רמאים, גנבים ושודדים. במלה אחת: “קדימה”
המלצות ועדת ארבל בפח האשפה של ההיסטוריה, תאריך אחרון
רמאים, גנבים ושודדים. במלה אחת: “קדימה”
|
עמרי שרון נכנס לכלא
אני בעד חנינה לעמרי שרון * היא תעשה צחוק מכולנו, ותוכיח, שאין בארץ משפט צדק, ושוויון בפני החוק היא ססמה ריקה * ממשלת הזדון והרמייה של “קדימה” שורדת רק באמצעות עיקור המוסד אי-אמון בכנסת * צריכים לחשוד, כי ראשי המדינה עושים את מעשיהם רק כדי להעשיר את עצמם ואת מקורביהם *
עוד בטרם יבשה הדיו על גזר-הדין, ששיגר די באיחור את עמרי שרון לבית-הסוהר, ורבים ניסו למנוע ממנו להיות אסיר. טובי המילונים ומיטב היצירתיות גויסו, כדי למנוע ממנו את הביזיון של “אבות אכלו בוסר, ושִני בנים תקהינה” (ירמיהו, ל”א, כ”ח).
היו ימים, שאפילו כותב השרות הללו ניסה להצטרף לסוגת (ז’אנר) הבדיון, ותיארתי כיצד ייאלץ שירות בתי-הסוהר לתת לראש הממשלה אריק שרון זכויות של אבי-אסיר. נער הייתי והתבגרתי, ומעולם לא האמנתי בשוויון בפני החוק, וגם לא קניתי את “עקרון בוזגלו”. מגיל צעיר למדתי, שיש ערך נוסף ניכר להיותך משועי החברה.
לכן, כשנכנס סוף-סוף עמרי שרון לבית-הסוהר, התחלתי לספור לאחור לקראת החנינה, שיעניק לו שמעון פרס. בסך הכל – מול מעשי פרס, אפילו שרון הצעיר נראה כמו דרדק מתחיל ותמים (ואל נשכח, כי היה קצין בצבא …). אין פלא שאינו רוצה את מבקר המדינה בלשכתו.
החבורה של “קדימה” הוציאה כבר מזמן שם רע מאוד לשחיתות ולטעם רע … ועוד ידה נטויה.
על זה מתפטרים?!
גולדה מאיר קראה למפלגתה (מפא”י), “טאמאני הול”. זה היה בתחילת שנות השישים, כשמשה שרת כינה את מפלגתו (מפא”י), “מפלגת כחש ורמייה”. כל מה שחשבו השניים וכל מי שבא אחריהם מתגמד לנוכח המציאות הישראלית, המעוצבת לנגד עינינו על-ידי הרמאים המדופלמים מ”קדימה”.
המשנה לראש ממשלת הזדון של “קדימה” הנו עבריין מין מוסמך. אכן, זה מינוי מתאים למשנה של מי שאגף החקירות במשטרה עוסק במעלליו במשרה מלאה. נזכרתי בחיים רמון כששמעתי, כי אליוט שפיצר, המושל היהודי של ניו יורק, החליט להתפטר, כיוון שמצאו את שמו ברשימת לקוחות בית-בושת.
שוב חזרתי למד”ב, וניסיתי לתאר לעצמי מה היה אומר שר מ”קדימה”, לו נקלע למצב כזה.
האמריקנים השתגעו?! הצחקתם אותי. על זה מתפטרים?! עוד מעט יעשו כמו שרים יפניים, שמבצעים חראקירי כשמשהו נראה דפוק בתפקוד משרדיהם.
אזכיר, כי הבעיה כללית, ובארץ משום-מה איננו נדרשים לחיי המשפחה של נבחרי הציבור. זה נכון גם לגבי הרגלי המין של מפקדי צה”ל (עיינו, לדוגמה, בערך הבלתי נמנע – יצחק מרדכי – אך הוא אינו יחיד בדורו) – בעוד שבצבאות ארצות-הברית ובריטניה, אם ייתפס קצין בקיום יחסי מין עם אשה נשואה (קל וחומר עם אשת קצין) – הוא יסולק מיד מהצבא. דרך אגב, בסלנג הצבאי במערב קוראים לזה, “סעיף אוּריה”.
איני מזלזל במצב העגום של ביטחון ישראל, ואיני מאמין ביכולתה של הנהגתנו הצבאית-ביטחונית לשפרו – גם בגלל אי-טוהר כפיה. למרות זאת, יותר חמורה לשרידותנו הנה השחתת המידות, הנובעת מפעילות ללא כל בקרה וללא כל מתן דיווח לציבור.
אני בעד חנינה לעמרי שרון
העובדה, שאין שום איום על שלטון הזדון והרמייה – למרות שזו הממשלה הבלתי-פופולרית ביותר בתולדות ישראל – מלמדת על השטות החוקתית, הקיימת בישראל: כביכול, בשם היציבות השלטונית, עיקרו את המוסד אי-האמון בכנסת, ואהוד&אהוד יכולים להמשיך להיאחז בקרנות כיסאותיהם ככל שיאוו – גם אם ביצועיהם מסכנים את עצם קיומנו, וכשצמד הלצים מוותרים בפועל על ריבונות ישראל על חלקים מהמדינה. מחד גיסא, לא הייתה ממשלה כושלת כזו בשישים שנות המדינה, ואידך גיסא, מעולם לא הייתה לנו ממשלה יציבה כל כך.
אני בעד חנינה לעמרי שרון. זה יחייב את מושחתי “קדימה” לעשות עלינו מהמקפצה. אני בעד חנינתו, כיוון שהעם צריך להבין באותות ובמופתים, שחבורה מושחתת מנהלת את המדינה, ובָזָה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע (7/24, בסלנג האמריקני) לכל עיקרון בסיסי של צדק, של יושר ושל הגינות. כלומר, מעבר לספקנות הבסיסית, שצריכים אזרחים נבונים לגלות כלפי מנהיגיהם, אזרחי ישראל צריכים לחשוד, שראשי המדינה עושים את מעשיהם רק כדי להעשיר את עצמם ואת מקורביהם. כך, בתחום הכלכלי, כך בתחום המשפט, כך בתום הביטחוני, וכך בכל תחומי חיינו.