אברהם בורג עכשיו


אברהם בורג עכשיו



בועז מושקוביץ
12.04.2008 20:35


אברהם בורג עכשיו


האם אברהם בורג באמת ובתמים אינו יודע, שהרעיון “שתי מדינות לשני עמים” מעולם לא נידון כאופציה בעולם הערבי? אם התשובה חיובית, אני אצטרך לומר, שאברהם בורג בור ואידיוט, אך אף על פי שאיני מחשיב אותו להוגה דעות דגול, בור ואידיוט הוא לא. האפשרות הנותרת – האיש שקרן.





כשאברהם
בורג משקר, דיבורו שוטף ובטוח. יכולת כזאת אי-אפשר לרכוש ביום אחד, זאת תוצאה של
שנות ההשתפשפות. לא מן הנמנע, שכאשר בפעם הראשונה הוא עלה על איזושהי במה ודרש
לפנות התנחלויות “למען השלום”, גמגום קטן התגנב אל דיבורו ואולי אף סומק
קל התפשט בלחייו. היום הוא עושה את זה באותה קלות וטבעיות, שבה הוא נושם. שום
מכונת פוליגרף לא תוכל לו
.


השטן
עצמו, במעבדה הכימית של השאול מזג למבחנה טמטום ורוע, חימם עד הרתיחה על אש היוהרה
השבטית, הבזיק מלוא החופניים של כסף ויצר את “הנרטיב” שאנשי
שלום
עכשיו” הגישו לעולם. מאז, לאלה שמכרו לו את נפשם, יש דרך אחת בלבד לתחזק
אותו, היא דרך השקר והצביעות. מאז שבני העדר צרחו ברחובות “שתי מדינות לשני
עמים” (להלן שמל”ע), בהוראת פרופסורים רודפי פרסום, היוהרה השבטית מונעת
מהם הודאה ובקשת מחילה; הם רק מסוגלים להמשיך לרמות את הציבור, לגרום נכות שכלית
ומוסרית לצעירים, להתפתל ולהערים תירוצים מצוצים מהאצבע אל נוכח המציאות, לעוות
דברי יריבים ולהשמיץ אותם, לסלף היסטוריה, להסתיר עובדות ולהצדיק את פשעי העריצים
והמחבלים. בדרגת אמנות השקר
, שבה הם נמצאים, סומק קל בלחיים ורעידת
הקול כבר אינם אפשריים
.


כשהאופוזיציה
לשלטון השמאל הישן צברה כוח, על מנת להחזיר שליטה, השמאל המתחדש היה צריך לתת
להמון שני דברים: את האויב השנוא ואת ההבטחה לעתיד מזהיר. במשחק כזה, על פי הרוח
המקיאווליסטית, במיוחד יש להקפיד ולהיזהר בבחירת האויב, הוא צריך להיות קל לזיהוי
וחזק במידה הנכונה, כזה שלא ייגמר, חלילה, מחר בבוקר, אך גם שלא ינצח.


קשה
היה להמציא אויב מתאים יותר ממתנחלים ואוהדיהם. ההבטחה להמון הייתה ברורה מאליה:
רק תזיזו את המתנחלים מהדרך והערבים יעשו איתנו שלום על בסיס שמל”ע. לא היה
יום אחד בחיי המזרח התיכון שההבטחה הזאת לא הייתה שקרית. היה זה שקר פרימיטיבי
והרסני, אבל הוא סיפק את החלום המתוק הדרוש לבניית מנהיגותו של השמאל החדש.


הציבור
הישראלי ברובו שאף לכיבושה של ארץ-ישראל, הרעיונות השטחי-תמורתיים לא היו יכולים
למשוך אותו אלמלא הצליחה חבורת הנוכלים להחדיר למוחו את האשלייה, שהאפשרות “שלום
על בסיס שמל”ע” קיימת. התקווה להגיע לחיים של שלום ושלווה על שטח מצומצם
קרצה לאנשים והם נשאפו אל מלכודת הדמים כארנבת אל לוע הפתן. איני מצדיק אותם,
לדעתי בשטיפת המוח אשמים השוטף והנשטף, אבל האשמת התועמלנים הראשיים של שמל”ע
גדולה יותר.


השקפת
עולמו של אברהם בורג מעולם לא נבעה מדרך מדינית מושכלת ורלבנטית לחיים על פני כדור
הארץ, אז מה?
ברור, שזאת לא סיבה שלא לקדם אותה, כל עוד היא משרתת אינטרסים.
בן מעמד הנסיכים, הוא זיהה היטב ובזמן היכן מרוחה החמאה, אימץ את דעת העדר הקיצוני
ולקח אותה למפלגת העובדה, לפרק אותה משרידי הציונות. הוא היה מפצועי רימונו של
יונה אברושמי וכחבר כנסת טיפל בבקשות של אברושמי, שבינתיים החליף את התקליט והאשים
את בגין ושרון ב”הסתה” כביכול אותו לזרוק את הרימון.


בין
שתי תקופות בפוליטיקה הוא היה יו”ר הסוכנות, מה שלא מנע ממנו לאחר מכן להתנגד
לשלילת הגולה. ראה את עצמו ראוי לראשות הממשלה, הבין שכל כך רחוק לא יגיע, אבל
הצליח להיות יו”ר הכנסת והשאיר אחריו אמירות כגון המחאה נגד “הקיפוח
המתמשך של ערביי ישראל” בפתיח נאום יום העצמאות על הר הרצל. היה שווה לראות
את שפת הגוף והפנים שלו בעת האמירה הזאת, כדי להבין, שרק בשביל זה הוא הגיע לשם.
לאחר הפרישה מהפוליטיקה הלך לעשות כסף ולהתחבב על אירופה ולקבל אזרחות צרפתית;
קורטוב אנטי-ציונות טרם הזיק לאף אחד ממי שהולך בדרך הזאת
.


כשבאה
חבורת נוכלי אוסלו ורימתה את כל המדינה, מלבד אלה שלא הסכימו להיות מרומים, היה
מוכן ומזומן להיות חלק מהרמייה. יש סוג של אנשים היודעים מהי הדעה הנכונה. כשהם
נולדים גויים הם יודעים, שצריך לשנוא יהודים; כשהם נולדים עם הכיפה על הבלאטה, הם
יודעים שהמתנחלים אשמים בכל; כשהם רוצים אזרחות אירופית, הם מכריזים שאין עוד
לשלול את הגולה וכדאי לכל ישראלי לבקש אזרחות אחרת
.


הוא
מזמן זנח את הציונות ואת הדת. הוא אמר שאינו מאמין באלוהים, אבל חובש כיפה מתוך
“הזדהות תרבותית”… עם מי, עם עזמי בשארה? הלא “ההזדהות
התרבותית” שלו אינה אלא גימיק למען הגברת תשומת לבו של הקהל, כגון לימודי
הינדואיזם על ידי כוכבי רוק?


מה
יכול לגרום לבן-אדם, יהודי וישראלי על פי לידה, להתנצל על חיסולם של יאסין
ורנטיסי? הרי מדובר באידאולוגים ומנהיגים של התנועה, שחרתה על דגלה הקמת החליפאת
תוך השמדה טוטאלית של היהודים, וגם עושה ככל יכולתה כדי לממש זאת – מה יותר הגיוני
מלחסל אותם? כמה זמן נשאר עד שאברהם בורג יתנצל על הריגת נאצים על ידי חיילים
יהודים במלחמת העולם השנייה?


אפשר
וצריך לראות בו שותף מלא לפשע המחריד שבוצע בערבים: החלפת השלטון הישראלי
ביש”ע בשלטון האפל של הרשות הפלשתינית, שעשתה שמות בנתיניה. מבחינתם של אלה,
עם השתלטות ערפאת ירד המסך על זכויות האזרח המעטות בלאו הכי שהיו להם, השחיתות
הרקיעה שחקים, הם נעשקו כלכלית, מצבם הורע בכל תחום; הם הפכו לבשר תותחים חסר קול
וישע בידיי הסנדקים של אש”ף, בברכתו של כל העולם; ילדיהם חונכו לשנאה, רצח,
הערצת המנהיגים, צימאון למוות וציפייה דרוכה למנעמי גן-עדן.


הייתה
סיבה מדוע “גרדיאן” פרסם את המאמר שלו “סוף הציונות”, הרי
בורג האשים את ישראל בהזנחת הילדים הערביים, שעקב כך לטענתו הם מתפוצצים במסעדות
שלנו. אמנם במאמר השני הוא גינה את טרור המתאבדים, אך הטענה העיקרית נשארה בעינה.


בעיתון
של השמאל הקיצוני האיטלקי
il manifesto הוא כתב: “…צריך
לפרק את כל, אני חוזר כל ההתנחלויות, ולקבוע גבול בין לאומי מוכר בין במדינה הלאומית
היהודית למדינה הלאומית הפלסטינית. חוק השבות היהודי יתממש רק בתוך המדינה
היהודית. זכות השיבה הערבית תתאפשר רק בתוך המדינה הערבית.


בקרב
שטחים-תמורתניקים רווחת חיבה מיוחדת לססמאות סימטריות. האגדה על “חוק השבות
הפלשתיני” מעבר לקו הירוק הובאה להם על מגש על ידי הזייפן הראשי של השמאל
מאיר פעיל. הוא תיאר את דבריו של נציג אש”ף בסאם אבו-שריף בעניין “זכות
השיבה” במפגש רב-צדדי בעניין הסכסוך ערבי-ישראלי בהאג בשנת 1989. בעקבות אותה
שיחה, טען מאיר פעיל: “משמעות המושג ‘זכות השיבה’ על פי הפלשתינים היא,
שלאחר שתקום מדינתם העצמאית, יחוקק חוק דומה לחוק השבות שלנו, וכל פליט, שיחפוץ
להצטרף למדינתם יוכל לעשות זאת. אז מה הבהלה?
” מאיר פעיל לא רק ציטט את
דבריו של אבו-שריף אלא קבע כעובדה, שזהו אכן מושג “השיבה” אצל הפלשתינים.


האם
אברהם בורג באמת ובתמים אינו יודע שזה שקר גס, שעקב ההליכה בעקבותיו עם ישראל משלם
בדם? האם אינו יודע שהרעיון שמל”ע מעולם לא נידון כאופציה בעולם הערבי? אם
התשובה חיובית, אני אצטרך לומר, שאברהם בורג, שעשרות שנים מתעסק בעניינים
פוליטיים, אינו אלא בור ואידיוט, אך אף על פי שאיני מחשיב אותו להוגה דעות דגול,
בור ואידיוט הוא לא. האפשרות הנותרת – האיש שקרן.


היום
הוא אדם פרטי, אך התקשורת לא מוותרת על הנכס היקר ומדי פעם הוא מקבל גישה
למיקרופונים המשדרים לכל המדינה. הוא עדיין שם, מגונן על יאסר ערפאת ומתגעגע
לפתרון שמל”ע, שנשלל על ידי ערפאת, אבל בורג כאילו לא יודע זאת. הוא אומר
שהרעיון אינו ישים עוד (מתי הוא היה ישים?) כי “המדינה שבויה בידי המתנחלים
והחמאס”, ללמדנו שאם יחסי הכוחות היו “אש”ף – עבודה”, אז
השלום כבר היה כאן…


אל
תטעו: בסתר לבו אברהם בורג אוהב את המתנחלים ומתפלל לאלוהים (שהוא לא מאמין בו)
שהמתנחלים לא ייעלמו. הוא זקוק להם כמו שהצאר ניקולאי השני היה זקוק ליהודים, אחרת
נגד מי היו נכתבים “הפרוטוקולים של זקני ציון”? כל התכניות וההבטחות של
השמאל השטחים-תמורתי התבדו, קרסו ונחשפו כרמאות, אך מי אשם אם לא האויב הישן
והטוב? האנטישמיות של ניקולאי השני ושל אברהם בורג באה מאותו הצורך לתעל את זעם
ההמון אל האשם הנוח.


היכן
אתם, ההוגים הצרפתיים הגדולים של “עידן האורות” כשצריך אותכם, מי יגלה
עפר מעיניכם? אנחנו זקוקים לכם היום, שתשלחו את חצי הלעג שלכם בצרפתים החדשים
הקטנים למיניהם, המדברים גבוהה על “החרות לפלשתינים” ותומכים בעריציהם,
מתרפסים בפני אירופה, מלקטים פירורים הנופלים מהשולחנות הגבוהים, כל כך צבועים,
חסרי כנות ובוגדניים.


אך
אברהם בורג לא צריך לדאוג, “האורות” של צרפת היום מדברים כמוהו (בעצם,
הוא מדבר כמוהם) ובישראל מובטחים לו תנאים של חיבה: רזי ברקאי ראיין אותו ונתן לו
לשטוח את הטענות, נזהר שלא להתקיל אותו בשאלות קשות מדיי.


רזי
ברקאי יודע, שבורג משקר, כי רזי ברקאי בעצמו ראיין את מרואן ברגותי טרם מעצרו ושמע
מפיו את ההסבר המפורט מדוע שמל”ע לא יקום ולא יהיה. אבל גם רזי ברקאי יודע
באיזה צד מרוחה החמאה. הוא לא עימת את בורג עם דברי ברגותי ולא עם אף אחד שיכול
היה לסתור אותו. אחריו עלה לשידור גדי בלטיאנסקי, מיוזמי תרמית ז’נבה, אשר
“חתם על כל מלה” של בורג.


 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר