שיח אווילים


שיח אווילים




דר’ ישראל בר-ניר 20.10.2006 13:23


שיח אווילים


כל קשר בין הנפשות הפועלות לבין דמויות מהחיים הוא מקרי לחלוטין. אם למישהו מהקוראים נדמה שהוא מזהה את עצמו, אין זה אלא wishful thinking.




מנחה הדיון

שלום לכולם. התכנסנו כאן הערב כדי לקבל תובנה על המתרחש באזור בעידן הפוסט כיבוש. אני מודה בשם כל הנוכחים לחברי הצוות שהואילו להקדיש מזמנם היקר כדי להאיר את עינינו ולסבר את אוזנינו בכל מה שקשור ליחסה של מדינת ישראל לשכנינו, שכנים שכל חפצם הוא מעבר בטוח בדרך לגן עדן.

אוויל א‘:

מדינת ישראל מנסה להרעיב עם שלם.

אוויל ב‘:

זה נכון! אני מצטרף לחברי המלומד בעמדתו זו.

מנחה הדיון:

זה דבר איום ונורא. איפה זה קורה?

אוויל ב‘:

ברצועת עזה, שם מדינת ישראל כופה על התושבים הערבי דיקטטורה איומה, כמו זו שהמשטר בצפון קוריאה כופה על אזרחיו.

אוויל א‘:

נכון. לזה כיוונתי בדברי. ברצועת עזה חיים כמיליון ורבע ערבים הנתונים לתנאי מצוקה משוועים.

מנחה הדיון:

רגע, משהו לא מסתדר לי. חשבתי שישראל פנתה את רצועת עזה, השאירה את התושבים שם אדונים לגורלם ושהכיבוש הסתיים.

אוויל א‘:

אל תהיה ילד. לא כל מה שאתה רואה שקורה באמת קורה. היישובים היהודיים פונו מרצועת עזה כדי שלישראל תהיה ”יד חופשית” להרעיב את התושבים שנותרו שם. אל תתן לָעוּבְדוֹת לעבוד עליך.

אוויל ב‘:

הכיבוש הפך להיות מצור. וחוץ מזה, הכיבוש לא הסתיים. איך כיבוש יכול להסתיים ללא הסכמת הנכבשים?

אוויל א‘:

לזה כיוונתי בדברי. תושבי הרצועה לא נתנו את הסכמתם לסיום הכיבוש, ומאז הם נתונים במצור, אין יוצא ואין בא.

מנחה הדיון:

רגע, למה אתם קוראים לזה מצור? הרי אלה התנאים בשטח. את הגיאוגרפיה אי אפשר לשנות.

אוויל ב‘:

תפסיק לבלבל לנו את המוח! גיאוגרפיה זה דבר שלומדים בבית הספר. החיים זה לא בית ספר. אין כל קשר בין השניים. גיאוגרפיה זה דבר אחד וכיבוש או מצור זה דבר אחר. הרצועה מוקפת בגדר, ישראל שולטת במעברים מהרצועה לישראל ומונעת מהערבים לנוע באופן חופשי לתוך ישראל, וזה מצור לכל הדעות.

מנחה הדיון:

אבל הערבים חופשיים לנוע למצריים. הם גם יכולים לייבא מזון, תרופות, מצרכים אחרים ולמעשה כל מה שחסר להם דרך נמל אל עריש אם הם אינם מרוצים מהשרותים הניתנים להם בנמל אשדוד.

אוויל א‘:

תגיד, אתה קשה תפיסה או מה? ישראל לא מרשה להם לנוע למצריים. יש לה אפשרות לפקח על המעבר למצריים באמצעות שלט רחוק המותקן בחדר בקרה מיוחד. וחוץ מזה מה פתאום שייבאו סחורות דרך מצריים? זה יכול להפריע לזרימת הנשק ואמצעי הלוחמה האחרים הדרושים להם להמשך המלחמה נגד הכיבוש שהסתיים.

מנחה הדיון:

בכל זאת זה לא ברור לי לגמרי. בשביל מה הערבים צריכים לנוע לתוך ישראל? מה יש להם לחפש בישראל? היתה התנתקות, לא?

אוויל ב‘:

מה כל כך קשה פה להבין? הם אומרים שהם רוצים לעבוד בישראל, לא? וגם אם לא, למה לא לתת להם? ”ירצו יעבדו, לא ירצו יתפוצצו”. אתה הבנת את זה, ברוך?

אוויל א‘:

תן לי להסביר לך. במשך 19 שנות הכיבוש המצרי ברצועת עזה לא נבנה שם אף בית חרושת או מפעל רציני או מקור פרנסה אחר כלשהו. מסיבות מובנות, כאשר בא הכיבוש, הערבים גם לא היו מוכנים לאפשר לישראל לעשות משהו בנידון. הם העדיפו להתקיים מקיצבאות הסעד של האו”ם, וכאשר זה התאפשר, לעבוד בישראל.

מנחה הדיון:

אבל אחרי שישראל יצאה משם מה מנע מהם לשנות את המצב? הם קבלו המון כסף מהאו”ם, מהאיחוד האירופי, מארה”ב, ואפילו מישראל. שמעתי גם שישראל השאירה להם מערכת חממות לתפארת. זו היתה יכולה להיות נקודת התחלה טובה.

אוויל ג‘:

עד עכשיו שתקתי, אבל אני לא יכול יותר. הסיפור הזה עם החממות מרגיז אותי במיוחד. כל הזמן מדברים על זה, אבל מה הם יעשו עם התוצרת? ישראל מערימה עליהם קשיים לייצא לאירופה דרך נמל אשדוד, והשימוש בנמל אל עריש לא בא בחשבון מהסיבות שהוסברו קודם. אז איזו מן התחלה זאת? ואל תספר לי מעשיות על הכספים שהערבים קבלו מהאו”ם, מהאיחוד האירופי, מארה”ב, ואפילו מישראל. לכספים האלה היו שימושים יותר חשובים. לישראל אין מה לאמר בנידון. זה הכסף שלהם, והם רשאים לעשות אתו מה שהם רוצים. ירצו ייקנו אוכל, לא ירצו יקנו חומרי נפץ.

מנחה הדיון:

רגע אחד, אתה לא חושב שהגזמת קצת? סופר לי שהם הרסו את החממות מיד עם קבלת השליטה עליהם, ושהמסגרות וכל חלקי המתכת של החממות שימשו חומר גלם לייצור טילי הקסאם. הם אפילו לא ניסו להשתמש בחממות למטרות שלהן הן נועדו.

אוויל ג‘:

למה לנסות אם יודעים מה תהיינה התוצאות? וכי היתה להם ברירה? הרי את הקסאמים מוכרחים לייצר ממשהו. החממות היו זמינות. למה לבזבז אותן על גידול מוצרי חקלאות? מזה עוד אף אחד לא מת. וחוץ מזה, אתה לא מעודכן. מדובר בשמסאם, ולא בקסאם. אני בכלל לא מבין למה כולם מתרגשים כל כך מכמה חפצים מעופפים.

אוויל א‘:

אני רואה שאתה עוד לא תופס. אז תן לי להסביר לך שוב. הערבים קיימו בחירות דמוקרטיות לתפארת. אפילו הנשיא הכי טפש שהיה אי פעם לארה”ב, ג’ימי קרטר, אומר את זה. אחרי הבחירות הם הקימו משטר דמוקרטי שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם. לא באירופה, לא באמריקה, ואפילו לא בישראל. המשטר הדמוקרטי הזה החליט באופן דמוקרטי שקסאם קודם לפרנסה, אז קסאם קודם לפרנסה. כאשר בעקבות ההחלטה הזאת ישראל, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי מסרבות להמשיך להזרים כספים לערבים זה ניסיון בוטה לחתור תחת משטר דמוקרטי שאין שני לו, משטר שנבחר באופן דמוקרטי לתפארת. ממש שוד לאור היום.

מנחה הדיון:

אז אם אני מבין אותך נכון, זה רק עניין של סדרי עדיפויות.

אוויל א‘:

בהחלט. אך ורק סדרי עדיפויות. הערבים הם אדונים לגורלם, והם יחליטו לבד מה טוב להם. ”ירצו יעשו שלום, לא ירצו יקבלו שטחים” מה כל כך מסובך פה?

אוויל ב‘:

זה פשוט מנוגד לכל היגיון אלמנטרי להפסיק להזרים להם כספים. הרי את תשתית הטרור הם כבר הקימו, ואת אמצעי הלוחמה הדרושים להם הם כבר רכשו. יתרה מזאת, הם עשו את הכל באופן דמוקרטי לתפארת. אז למה לא לתת להם קצת כסף שיהיה להם במה לקנות אוכל?

מנחה הדיון:

עלינו לסיים, כי עברנו את מכסת הזמן שהוקצתה לנו. ברצוני להודות לחברי הצוות על תרומתם, ולקהל על הסבלנות שגילה. כולנו למדנו הערב משהו במסגרת ”דע מה שתשיבלקראת עימותים בעתיד עם אידיוטים מהימין. תודה ולהתראות בפעם הבאה.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר