הזמנה לדו-קרב!
הזמנה לדו-קרב!
|
באתר nfc פירסמתי מאמר-תמצית של מכתבי אל נשיא המדינה, שמעון פרס, בעקבות התקפתו על הביקורת שעו”ד אביגדור פלדמן מתח על מערכת המשפט.
באתר www.nfc.co.il פירסמתי מאמר-תמצית של מכתבי אל נשיא המדינה, שמעון פרס, בעקבות התקפתו על הביקורת שעו”ד אביגדור פלדמן מתח על מערכת המשפט.
טוקבקיסט אנונימי המכנה את עצמו “אחד מכאן” מגיב שם:
“(אני) לא יודע מה אמת או לא אמת בדבריך אבל העובדה שאתה מנסה לתקן עוולות של מערכת באמצעות הבעיות הפרטיות שלך גורמת נזק לעניין.
“אתה הרי מדבר על יושר אינטלקטואלי ואתה בוודאי מבין, שהעובדה שאתה מציג עובדות הנוגעות לך אישית לוקה בסובייקטיביות בלתי נסבלת.
“אתה רוצה לספר את הסיפור שלך? בבקשה.
“אתה רוצה לטפל במערכת? הצג את הבעיות שלך לאדם אחר ושהוא יציג אותן כהמחשה לבעיות המערכת, אבל העירבוב הזה שאתה אישית יוצר בין הסיפור שלך לבין הבעיות הכלליות של המערכת לא בדיוק עולה בקנה אחד עם יושר אינטלקטואלי.
מטעמים שאני מסביר שם, אני מרים את הכפפה שהוא השליך לרגלי, ומזמין אותו לדו-קרב כאן. ואענה לו על טענותיו, אחת-לאחת:
· “(אני) לא יודע מה אמת או לא אמת בדבריך …”:
אם אכפת לך איך מתנהלים העניינים במדינה שלך – אז תתעניין;
אם לא אכפת לך – אז אל תתעניין, ובזאת נפרדות דרכינו, ואם אתה לעשות לי סדרת-חינוך אישית, כתוב אלי, ואשקול ברוח אוהדת ביותר אם זה ראוי לפרסום באתר הזה, בלי קשר לשאלה אם זה מחמיא לי, או פוגע בי.
אם תתעניין, ובעקבות ההתענייניות הזאת תגיע למסקנה שאין אמת בדברי – אני אתן לך את במת האתר הזה, חופשי-חופשי, ללא צנזורה, כדי להפריך את דברי;
ואם, מאידך, תגיע למסקנה שיש אמת בדרי, תצטרך לחשוב אם זה טוב לעם ציון, או רע, וגם אז הבמה הזאת תעמוד לרשותך, כאמור.
· “אבל העובדה שאתה מנסה לתקן עוולות של מערכת באמצעות הבעיות הפרטיות שלך …”:
אין לי משאבים לנהל תחקירים מעבר למה שאני נתקל בו בחיי האישיים והמקצועיים. אני מנסה כבר זמן רב למצוא ספונסר, או אפילו משקיע אסטרטגי, כדי שאוכל להרחיב את שדה המערכה – אבל עד כה העליתי חרס בידי.
אני מנסה לא אחת לעניין אמצעי התקשורת, וגם מצליח, מדי פעם, אבל בוודאי שגם אותי זה לא מספק.
יש לך אי-אילו רעיונות?
· “… גורמת נזק לעניין”:
בוודאי שאם הייתי יכול להרחיב את שדה המערכה, זה היה עדיף, והתועלת לעניין הייתה רבה יותר, אבל אם אתה רוצה להגיד שעדיף לעניין הזה שאשתוק מאשר שאנסה לתקן עוולות של המערכת באמצעות הבעיות הפרטיות שלי – זה יכול להיות מעניין, אבל תצטרך לשכנע אותי (ואת הקוראים) בכך, פוזיטיבית, ולא באמירה הסתמית הזאת.
· “אתה הרי מדבר על יושר אינטלקטואלי …“:
כן, אני מדבר על זה, והתשובה – המשך.
· “ואתה בוודאי מבין, שהעובדה שאתה מציג עובדות הנוגעות לך אישית לוקה בסובייקטיביות …“:
העובדות שאני מציג יכולות להיות נכונות, שגויות, שקריות או חסרות, אבל זה לא עניין של אובייקטיביות או סובייקטיביות.
מה שיכול (לא חייב) להיות “לוקה” בסובייקטיביות הוא הפרשנות, ועל כך (כמו גם על העובדות) אני מוכן להתווכח עם כל העולם, אבל הבעייה היא שכל הנפגעים מהביקורת שלי לא באים להתווכח איתי, אלא מתריסין כנגדי “באיזה סגנון אדוני מדבר!!!“, ומפעילים נגדי את הכוחות השלטוניים שיש להם כדי להשתיק אותי.
האם גם על כך אני צריך לשתוק, לשיטתך?
· “… בלתי נסבלת”:
זאת תחושתך הסובייקטיבית, אותה אני מכבד, אבל ישנם במדינה הזאת כאלה (מעטים מדי, לצערי) שמרגישים ההיפך ממך.
קשה לי להבין מדוע אתה גורם לעצמך סבל, כאשר אתה לא חייב לקרוא את מה שאני כותב.
· “אתה רוצה לספר את הסיפור שלך? בבקשה.“:
ומה, לדעתך, אני עושה כל הזמן? מספר את הסיפור שלך?
· “אתה רוצה לטפל במערכת? הצג את הבעיות שלך לאדם אחר ושהוא יציג אותן כהמחשה לבעיות המערכת …“:
מצא לי אחד כזה, ואתמסר לו, בנפש חפצה. אני מזמן רוצה לצאת בדימוס מהדברים האלה, אבל, לבושתי, טרם הצליחותי (קרי: נכשלתי כישלון חרוץ) בגידול דור-ההמשך.
· “… אבל העירבוב הזה שאתה אישית יוצר בין הסיפור שלך לבין הבעיות הכלליות של המערכת לא בדיוק עולה בקנה אחד עם יושר אינטלקטואלי”:
עם כל הכבוד, מה הקשר?
העובדה שאתה יודע שאני “מערבב”, כאמור, מראה שאני משחק בקלפים גלויים, וזה התגלמות היושר האינטלקטואלי.
כמובן שהייתי שמח לעשות “בארטר”: אני אתייחס רק לבעיותיהם של אחרים, ואחרים ייתייחסו לבעיותי שלי, אבל אני מציץ יום-יום, שעה-שעה, מחלוני, ולא רואה את התורים המשתרכים אל ביתי.
ובכן, “אחד מכאן”, אתה מוזמן להגיב, וכמו שהבטחתי לך כאן, כל עוד תדבר בנימוס ולעניין, כיאות למארח, לא אומר לך “לך תזדהה”.
בברכה, שמחה