קרנף רוקד בחנות חרסינה

קרנף רוקד בחנות חרסינה

אביתר בן-צדף
האתר של אביתר 27.12.2007 23:50
קרנף רוקד בחנות חרסינה


עם ישראל חייב תודה והוקרה לבימאי הסרטים ניר טויב * לו הדבר בידי – הייתי מעניק לבימאי הסרטים ניר טויב (למרות גילו הצעיר) את פרס ישראל לתקשורת על מפעל חיים * עתה מסתער עליו מח”ט “גולני”, מבלי שראה כלל את סרטו, “תדע כל אֵם”, שהוקרן בערוץ 1 * יידעו אבות ואמהות, כי צבאנו מכלה תקציבי עתק על חשבון רווחתנו, על חשבון בריאותנו ועל חשבון חינוך ילדינו, מסכן את עצם קיומנו, ומספק לנו ביטחון לקוי * כפי שאמר המשורר – אין כל תמורה לאגרה! *



 

 

 

אני אוהב את עבודתו של בימאי הסרטים ניר טויב.

 

שני הסרטים, שעשה על הקרבות ב”חווה הסינית” במלחמת יום הכיפורים, פתחו צלקת, שלא אוחתה היטב משך כשלושים שנה, והחזירו את הקרבות הללו – גם בגלל טיפשות המערכת הצבאית – למרכז החדשות.

 

לולא התערבה המערכת הצבאית בהקרנת הסרט של טויב, הוא לא  היה מותיר, לצערי, כל רושם – כמו הרבה סרטים, שקדמו לו, או הופקו אחריו. הסערה הציבורית, שגרמה התערבות המערכת הצבאית וגורמים אינטרסנטיים, הצליחה להעניק לסרט של טויב בולטות ונוכחות. זה קורה תמיד כשקרנף מתחיל לרקוד קרקוביאק בחנות חרסינה.

 

מבלי שהתכוון טויב, הוא גרם במישרין להקמתו של הפורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה. הפורום, שאני מראשוני החברים בו, הנו קריאת תיגר נגד המערכת הצבאית, על שאינה מסוגלת לתחקר את עצמה, ולא הפיקה לקחים מהדם הרב, ששפכה במלחמות ישראל.

 

ואכן, בארבע שנות פעולתו, הצליח הפורום להכריח את צה”ל לחקור את הקרב ב”חווה הסינית”. עשרות צל”שים ועיטורים הוענקו על מעשים, שנעשו כביכול בקרבות הללו, ומאות דפים של סיפורי גבורה כתבו מפקדים, קציני חינוך ופוליטרוקים על הקרבות הללו – מבלי שתוחקרו כלל באורח מוסמך על-ידי הצבא. ביולי 2004 הודה אל”ם (מיל’) ד”ר שאול שי – אז ראש מחלקת היסטוריה במטכ”ל – שהקרב ב”חווה הסינית” במלחמת יום הכיפורים (למי ששכח – הוא אירע לפני 34 שנה!) טרם תוחקר. לא השתתפתי בפגישה עם אל”ם שי מסיבות אישיות, אך לא הופתעתי. הוא אישר את מה שידעתי כל השנים: צה”ל אינו חוקר את מעשיו. את זאת עושים אחרים. צבאנו מעדיף לדבוק במסורתו, ולחזור על אותן השגיאות.

 

דרך אגב, המחקר טרם סוכם – למרות שחלפו כשנה וחצי מאז שהחל החוקר במיל’ במחקרו. פרופ’ אלון קדיש, ראש המחלקה להיסטוריה במטכ”ל, טרם ענה לבקשתי (בכתב) מחודש יולי 2007 לפרסם את לוח הזמנים להשלמתו.

 

קומץ קוראיי המסורים יודעים, כי בג”ץ פסק לטובת הפורום בעתירה, שהגשנו לפתיחת מסמכי ועדת העיטורים בראשות אלוף מנחם (מנדי) מרון בשנת 1974. פסיקה תקדימית זו אוששה את הנחת הפורום, כי הרבה מאוד מהצל”שים ומהעיטורים, שהוענקו אחרי מלחמת יום הכיפורים, ניתנו בשל מצגי-שווא של גבורה ובהליכים מפוקפקים ביותר, שאינם עומדים בתקנים, שקובעות פקודות מטכ”ל והוראות הפיקוד העליון של צה”ל.

 

תודה והוקרה לטויב

 

ניר טויב דרדר את האבן, שהביא למפולת השלגים, ועל כך חייב לו עם ישראל תודה והוקרה.

 

לו הדבר בידי – הייתי מעניק לטויב (למרות גילו הצעיר) את פרס ישראל לתקשורת על מפעל חיים – בשל כל אלה, בשל אומץ לבו ועל יושרו המקצועי.

 

טויב המשיך לעשות סרטים – גם על מערכת ביטחוננו הכושלת – למרות ששילם מחיר כבד על סרטיו. “אגודת נפגעיו” דאגה להצר את צעדיו – החל מהפעלת לחץ על ערוץ 2 לא לשדר את הסרט, “החווה הסינית ראשומון”, ביום הזיכרון, דרך הטרדות אישיות ורדיפה וכלה בסנקציות כלכליות שונות.

 

מח”ט “גולני” מוחה

 

עתה מספרת מרב קריסטל באתר Ynet, שאל”ם תמיר ידעי, מח”ט “גולני” אינו מסתפק בפזצט”א, והחליט להוכיח את יכולתו כמבקר א מנות וקולנוע. הוא מחה במכתב לתא”ל אבי בניהו, דובר צה”ל, על תדע כל אֵם, הסרט התיעודי החדש של טויב (ערוץ 1).

 

אני בעד חופש ביטוי מלא למח”טים. הם יכולים להתבטא בפיקוד על חייליהם, ולהיות יצירתיים בפיתוח תורת לחימה, בהכנת עזרים, באימון המטה שלהם ובעוד עשרות תחומים מקצועיים. ואם יש להם עודף מרץ – שיעשו עוד סיבוב להכרת הבסיס ועוד פעם מסלול מכשולים. אמנם לאור דו”ח מבקר המדינה על ההכשרה הלקויה של הפיקוד הבכיר של צה”ל – איני בטוח, שלמח”טים בצה”ל יש די כישורים לעסוק בכל מה שהתרתי להם לעיל. ברור לי לחלוטין, שהכשרתו של אל”ם ידעי אינה הופכת אותו למומחה לקולנוע, או לקולנוע תיעודי.

 

מה עוד, שאל”ם ידעי מודה, שלא ראה את הסרט של טויב, והוא נסמך על מה שהעבירו אליו הורים שכולים.

 

הטענות הנן, בעיקר, לגבי מה שאומר בסרט אלוף (מיל’) דורון רובין על הקרב במרון א-ראס במלחמת לבנון 2. קריסטל מדווחת, כי “צה”ל לא שיתף את יוצרי הסרט ניר טויב ויהודה ביטון בחומרים שברשותו, ולא נתן להם גישה לתחקירים או לתיעודים מצולמים. בנוסף, תיאור האירוע מובא מפיו של דורון רובין, אלוף לשעבר, ואינו הנדבך העיקרי עליו נבנה הסרט”.

 

יפה שנזעק מח”ט “גולני” להגן על שם חיילי חטיבתו. אם זיכרוני אינו מטעני, הוא, אישית, יצא דווקא היטב מהמלחמה הכושלת – בניגוד למרבית המח”טים, עמיתיו. יחד עם זאת, הייתי מצפה, שיברר את הדברים יותר לפני שייחפז להגיב על סרטים, שלא ראה.

 

כי, אכן, מלחמת לבנון 2 העמידה מראה כבירה מול מפקדי הצבא הכושל שלנו. צריכה כל אם עברייה (כמו כל אב עברי) להביט במראה זו, כדי לדעת את האמת על צבאנו. הוא מכלה תקציבי עתק על חשבון רווחתנו, על חשבון בריאותנו ועל חשבון חינוך ילדינו, מסכן את עצם קיומנו, ומספק לנו ביטחון לקוי. כפי שאמר המשורר – אין כל תמורה לאגרה!

 


לכתבה המלאה במקור



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר