ההצגה הטובה בעיר
ההצגה הטובה בעיר
|
כידוע, עיקר מאמציה של “מדינת ישראל”, מאז הנצחון במלחמת ששת הימים הוא – להחזיר אותנו ל”ממדינו הטבעיים”; לא יפה להיות “מגלומאנים”, זה מותר רק לערבים, ומה יהיה על השיר הנוסטאלגי של “זמרת חמש המלחמות” – “ארצנו הקטנטונת”? לא חראם? יקבלו הערבים גם את עשירית האחוז של אדמות המזרח התיכון, ואנו נוכל להמשיך לשיר, בכל אתר ואתר – עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת עוד אלפיים….
ב”ה
היום למדו ילדי בית הספר על שם אילן רמון, בשכונת חומת-שמואל (הר חומה), הנושקת ל”גדר ההפרדה”, הוא קו “גבולות אושוויץ” (אבא אבן), ש”מדינת ישראל” מתעקשת להחזירנו אליהם, איך יחולצו אם יפול עליהם קסאם, או אם ייפגעו במכונית שנפגעה בכביש. הדודים הטובים של פיקוד העורף יבואו מהר מהר לחלץ אותם. יש להם מכונות היכולות להרים הרבה טונות של אבנים ועפר, כדי לחלץ את הלכודים (לא אמרו מחוצים ומתים). יש להם גם מכונה שחותכת ברזל, מה אתם יודעים? ובמנוף אפשר לחלץ מן הקומות הגבוהות, הבוערות, שני מורים ושלושה תלמידים בנאגלה אחת….
רוב התלמידים, גם הורים ומורים, יושבים ב”אמפי” המאולתר, אך יש מאושרים שנבחרו לשחק תפקידים, וזה ממש משעשע, תשאלו את הילדים בשדרות, ש”מדינת ישראל” הביאה את מלאך המוות אל תוך עירם.
צילמתי ממדרגות אחד הבתים. אין לי תעודת עתונאי, על כן לא נסיתי, אפילו, להכנס לשטח. מי שכן היתה בפנים היא מירי צחי (אם זהיתי נכון), הנהדרת, שצילמה מקרוב.
להלן חלק מן התמונות –
לפני הכל, תפאורה מתאימה, את האזעקות לא יכלתי לצלם.
הקריינות
מכונית שנפגעה גם היא מן הקאסם
המנוף והאנשים על כפו, מחכים להגעת תפקידם
כולם נורא נורא מרוכזים..
מקווה שהצוותים אינם מגיבים ב”מהירות” בה הם מגיבים בהצגה
פתחו את גג המכונית כדי לחלץ מה שנשאר שם
השחקנים הקטנים נכנסים לפעולת חילוץ
נושאים את האלונקה
האמבולנס קלט את הנפגעים
נפלאות הטכניקה, מנוף ומשור לחמרים קשים
הצלמים, וזה הגב של מירי
ועכשו נראה את כל הצוותים ביחד בפעולה
