כמו כל עם ישראל, גם אני מתפלל ליום שבו אראה בטלביזיה את הצבא האמריקאי מסלק מעלינו את האיום הגרעיני האיראני. מניתוח פשוט אני מגיע למסקנה, שאת התענוג הזה, האמריקאים לא יספקו לנו. נקודת המוצא שלי ברורה: הדלק שמניע את העולם הדמוקרטי המערבי, הוא אינטרסים כלכליים של המדינות, ואינטרסים פוליטיים של המנהיגים.

זה מביא אותי למסקנה חד משמעית: במקום שאזרחי ישראל ייראו בטלביזיה את הצבא האמריקאי עושה את העבודה, האזרח אמריקאי יראה בטלביזיה אצלו בסאלון, את צה”ל בשיאו. בשל התנגדות הדמוקרטים, שהם השמאלנים של אמריקה, ואחרי ההסתבכות בעיראק, אין לנשיא בוש את הגיבוי, האנרגיות והאומץ להסתבך עם מעצמת נפט כמו איראן. המחיר גבוה מדי.

יש עוד סימנים: ניצחון הדמוקרטים בבחירות האחרונות לסנאט, העוינות לישראל שמפיצים גורמים נחשבים, כשהבולט ביניהם הוא הנשיא לשעבר ג’ימי קרטר, ומה שאמר שר ההגנה המיועד רוברט גייטס: “אם תהיה לאיראנים פצצה גרעינית, אני לא שולל אפשרות שישתמשו בה נגד ישראל”, ו”אני מתנגד לתקיפה אמריקאית באיראן”.

על הדמוקרטיות האירופאיות, אין טעם להכביר מילים. אל תאמינו לאולמרט שיוצא מפגישות עם מנהיגי אירופה כשהוא זחוח- אין לו מושג איפה הוא חי (“ניצחנו- אין ספק שניצחנו”!). מבחינתם, מדינת ישראל היא “המיגרנה של העולם”. אף מנהיג אירופאי לא יסכים לאלץ את אזרחי מדינתו לשלם תוספת של שלושה יורו למיכל דלק, כדי להציל את היהודים מהצורר האיראני. דיבורי סרק- כן! סנקציות ממשיות- לא! על כל סוכרייה שבריטניה תימנע מאיראן, צרפת תיתן שתיים.

אין זמן. המומנטום מטעין את מבקשי אדמתנו באנרגיות רצחניות. הכותרת הראשית במעריב (15.12.06) מנוסחת בצורה בהירה: “איראן לחמאס: בקרוב נשנה את מאזן הכוחות במזרח-התיכון“. ולמי שלא קרא את הכתבה של בן כספית, “בקרוב” הכוונה לעוד ארבעה חודשים.

נשארנו עם שלושת האפסים שהסתבכו וסיבכו אותנו בלבנון. בקרוב מאוד, הרמטכ”ל יאלץ להיפרד מהכיסא (מפלט). התמונה שתתבהר ממסקנות (האינסוף) וועדות החקירה שהקים, תאלץ את הטייס חלוץ, ללחוץ על כפתור המפלט. צחוק הגורל: האיש הכי מתאים לביים את הסרט האיראני, יאלץ ללכת בגלל שנכשל בפרומו.

בלי הגיבוי של ההסתדרות, מתפקדי מפלגת העבודה יעשו בסוף מאי 2007,  את אותו הדבר לעמיר פרץ. מתוך הנחה שמזוז לא יזוז, נשארנו עם אולמרט. אני יודע שהזחוח הזה פחדן. אבל בשביל המשימה הזו, לא צריך להיות אמיץ- צריך לרצות לחיות. והנהנתן הזה אוהב את החיים. 

גבירותיי ורבותיי, אחרי ששמענו את התירוץ לגירוש היהודים ע”י השמאל, קבלו את גרסת הימין לקלישאה: “לקחת את גורלנו בידינו”. ומי שיעשה את זה, הוא האבא של המשתמטים אהוד אולמרט. הוא לא ייתן לפצצה האיראנית להוריד לו את ערך הנכסים שקנה בדי עמל. הגורל קבע דווקא את האפס הזה, לתת את הפקודה הכי היסטורית בתולדות העם היהודי, מאז שמשה נתן את פקודת יציאת מצרים. אחרי ששמענו אותו אומר: “איראן צריכה לפחד”, אין לו ברירה: “בקרוב איראן תימחק”!