מעדיפים את קדושת המתים על קדושת החיים

מעדיפים את קדושת המתים על קדושת החיים

חנה אייזנמן
30.04.2008 07:26
מעדיפים את קדושת המתים על קדושת החיים


איזכור קדושי השואה, על ידי “פעילי שלום” הוא חילול זכרם הקדוש!
פסטיבל ה”שואה” הנערך בארץ, בפולין ובתיקשורת ה”ישראלית”, היא צביעות של רשעים, שונאי ישראל!
“מצעד החיים” הוא מצעד הביזיון וחילול ה’. כל הגויים הרואים במצעד זה, מגחכים, הם יודעים, כי כאן, בארץ ישראל, מתקיימת צעדת המוות!!



תיקון ובקשת מחילה – כפי שנאמר לי – הגברת שאת שבר המשפט שלה שמעתי הבקר ב”קול ישראל”, דווקא הצדיקה את ההשוואה, ואתה הסליחה. צריכה הייתי לשער שכך, כאשר אמרה “פעילי יהודה ושומרון” ולא התנסחה כדרך מנגנון התעמולה להשמדת ישראל.

חוץ מזה, אין צורך לשנות מלה במאמר.

 

 

ב”ה

 

מעדיפים את קדושת המתים על קדושת החיים

 

             

                   משמיד גוש קטיף מוביל את “מצעד החיים”

סיפרו לי שבראיון אתו, קבע אחד מכוכבי-הנצח של מנגנון התעמולה לחורבן ישראל, הנקרא – “תיקשורת ישראלית”, כי “מדינת ישראל” לא תתקיים בעוד חמש שנים… נאמנת עלי עדות בעל הדבר, שעיקר מאמצי הקליקה שעליה הוא נמנה, יומם וליל, הוא קידום שלבי השמדת הישוב היהודי בארץ ישראל והחזרתו לגולה.

אם יצליחו, ואנו נושמד, במקרה הבטוח, או נוגלה, במקרה ה”טוב”, זו לא תהיה שואה, כי “אסור להשוות שום דבר לשואה”! אקסיומה של חסרי מוסר, המעגנים אותה בחוקי סדום לסתימת פיות, כדי למנוע את עמידת הקרבנות על נפשם ועל ארץ חיותם!

 

המטרה מקדשת את האמצעים. במקום ללמוד את לקח השואה, במקום שהלקח יהיה המטרה, הפכו את השואה לאמצעי הסוואה לפשעים גדולים פי כמה ממנה!

בבקר מדברת מישהו בלהט על הנושא ה”מקודש”. שמעתי חלק של משפט, ומפני שבעלי עמד, ממילא, לצאת, כביתי את הרדיו. אבל אוכל להגיד לכם, בלי להתאמץ, מה שלמדתי משבר המשפט – אסור להשוות שום דבר לשואה. פעילי יהודה ושומרון המדברים על “שואה..” טוב, תשלימו בעצמכם… משהו כמו – מוזילים את השואה….

 

היטלר לא מעניין אותי כיום! הוא כבר איננו מסוכן, והוא לא היה שונה מפרעה, מהמן, מטורקווימדה, מחמיילניצקי, מפטלורה, מן הלורד מוין, מן הערבים ומ”מחנה השלום”!

והיום, המביאים עלינו שואה הם “פעילי שלום”!!!

רק לאחר שנודעו כל ממדי ה”שואה” ההיא, שבן-גוריון התאמץ כל כך להסתירה, קבעו ש”אסור להשוות”. על כן, עלינו להמתין עד שהשמאל יכלה את כליוננו, ורק אז יהיה, אולי, יהיה מותר להשוות, אלא, לא יהיה עוד מי שיעשה זאת בתוך העם היושב בציון.

 

השואה המתרחשת על ראשנו היום גרועה ונוראה פי כמה מ”שואת יהודי אירופה”. רק המראה שלה, בינתיים, אלגנטי יותר, אך במהות, היא גרועה פי כמה!

קשה לי להאמין שיש עדיין אזרח בישראל שאינו מבין כי אנו מובלים להשמדה. וכפי שאנו רואים, זה כולל את רוקחי מרקחת התרעלה הזו. אבל הם כבר יגידו לכם מי האשמים… בטח לא הם! הם, הלוא, פועלים לקידום השלום, ו”טובים כאבי השלום מיסורי המלחמה”. אם שם ה”שלום” נקרא על השמדתנו, הרי זה היה כדאי! 

ליהודים שהוסעו ברכבות המוות למחנות, נותרה התקווה, כי אחד מעיר ושנים מפלך, יגיעו לארץ ישראל, יקימו בה את ממלכת ישראל וינקמו את נקמתם.

באים הגרועים מן… אסור להשוות…, ומשמידים גם את התקווה בת שנות אלפיים! מחריבים עלינו את ארצנו, מפלטנו מן השואה בת שנות אלפיים, מתעללים בנו עשרות שנים, שופכים דמנו כמים, ונפגעים עד עמקי נשמתם, כשהקרבנות משוים את המחוייב בהשוואה, לפחות!!!

הם, מהרסינו ומחריבינו ורוצחינו מבית, מרשים לעצמם גם לקבוע עבורנו, מה צריכה להיות תחושתנו, ואם מותר או אסור עלינו לבטאה…

 

הרי אין להם שום רגש לארץ הזו, כאשר לנו היא משאת נפש ומשא הדורות. הקשר אליה מקודש במצוות התלויות בארץ, מהן אתה פטור, לגמרי, בארצות הגויים. אבל, זר ואכזר לא יבין את מה שמבין וחי כל ילד בקרבנו. ילדי כל הדורות יכלו לתאר את ארץ ישראל, מבלי שחזו בה בעיניהם. התנ”ך, המשנה והתלמוד מלאים בה. הם הכירו היטב את מפת התנחלות השבטים, הכירו כל רגב בארץ, במשך אלפיים שנות גולה, קל וחומר היום, כשהם דורכים על האדמה בה חיו ופעלו אבותיהם.

אבל בשביל שוחרי השלום היא “כבשת הרש” של ה”פלשתינאים”, לא משום שהם אוהבים כל כך את הערבים, אלא, משום שהם שונאים, עד תהומות נשמתם השחורה, את היהודים. הדמוניזציה שנעשית ל”מתנחלים” ולשומרי מצוות, אינה נובעת מלבבות שוחרי שלום, אלא מלבבות שחורים! שחורים כלבבות שהביאו עלינו את השואה ההיא!

 

וזה מה שרצו ההולכים למות:

 

מקרונות הבקר של הרכבת שהיתה בדרכה מווסטרבורק ל”יעד לא ידוע”, הושלכו מכתבים וגלויות, בסמוך לגבול הולנד-גרמניה, טרם חצייתו על ידי הרכבת. איכרים הולנדיים אספו את מלות הפרידה והצוואות של היהודים שב”משלוח….”

בקרונות הבקר הצטופפו 2209 יהודים, עדית שבעדית, אנשי קהילת הולנד, רבניה וראשיה. הרכבת יצאה את וסטרבורק בי”ז בתמוז, התש”ג, הגיעה לסוביבור בכ’ בתמוז. בעת שקיעת השמש של אותו היום, נותר מהם רק אפר! ה’ יקום דמם!

בשולי אחת הגלויות, שנזרקו מן הרכבת , רשמה בתה בת ה-11 של משפחת לבנברג – “להתראות בארץ” (לפי “יסֻפר לדור”, יונה עמנואל).

הם לא עסקו בפוליטיקה, ולא היו “פעילי יהודה ושומרון”, הם היו יהודים נורמליים! שם, בברגן-בלזן, וראו מה היה קדוש להם, שם, בגיא-צלמוות:

 

וכך מספר יונה, זצ”ל: “גם הרב דסברג נחלש מאד, וכמעט שלא היה בכוחו לעמוד על רגליו. כאשר שמע שאבא נפטר, בא הרב דסברג אל המקום שממנו לקחו את המתים אל המשרפה. הרב דסברג הודיע שברצונו לערוך טהרה לאבא, וכך אכן עשה. לא ידוע לי אם ערכו אי-פעם טהרה למישהו בברגן-בלזן. הרב דסברג אמר לנו בהתרגשות: ‘לקחתי עמי מאמסטרדם שקיות אחדות של אדמת ארץ ישראל ואת כולן חילקתי. שקית אחת השארתי לעצמי. שקית אחרונה זו הבאתי עכשו לשים אותה על גופתו של אביכם לפני שהגרמנים ישרפו את גופתו'”

ומוסיף יונה: “היה זה חסד של אמת שאין כדוגמתו”!

 

איזכור קדושי השואה, על ידי “פעילי שלום” הוא חילול זכרם הקדוש!

 

פסטיבל ה”שואה” הנערך בארץ, בפולין ובתיקשורת ה”ישראלית”, היא צביעות של רשעים, שונאי ישראל!

 

“מצעד החיים” הוא מצעד הביזיון וחילול ה’. כל הגויים הרואים במצעד זה, מגחכים, הם יודעים, כי כאן, בארץ ישראל, מתקיימת צעדת המוות!!

 

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר