מי זוכר את בכור ז’אן?

מי זוכר את בכור ז’אן?

אביתר בן-צדף
30.01.2008 08:48
בכור ז'אן ז"ל

בכור ז’אן ז”ל


הכל מתעלמים מהאופי הרצחני של המהומות באוקטובר 2000 * לכן, חשבתי להזכיר את מי שרצחו ערבים במהלך התפרעותם, שנועדה לתמוך במלחמה, שהכריז ערפאת על מדינת ישראל * רק פעולה מהירה וכואבת של משמר הגבול ושל כמה שוטרים עצרה את מרד הערבים, ומנעה טבח בנוסח ה”מאורעות” – כמו ב”יום האדמה” *



כמה היתממות וכמה צביעות יש בדברי הערבים – ובדברי תומכיהם, כולל “ועדת אור” – שיצאו נגד החלטת מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, לסגור את תיקי החקירה בגין הריגת שלושה-עשר מתפרעים ערביים באוקטובר 2000. 

 

דיברו על קרע בין יהודים לערבים, על שוויון בפני החוק ועל עוד עקרונות רמים, שכביכול הופרו בפעילות המשטרה בדיכוי המהומות, שיזם הציבור הערבי – כדי לתמוך במלחמה, שהכריז יאסר ערפאת על מדינת ישראל, ונוהגים לכנותה, “אינתפידת אלאקצה”.  

 

באוקטובר 2000 השתלמתי במכון מחקר מוצף ירק בווירג’יניה השלווה, ועד לשם הגיעו הדי המהומות. אלו לא היו מהומות, אלא מלחמה, שהכריזו ערביי ישראל על היהודים במדינה. שם, ב”מהומות 2000″, נקרע כביכול קרע אמיתי בין יהודים לערבים. לפיכך, ועדת אור, שפעלה לפי הנחיותיו של אהוד ברק, ראש הממשלה דאז, להתרפס בפני ערביי ישראל (בינינו – יש להם כוח אלקטורלי ניכר), החליטה להתעלם מהאופי המלחמתי של הפעילות הרצחנית של הערבים ב”מהומות”. רק פעולה מהירה וכואבת של משמר הגבול ושל כמה שוטרים עצרה את המרד, ומנעה טבח בנוסח ה”מאורעות” – כמו ב”יום האדמה”, בשלושים במארס 1976.

 

כולם שכחו את הנרצח היהודי

 

מי זוכר את בכור ז’אן?

 

כולם שכחו אותו. 

 

בכור ז’אן היה בן 52, בעל אולם שמחות. הוא נסע עם אחיו, שנהג במכונית, דרומה בכביש החוף. שניהם חזרו במוצאי-שבת, שבעה באוקטובר 2000, מביקור חולים אצל קרוב משפחה. ליד הכפר ג’סר א-זרקא נרגם רכבם באבנים. אבן גדולה פגעה בז’אן, והרגה אותו במקום. ז’אן הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים.

 

הוגש כתב אישום נגד חמישה מתושבי ג’סר א-זרקא. עקב עבודה רשלנית של חוקרי המשטרה, הם נפטרו בלא עונש.

 

אם איני טועה, ועדת אור התכחשה לרצח בכור ז’אן – כמו ועדת המעקב של ערביי ישראל, כמו ארגון “עדאלה” וכמו שאר “צדיקי הדור”. לפיכך, הציגה את ה”מהומות” כהפעלת כוח לא-מידתית ובלתי חוקית. כך, היה חשוב לעלית, לתקשורת ולערבים לשכוח את בכור ז’אן, והממסד, המחזר אחרי קולות הערבים, שיחק לידיהם.

 

אלא שמאותו הגשר העלי על כביש החוף – אני מהרהר בבכור ז’אן כל אימת שאני חולף מתחתיו – נזרקו עוד הרבה אבנים אל מכוניות חולפות. עוד באותו הלילה ניצל בנס זוג וילדם, שחזרו מקניות בחיפה. ב-26 באוגוסט 2007 עמדו נערים על הגשר, והשליכו אבנים על מכוניות, שעברו בכביש החוף. גם בפורידיס, שאינה רחוקה מג’סר א-זרקא, זריקת אבנים על מכוניות יהודיות הנה שעשוע, החביב על השבאב.

 

זה, כמובן, לא היה למטרות רצח (ערבים אינם עושים זאת), ואלה רק שבאב ערבי, ולא “כתומים”, שמסכנים את הממשלה. לכן, זה לא יכול לחבל ביחסי יהודים-ערבים, אלא רק להרוג איזה יהודי פה ושם.


לכתבה המלאה במקור



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר