סמרטוט אדום – טור שבועי, 11 במארס, 2008: מיני גולדשטיין פלסטיני

סמרטוט אדום – טור שבועי, 11 במארס, 2008: מיני גולדשטיין פלסטיני

גדעון ספירו
27.03.2008 07:02
מקסי עלא הישאם אבו דהים

מקסי עלא הישאם אבו דהים


מיני גולדשטיין פלסטיני *** שפה אינה רכוש של פושעים ומדכאים



מיני גולדשטיין פלסטיני

האבל על רצח שמונת תלמידי ישיבת מרכז הרב בידי עלא הישאם אבו דהים מג’בל מוכאבר שבמזרח ירושלים, שיחרר מסע שיסוי והסתה נגד הציבור הפלסטיני שאופיין  בנימות גזעניות מהנוסח השטירמרי שכוון בשעתו נגד יהודים.

דוברים ממפלגות וארגונים שונים, החל ממפלגת העבודה וכלה בימין קיצוני פונדמנטליסטי בנוסח המתנחלים ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, התחרו ביניהם מי ישמיע הצהרות והצעות פעולה יותר קיצוניות.

ראש הממשלה האתרוג אהוד אולמרט הורה לביטוח הלאומי לא להעביר את דמי הקבורה המגיעים לבני המשפחה מתוקף היותם תושבי ישראל, כאילו מדובר בכספים פרטיים שאולמרט ירש. יו”ר הכנסת דליה איציק הצהירה כי יש להרוס את סוכת האבלים של משפחת אבו דהים  ואת ביתה, כאילו מדובר במערב הפרוע של השטחים הכבושים ולא בשטח שסופח לישראל וחלים עליו חוקי מדינת ישראל.  מנהיג ש”ס אלי שי, העלה שורה של הצעות, החל מהריסת בית המשפחה, דרך שלילת תעודות הזהות הכחולות, וכלה בגירוש בני המשפחה לעזה. שר המשטרה אבי דיכטר הציע לגרש את המשפחה לרמאללה. ח”כ האיחוד הלאומי אפי איתם, עבריין כיבוש מימי שרותו הצבאי בעזה, וח”כ אביגדור ליברמן (בריון אלים  שהורשע בהכאת ילד) לא החמיצו את ההזדמנות לחזור על הצעותיהם לגרש את הפלסטינים מישראל.  ח”כ איתם האשים את חברי הכנסת הפלסטינים באחריות לרצח משום שהפגינו נגד הטבח שצבא הכיבוש הישראלי ערך במבצע “חורף חם” בעזה (להזכיר למי ששכח – למעלה מ-120 הרוגים,  קרוב למחציתם אזרחים, בהם תינוקות, ילדים, נשים).

ח”כ הגנרל דני יתום ממפלגת העבודה הציע להקים גדרות וחומות נוספות בין מזרח העיר למערבה.

רבני מרכז הרב ורבני התנחלויות הפליגו בדרישות שמשלבות את כל הנאמר לעיל וכל אחד הוסיף את מנת הרעל שלו.

המשותף לכל המגיבים לעיל –  ענישה קולקטיבית על פלסטינים באשר הם.

היו רבנים שבדברי ההספד שלהם מתחו קו ישר בין מאורעות תרפ”ט (1929) בחברון לבין הרצח בישיבת מרכז הרב ב-2008. הם לא העלו על דעתם שטבח של למעלה מ-120 פלסטינים בעזה בידי צבא הכיבוש הישראלי,  שתמונות זוועה ממנו פורסמו ברחבי העולם, יכול להוות מניע לרצח,  שהרי לדידם רצח ערבים בידי יהודים הוא מעשה כדרך הטבע ואינו סיבה לאיבוד עשתונות של קנאי דתי.

במרבית כלי התקשורת הישראלית שדיווחו על הרצח  נאמר ונכתב כי הרצח פגע “בספינת הדגל של הציונות הדתית”. זאת אמת חלקית בלבד. ראוי להוסיף כי מדובר באחת מספינות הדגל של הקנאות הדתית והלאומנית בישראל, חממה שמתוכה יצאו כמה מגדולי הגזענים בישראל, בית מדרש שחינך ומחנך את תלמידיו לביצוע פשעי מלחמה (ההתנחלויות הן פשע מלחמה לפי אמנת רומא), שמאות אם לא אלפים מבוגריה מאיישים  התנחלויות ומאחזים, שכמה מבוגריה הם רבני התנחלויות שהוציאו פסקי הלכה גזעניים לפיהם אין לפלסטינים חלק ונחלה בארץ וכי פגיעה באוכלוסיה אזרחית פלסטינית, כולל ילדים, היא בצוק העתים הכרח לא יגונה.

רצח שמונת תלמידי הישיבה מזכיר במשהו את הטבח שערך המתנחל ד”ר ברוך גולדשטיין במתפללים פלסטינים במערת המכפלה. גם העיתוי, בין מקרי ובין שלא, דומה, סמוך לפורים.  הטבח של גולדשטיין היה כזכור בעל ממדים גדולים בהרבה מזה שערך עלא אבו דהים בישיבת מרכז הרב, אולם המכנה המשותף לשני המעשים הוא קנאות דתית שמביאה בני אדם למעשי רצח. אם תרצו, יש כאן שיח רוצחים שקנאותם הדתית מבטלת קדושת חיי אדם ולא בוחלת ברצח חפים מפשע. שהרי לא הנרצחים במערת המכפלה, ולא הנרצחים בישיבת מרכז הרב ולא מאה ומעלה ההרוגים בפלישת האחרונה  של הצבא הישראלי לעזה, היו בני מוות. לכולם הזכות לחיים, ולאיש אין זכות לקפד חיי אדם.

דרך אגב, כל אלה שהציעו לפגוע במשפחתו של עלא אבו דהים, לא העלו דרישות דומות באשר למשפחתו של גולדשטיין. לא זו בלבד שביתה לא נהרס (וטוב שכך, שהרי אני מתנגד לכל ענישה קולקטיבית) ובני משפחתו לא סבלו נידוי ואזרחותם לא נשללה, אלא שבנו של גולדשטיין הוא היום טייס בצבא הכיבוש הישראלי, ומי יודע, אולי הוא בין הטייסים  שמפציצים אוכלוסיה אזרחית בעזה במסגרת ההוצאות להורג ללא משפט שמבצע צבא הכיבוש הישראלי.

עכשיו נותר לראות האם יימצאו פלסטינים שיקימו חלקת קבר “קדושה” לעלא אבו דהים, כפי שעשו חסידי גולדשטיין לגיבורם בהתנחלות קריית ארבע.  בנוסף לחלקת הקבר הראוותנית והמתגרה הוציאו חסידיו ספר לכבוד הרוצח תחת הכותרת “ברוך הגבר” שפאר את הטבח שביצע.

בעקבות  הרצח במרכז הרב, הקרינו בטלוויזיה תמונות של שמחה בעזה. אולי לא שמעו על הכלל “בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ” (משלי כד,יז), אולי זו דרכה של קנאות דתית, אולי הם זוכרים את פניו הקורנים של המתנחל וח”כ לשעבר חנן פורת שבסמוך לטבח גולדשטיין הופיע בטלוויזיה ואמר שצריך לשמוח כי פורים היום,  ואולי זו שמחת הנצורים, באין להם ערוצי שמחה אחרים, שהרי המצור הישראלי הביא על תושבי עזה  סבל, מחסור והשפלה.

כל מי שנאבקים למען שלום ודו קיום בין שני העמים, ורואים לנגד עיניהם את  סוכת הדמוקרטיה והשוויון מהווה בית לכולם,  אבלים על ההרג, ההרס והקנאות ששורפים ומערערים את יסודות הבית של כולנו, ולא חדלים מהתקווה שבטרם נפילה לתהום יפציעו קרני התבונה ויושם קץ למלחמה.

שפה אינה רכוש של פושעים ומדכאים

ח”כ הפרופסור לרפואה אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, דרש מיו”ר הכנסת למנוע מהקנצלרית  אנגלה מרקל לנאום בגרמנית בכנסת כפי שמתוכנן לקראת ביקורה הקרוב בישראל. הוא גייס לכך, איך לא, את ניצולי השואה.

גישה זו אופיינית לחשיבה חד ממדית, ביטוי לצרות מוחין, המאפיינת בעלי השקפה לאומנית. אריה אלדד, נצר לשושלת ימנית לאומנית, הוא לכן איש מתאים להעלות דרישות חסרות שחר כאלה.

אם תתקבל גישתו של אלדד האירים לא ידברו אנגלית משום שהשפה מזכירה להם את הדיכוי הבריטי, הפלסטינים לא ידברו עברית  משום שהשפה מזכירה להם את חיילי צבא הכיבוש הישראלי והמענים בחדרי החקירות של השב”כ ואפשר כך לעבור עולם ומלואו.

אדם שלא חושב באפיקים לאומניים יודע כי השפה אינה רכוש של פושעים ומדכאים, אלא גם של אנשי רוח ותרבות שקדמו לפושעים והמשיכו ליצור בה גם אחריהם.

גרמנית אינה שפה של הנאצים, ויצרו בה מגדולי אנשי הרוח בטרם עליית הנאצים לשלטון, ובוודאי אחרי תבוסתם.  גם בעידן החושך של 12 שנות שלטון נאצי, היו גרמנים נאורים כמו ברטולד ברכט שיצרו בגרמנית אנטי נאצית.  

משטרי עריצות מזהמים את השפה בביטויים ורעיונות גזעניים  אולם זה נכון לכל לשון ושפה. העברית הכיבושית שנוצרה כאן ב-40 שנות כיבוש, שאלדד הוא אחד מחסידיה ומשתמשיה, מזהמת את השפה, אבל בה בעת יש אנשי רוח, הגות ופעילים בארגוני שלום וזכויות אדם בישראל שמנפים מהשפה את ביטויי השנאה והגזענות שנוצרו בעברית הכיבושית ומקפידים להשתמש בשפה ככלי עזר לחשיבה ודיבור הומניסטים.

לכן מוכנים פלסטינים שעברו עינויי תופת במרתפי השב”כ לדבר עברית ביודעם כי זו גם שפתם של מתנגדי הכיבוש , ולכן מרבית ניצולי השואה שיודעים גרמנית עושים שימוש בשפה ביודעם כי בין היוצרים בשפה זו היו וישנם יהודים המשתייכים לגדולי היוצרים בשפה.

הגרמנית בפי אנגלה מרקל אינה שפה נאצית גזענית, בניגוד לעברית של  ח”כ אלדד, ולכן אני מקווה שדרישתו של אלדד תידחה.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר