ראש ממשלה בהפרעה
ראש ממשלה בהפרעה
במכתבו מודיע בלייר לבוש כי אינו מוכן להמשיך יותר בתפקידו זה והוא מתפטר מכל פעילות בנושא. הסיבה כפי שנימקה במכתב ההתפטרות, “הפלשתינים אינם מעונינים במדינה משלהם, אין להם אמינות, הם מרמים אותי, את האמריקאים ואת ציפי ליבני” * עצם האיום הגרעיני ישתק את ישראל ויפתח השערים לכל פעולת טרור חמאס/חיזבאללה שיחפצו בה, והם יחפצו.
לעיתים ארועים שונים הניראים לכאורה כתלושים האחד מהשני , עלולים לשבש עבורנו את התמונה הכוללת ולהעכיר את שיקול דעתנו. כך הם ארועי השבוע האחרון במקומותינו. הבה ונבחנם:
1. מכתבו של טוני בלייר, לשעבר ראש ממשלת בריטניה והממונה הנוכחי מטעם נשיא ארה”ב ג’רג’ בוש על התקדמות המשא ומתן בין ישראל לפלשתינים. במכתבו מודיע בלייר לבוש כי אינו מוכן להמשיך יותר בתפקידו זה והוא מתפטר מכל פעילות בנושא. הסיבה כפי שנימקה במכתב ההתפטרות, “הפלשתינים אינם מעונינים במדינה משלהם, אין להם אמינות, הם מרמים אותי, את האמריקאים ואת ציפי ליבני”. כאן מתקיימת האמרה “יעידו זר ולא פיך” (בקירוב).
2. נסיעתו של ההוא עמוס (האסטרטג הכישלוני הסידרתי) גלעד למצרים, בשליחות כישלונר סידרתי עם קבלות מהמעלה הראשונה, לדון “בענינים שוטפים”. כאשר ברור למעלה מכל ספק שנשלח לדון במשא ומתן של התרפסות לחמאס אשר תוצג ואיך לא כהישג אדיר. זוכרים? “עיפנו מלנצח” וגו’ כמאמר האולמרט.
3. האמריקאים, בעצה אחת עם שלטונות ישראל החליטו לגנוז את מכתבו של טוני בלייר ולהתיחס אליו כאילו מעולם לא נכתב. האווילים העריכו כי הענין לא יתגלה.
4. הפיגוע הרצחני בישיבת מרכז הרב בירושלים אשר חושף בעקיפין אך בעוצמה רבה את אזלת היד של הממשלה בהגנה על אזרחיה הנוסף על הטיפול הכושל בטרור הטילים העזתי בבחינת “הקש אשר שובר את גב הגמל”.
5. הכחשתם הנמרצת מדי, רוצה לאמר נלעגת, של האולמרט את הברק כי לא מתנהל כלל משא ומתן עם החמאס בנוגע להפסקת אש, בעוד שזה מתנהל גם מתנהל, ובכפוף לתנאי החמאס דהינו הפסקת פעילות צה”ל בגדה המערבית וחשוב יותר פתיחת ציר פילדלפי בפני החמאס להתחמשות מואצת כהכנה לסיבוב הטילים הבא כנגד ישראל.
6. התחייבות החמאס למצרים שחלקם בהסכם (אשר לכאורה אינו מתגבש ואינו נדון כלל) יכלול אי-פגיעה שלהם בחומה המצרית החלופית הנבנית בציר פילדלפי וכן התחייבותם לחדול מחפירת מנהרות מתחת לגדר הנבנית. כאילו שיהיו חייבים לחפור מנהרות בעוד מעבר רפיח פרוץ לכל טיל משונע.
7. ידיעות ברורות ממקורות שונים ברחבי המזרח התיכון כי החמאס מעונין מאד בהפסקת אש פותחת מעברים על מנת להתארגן מחדש ובעיקר לשדרג את מצבת הטילים באשר לאיכותם וכמותם. ידיעות עקשניות מלחשות כי מלאי טילי הגרד שבידם אוזל או כבר אזל ברובו כאשר בנוסף מנסה הוא להשיג חומרי נפץ תיקניים (בניגוד לחנקות אשר בשימושו כיום) על מנת להעצים את טווח טילי הקסאם שבידו.
8. ביקורת ציבורית חריפה כנגד אזלת ידי הממשלה בחסימת טרור הטילים אשר התעצמה לכדי קקפוניה ביחוד מאז תחילת הפצצת אשקלון בטילי גראד והוצאת כוחות צה”ל בחפזה חשודה ימים ספורים לאחר תחילת התקיפה אשר כצפוי ובהתאם להתנהלותה חסרת המעוף ונטולת מטרות מוגדרות (נישמע תרחיש לבנוני מוכר מאד, הלא כן?) לא פתרה דבר באשר לירי הקסאם/גראד.
9. הכרזתו של האולמרט משלשום בעת ביקורו באשקלון, אשר המשתמע ממנה הוא כי על תושבי אשקלון להסכין ולהשלים עם ירי טילי הגראד על ראשיהם משום שאין בידי ישראל כל פיתרון לבעיה.
ובכן, היכן כל זאת מותיר אותנו? לפני שנפרט מעט יותר נספק את סקרנותו של הקורא אשר עדיין לא עמד על תזוויג המקרים שלפנינו. רבותינו, האולמרט יחדיו עם ברק מהמרים על עתיד ישראל בעבור מספר חודשי שקט מדומה מטילים (אשר אף זה אינו מובטח כליל) וזאת במטרה להוריד את הלחץ הציבורי והביקורת מקיר לקיר הנוספת כנגדם ובפרט משך השבועים האחרונים, וכל זאת בשם הישרדותם “הקדושה”.
במסקנה ד’לעיל אמנם אין כל חדש, האולמרט נמצא במאבק השרדות על חשבון קיום עם ישראל מאז מלחמת לבנון השניה אך קיים כאן שוני מהותי. בפעם הראשונה תובטח התחמשות החמאס בכל נשק שיחפצו עקב פתיחת מעבר רפיח לכל דיכפין, בגלוי ולאור היום והקמת מחסני הנשק באזור סיני כהכנה להסלקתם ברצועה ונהמר כאן שרובו ככולו יהיה מתוצרת איראנית עם תבלין רוסי למהדרין. כל זאת ביוזמתו, עידודו וביצועו של ראש ממשלה בישראל היורה ברגלו הקיבוצית של העם למען אינטרסים אישיים אשר דבר אין בינם לבין טובת העם. וכי מהו ההבדל בין פעולתו זו של האולמרט לפעולתו של גיס חמישי אופיני. הללו פועלים עבור אינטרס חיצוני והאולמרט פועל בשם אינטרסים חיצוניים דהיינו, טובתו האישית הבלבדית.
משייפתח הסיבוב הבא בלחימה צפויות אבדות כבדות יותר ויותר לצה”ל. צפויים טילים נגד מסוקים איכותיים אשר יגבילו מאד את אפשרות צה”ל לפעול ברצועה. צפויים טילים אנטי-טנקים משופרים משוכללים ותקניים מדגם סובייטי ואירני אשר ישמידו בוודאות שריון צה”לי. צפויים טילי קסאם משופרים לטווח גדול יותר ומספר רב של טילי גראד (אשדוד, הנה זה בא). צפויים מזל”טים יעודיים למטרות נקודה בישראל. אם לסכם כל זאת, צפוי מאזן אימה בין החמאס לצה”ל אשר בו יעשה החמאס ככל העולה על רוחו (והשמדת ישראל בהחלט עולה על רוחו), באשר מחויבותו נתונה אך לעצמו, בעוד ישראל נימנעת מלפעול כנגד האיום מאותן הסיבות שהינה נימנעת לפעול בנחרצות כנגדו כיום.
האולמרט עובד קשות לרצות את מצרים וארה”ב וזאת בפרוש כנגד מטרותיה האסטרטגיות של מדינת ישראל כאשר שניים במחי אחד עדיף, פעילותו זו עולה יפה גם עם מטרות השרדותו. נאמן לגישתו הנכלולית יוכל לטעון לאחר מכן “הרי עשיתי זאת למען האינטרסים של ישראל אצל האמריקאים”. גניזת מכתבו המרעיש של טוני בלייר בהסכמת האולמרט ובעצה אחת עם האמריקאים מלמדת כי ישראל, כמו גם האמריקאים, מעונינים מאד להסתיר את העובדה כי המשא ומתן עם הפלשתינים עומד ככלי ריק, חסר סיכוי בטווח הקרוב בוודאי ואפשר שגם בטווח הרחוק.
גניזת מכתב בלייר משחקת ישירות לידי האמריקאים ואולמרט כנגד תושבי מדינת ישראל. האמריקאים-הרפובליקנים החרדים מהתהודה החיובית הרבה לה זוכים הדמוקרטים בשנת הבחירות, נואשים להציג עצמם כ”קדושים יותר מהאפיפיור”, כלאמר כמחרחרי שלום העולים בכך אף על הדמוקרטים וכך השתקתו של טוני בלייר עובדת נפלאות לטובתם. האולמרט מסיבות הישרדות פוליטית חייב להציג מצג (שוא כמובן, ראה מכתב בלייר) של התקדמות בדיוני המשא ומתן עם הפלשתינים על מנת לרצות עתונות סלפנית, מטופשת וחולמת, שונאת ימין, דתיים וביבי, אודות אשליית השלום. כל זאת במשולב עם רוח גבית מצבירי שמאל קיצוני-משיחי מסוימים אשר אפילו הכינוי הוזים ואווילים כבר קטן עליהם ובעידודן של גילדות אליטה אשר קיום עליונותן היא המדריכתן בלבדית, ולהביאם לתחזק את שרידותו בכסא ראש הממשלה דרך “אתרוגנות” בזויה.
לקובעי המדיניות הביטחונית ברי הוא כי הפסקת אש בעוד מעבר רפיח פתוח לרווחה וידי ישראל כבולות ביהודה ושומרון משחקת בבירור לידי החמאס ופועלת ישירות כנגד סיכויי קיום ישראל אך שיקוליהם הנם תחשיבי ההווה. ובאשר לעתיד? אחרי-המבול ובלבד שיישרדו בשנים הקרובות בשלטון. הרי אם בארזי (שרון) הלבנון נפלה שלהבת גרוש גוש קטיף, מה יגידו אזובי (אולמרט את ברק) הקיר תאבי פינוי “השטחים” וחלוקת ירושלים?
הנסיגה החפוזה בגמר המבצע האחרון (ויסלחו לנו החיילים הנפלאים שלחמו שם, הבעיה אינה עמם), אשר אך כפסע בינה לבין התואר מבישה, בלא שהושגו היעדים המינימלים דהיינו, הרחקת ודחיפת משגרי הטילים מעבר לטווח אשר אינו מסכן את ערי ישראל, מצביעה על תצורה קבועה. האינטרסים האמריקאים גוברים על אלו של ישראל, לגישת האולמרט. תושבי שדרות יתאזרו במטותא מהם בסבלנות והינם מתבקשים להתפוצץ בשקט, הינם נידרשים “לא לעשות גלים” בשעה הרת גורל זו לשרידות האולמרט.
זאת גם זאת, הכרזתו של האולמרט כי מוטב לתושבי אשקלון להתרגל לירי הטילים על ראשיהם מלמדת על הכיוון: “תתרגלו, הרי בהישרדותי מדובר כאן”. זוכרים את הבדיחה על הסוס שנמנע ממנו מזון עד שהתרגל ומת? תושבי שדרות ואשקלון הנכם מתבקשים להתרגל ולמות. הרי ממילא נחשבים אתם ע”י האולמרט וממשלתו לסוסים וחמורים אשר אינם זכאים אף למספוא (לעיתים ניקרא גם מיגון).
הערה:
לכל המשלים עצמם כי ניתן להגיע להסכם עם החמאס אשר יחסום את ציר פילדלפי בפני התעצמותו, תרגיעו. לא קיימת שום אפשרות לחסום הברחות נשק מסיביות לרצועה ללא שליטה ישראלית על מעבר רפיח לפחות או על כלל ציר פילדלפי. האולמרט יודע זאת היטב ובכל זאת חותר להסכם אשר יתן לו (ולא לנו) מספר חודשי שקט תעשיתי מדומה ושברירי. משיתחזק החמאס וזאת בתוך מספר חודשים נעמוד מול חזית מלקחיים של חמאסטאן עזה, חמאס גדה וחיזבאללאסטן לבנון. מאזן האימה האולטימטיבי כאשר מירב שיטחה המיושב של ישראל נימצא תחת איום טילי אירגוני הטרור, יקרום עור וגידים וזאת עדיין ללא סוריה ואיראן בתמונה. ישראל חייבת לשבור את ציר המלקחים הזה לפני התהוותו והמקום האפשרי לכך אסטרטגית הוא חמאס עזה. מצרים בשלה לתאום אוהד עם ישראל בהחלשתו האולטימטיבית של חמאס עזה, היא אינה הבעיה כיום, האולמרט הרופס, הזגזגן, זה “שנימאס לו לנצח”, הוא הבעיה.
חשוב להזכיר כי משתעמוד לרשות איראן יכולת גרעינית וזאת אפשר שיקרה כבר ב-2009 תצטמצם יכולת התמרון הישראלית בכל הנוגע לחמאס וחיזבאללה לאפס בקירוב. עצם האיום הגרעיני ישתק את ישראל ויפתח השערים לכל פעולת טרור חמאס/חיזבאללה שיחפצו בה, והם יחפצו.
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים
http://www.global-report.net/aroll/
אהרון רול
טורונטו
905-886-8998