל, קרויה על שמו של שמוליק, שדחף וקידם, בכל כוחו את פרוייקט בנית השכונה, אז – הר-חומה.

 

קצת מתולדות השכונה –

היסטוריה

בשנות ה-40 של המאה הקודמת קנתה קבוצת יהודים 130 דונם במקום, הנקרא בערבית ג’בל אבו גנים. לאחר הרכישה ייערה קק”ל את ההר. במלחמת העצמאות התמקמו בהר כוחות החלוץ של מתנדבי “האחים המוסלמים” שהגיעו ממצרים ונעו לכיוון ירושלים. בשלהי 1948 הועבר המקום לידי הלגיון הירדני. מקור שמה של השכונה, הר חומה, נובע ממבנה שהוקם על חורבות כנסייה ביזנטית ששכנה במקום. לוחמי הפלמ”ח אשר ישבו ברמת רחל ונלחמו מול הליגיון, דימו את קיר המבנה מאחוריו התבצרו הירדנים כחומה, ומכאן שם ההר. לאחר המלחמה לא איפשרו הירדנים את כריתת היער, בניגוד למקומות אחרים שכבשו, בהם נכרתו יערות קק”ל.

לאחר כיבוש המקום במלחמת ששת הימים, הוקמה רשות שתפקידה היה לקנות את אדמות ההר מערבים, תוך כדי עיבוי היער על ידי קק”ל. כבר בשנות ה-80 נעשה ניסוי ליישב את ההר, אלא שאז התנגדו לכך ארגונים ירוקים, בטענה שהאזור הוגדר “כחגורה הירוקה” סביב ירושלים.

ב-1992 פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים ערביות. בעלי הקרקע היהודים – חברת הכשרת היישוב, חברת מקור ואחרים, עתרו לבג”ץ נגד צו זה (בג”ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-1995, בזמן ממשלת רבין, תוכננה השכונה, אך הבניה לא החלה מסיבות פוליטיות. פייסל חוסייני, השר הממונה על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, אמר כי בניה בהר תיחשב לקאזוס בלי, ותגרום לפרוץ מלחמה.

בניית השכונה החלה בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, וגרמה לסערה בקרב האופוזיציה וחלק ממחנה השמאל, בטענה שבניית שכונה יהודית נוספת במזרח ירושלים תעורר אלימות פלסטינית בעיר. למרות המחאות, החלה בניית השכונה במרץ, והסערה שככה.

בשנת 1998, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד”ל, שמואל מאיר, נהרג בתאונת דרכים. על אף שכבר יצאו המכרזים לבניית המקום, ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו של חבר העירייה שדחף להקמתה של השכונה, וכיום שמה הרשמי הוא חומת שמואל (ויקיפדיה).

 

מה שרק אנשים מעטים זוכרים הוא – כי בשעתן, כאשר הגישו סיעות האויב בכנסת הצעת אי-אמון בממשלה, בגין הבניה בהר-חומה, הצביע אתן בנימין נתניהו, ברצותו להפיל את ממשלת השמאל….

 

 

ב-י”א בשבט, התשנ”ה, כתבתי לשמוליק את המכתב הבא –

 

 

לשמוליק מאיר, לאי”ט

 

 

אתמול אמר זבולון אורלב בערוץ 7, כי המפד”ל לא תנקוט רק בקו הדק של ארץ ישראל השלמה, אלא, בקו העבה שיכלול גם את החינוך. המלה “רק” באה רק כדי לשבר את האוזן. מה שאמר זבולון הוא – כי ארץ ישראל השלמה לא תעמוד בדרכה של המפד”ל לקבל טובות הנאה נוסח ש”ס. ואכן, היא הצביעה בעד מסירת הר-הבית לזרים, דוגמא חינוכית למופת לנוער הדתי-לאומי.

 

עוד אמר זבולון (בטלויזיה) כי המפלגה שואפת להיות מפלגת “מרכז”, כשהוא נותן לנו להבין, כי, לדעתו, מפלגת “העבודה” היא מפלגה ציונית. והלוא ידוע כי ה”מרכז”, היום, הם יוסי ביילין ויוסי שריד, “להבדיל” מתמר גוז’נסקי, שהיא שמאל קיצוני…. “העבודה” לא רק שאינה ציונית, אלא, היא אנטישמית* ושריה הם שונאי ישראל מובהקים.

 

לנגנטל התלונן על תדמית ה”סטריאוטיפ הימני”, שהודבקה למפד”ל. כאילו יכל מישהו להיות, בימים נוראים אלה, יותר מדי “ימני”, מה עוד, שזה בדיוק מה שצריכה המפד”ל להיות, אחרת אין לה זכות קיום. רצוי שראשי המפד”ל ימשיכו להבהיר היטב את נטיותיהם, כדי שהעם לא יטעה ביום ההצבעה, ויעמוד לפני שוקת שבורה, כפי שקרה ליושבי הגולן, שהצביעו בעד הדבר-אחר, המכונה רבין. מה שבטוח הוא, כי אם הדברים יהיו ברורים, הרי נפילת המפד”ל בבחירות הקודמות, תהיה כאין וכאפס לעומת נפילתה בבחירות הבאות. לתקופה קצרה החליפה המפד”ל את תדמיתה האופורטוניסטית בתדמית אידיאולוגית, אך היא אינה עומדת בזה יותר, השהייה במדבר האופוזיציוני אינה יפה לבריאותה.

 

מה עושים עם זה? איך הופכים אותה למפלגה, שתדמית העם חשובה לה יותר מתדמיתה, ושהעם, התורה והארץ חשובים לה יותר מכסאות בבנין הכנסת?

 

                                                                                      חנה אייזנמן

 

 

 

* היום ברור לגמרי, שה”ציונות” והאנטישמיות חד הנה!

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר