סדרי עדיפות בחקירות המשטרה

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/55540

הערות בעקבות משפטה של שרה נתניהו

דר ישראל ברניר

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

במבוי סתום

הכותרות בחדשות מלאות בסיפור מזעזע על אונס של ילדה בת שבע שאירע לא מזמן. לא נעסוק כאן בפרטי הפרשה האם באמת היה אונס, ואם כן מי ביצע אותו ומה יהיה גורלו, האם זה היה פשע עם רקע לאומני או שמדובר בסתם עברין מין.

נושא המאמר הוא איך מגיעים למצב שבו יהיה כנראה צורך לסגור תיק שהוא חמור לכל הדעות, מחמת העדר ראיות. מצב בו חשוד עומד לצאת ללא עונש. אין זה משנה אם מדובר בחשוד הנמצא כעת במעצר או במי שהוא אחר שעדיין לא עלו עליו. בשני המקרים זאת שערוריה. התוצאה הסופית תהיה שאנס יסתובב חופשי ויוכל לבצע פשע דומה בקורבן אחר, ואף אחד לא ייתן את הדין. יותר חמור, אדם אחר, חף מפשע עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח. זאת עדות מהדהדת לתפקוד לקוי של מערכת אכיפת החוק.

מערכת אכיפת החוק קיימת על מנת להבטיח את שלומם של האזרחים ולהגן עליהם מפני חורשי רע. אם המערכת איננה מצליחה בביצוע המשימה הזאת היא חייבת לעבור בדק בית יסודי. התופעה איננה ייחודית למדינת ישראל. יש לה ממדים גלובליים. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של סרטים וסדרות טלוויזיה השוטר מסן טרופז בצרפת, סדרת סרטי הפנתר הוורוד באנגליה, סדרת הטלוויזיה Keystone Cops בארהב, וכמובן השוטר אזולאי של אפרים קישון אצלנו. המשותף לכולם היא השלומיאליות של הדמויות המרכזיות בהם, ואלה אינם סיפורים מעולם האגדות.

באולם הקולנוע, תעלוליו של השחקן פיטר סלרס המגלם את החוקר אינספקטור קלוזו, משעשעים וגורמים לפרצי צחוק של קהל הצופים. מתוך הכורסא בסלון, כשרואים בטלוויזיה את הפאשלות של השוטרים בסדרה Keystone Cops, זה מקור לבדיחות. אבל בחיים, מי שמוצא את עצמו במרכזה של חקירה, אם כקורבן של פשע, ואם כעד לפשע, מגלה שזה בכלל לא מצחיק.

לעתים קרובות, קורבנות של אונס או של ניסיון אונס, כאשר הן מתלוננות על הפשע, עוברות במהלך החקירה חוויה יותר טראומטית מאשר הפשע עצמו. כשמדובר בקטינים זה הרבה יותר גרוע. בדיקות רפואיות נחוצות אינן נעשות בזמן, עדויות הולכות לאיבוד, חקירות של פשעים קונבנציונליים פריצות, שוד, גניבות רכב, עבירות סמים, “חיסול חשבונותבעולם התחתון, וכומתנהלות בעצלתיים ולעתים קרובות נשארות ללא פתרון.

לסיכום, מערכת אכיפת החוק איננה מצליחה לספק לציבור את ההגנה לה הוא זכאי. זה מצב עגום לכל הדעות, ויש מקום לרפורמה יסודית על מנת לתקן את המצב.

זה לא חייב להיות כך

למרבה המזל לא הכל שחור בעולם המלחמה בפשע. במקרים של עבירות חמורות במיוחד, “עבירות החותרות תחת קיום המשטר או עבירות המאיימות לפגוע באופיו הדמוקרטי“, מערכת אכיפת החוק מתעוררת ופועלת בנחישות לחיסול הסכנה. וראה זה פלא, כשרוצים, מוצאים את הדרך.

מעשה שהיה כך היה. יום אחד פשטה שמועה שבמטבחה של שרה, רעייתו של ראש הממשלה, מתרחשים דברים איומים. לפי המסופר מדי לילה, בחסות החשיכה, נעשים שם מעשים שלא ייעשו בהן מעורבות חמגשיות שאף אחד לא יודע מה הן ומי הביא אותן. רק ליודעי חן בעלי סיווג בטחוני מתאים יש גישה לנעשה המאפשרת להם לחדור דרך מעטה הסודיות שאופף את כל הפרשה.

לכאורה מה כל ההתרגשות מכמה חמגשיות? אומנם דין חמגשית כדין מאה, אבל לא החמגשיות הן הבעיה. הבעיה היא מי קובע? הלכה מדאורייתא היא דעת היועמש היא דעת הממשלה, גם אם לממשלה יש דעה אחרת. זו פסיקת הכוהן הגדול של עולם המשפט, כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. עם ברק לא מתווכחים.

זה מה שהקפיץ את היועמש. איך היא מעיזה, השרה הזאת, לקבוע על דעת עצמה מה יאכלו, מי יאכל, מתי יאכלו וכמה יאכלו בביתו של ראש הממשלה? מי העניק לה את הסמכות לשנות סדרי בראשית?

דעתו של היועמש היא המילה האחרונה באשר למתרחש בביתו של ראש הממשלה שהוא נכס ממשלתי וזה כולל גם את המטבח. היועמש ולא אחר.

שלא תהא זאת קלה בעיניכם. התקדים של התעלמות מדעתו של היועמש, הוא צעד ראשון בתהליך שסופו קץ הדמוקרטיה במדינת ישראל. אם אחרים ילכו בעקבותיה של שרה, זה יביא למדינת ישראל את האווירה ששררה בגרמניה של שנות ה-30 של המאה הקודמת. בשום פנים אין לעבור על זה לסדר היום, ויש לעצור את התהליך בעודו באיבו.

היועמש, מנדלבליט, נענה לאתגר ולקח על עצמו להילחם בתופעה. הוא גייס את מיטב חוקרי הפרקליטות והמשטרה על מנת לסכל את המזימות הנרקמות במטבחה של שרה. הוא דרש מהחוקרים לא להסתפק בהסברים, ולא לנסות להגיע לעסקות טעון. הוא דרש למצות עד תום את ההליכים, ועל מנת להבהיר את חשיבות הנושא, מנדלבליט דרש להעמיד את שרה לדין פלילי, ולא סתם דין פלילי, אלא דין פלילי בהרכב של שלושה שופטים, הרכב שנועד לעסוק בפשעים ברמה של רצח ו/או אונס!. כל זה למען יראו וייראו.

היועמש העביר את המסר ישירות לחוקרי הפרקליטות, ובמקביל הורה למפכל המשטרה להעביר מסר דומה לאנשיו. המסר נקלט בכל הרמות. במשך למעלה משנתיים מלוא המאמץ החקירתי של מערכת אכיפת החוק הושקע בנושא אחד הנעשה במטבחה של שרה. החוקרים עברו קורס מזורז להכרת נושא החמגשיות מה זו חמגשיה, כמה סוגים של חמגשיות יש, מי מייצר חמגשיות, למה בדיוק נועדו סוגים שונים של חמגשיות וכיוצא באלה. עם סיום הקורס, כל הצוות יצא לפעולה והקדיש את מלוא זמנו 24/7 לנושא. מאליו יובן שכל זה בא על חשבון נושאים אחרים בהם היה צורך לטפל.

באנגלית נהוג לאמר When the cat’s away, the mice have their way (בתרגום חופשי כשהחתול נעדר, העכברים עושים כעולה על רוחם). וזה מה שקרה כאן. אכיפת החוק התרכזה כולה בנושא אחד חמגשיותיה של שרה, ובעולם התחתון היתה חגיגה.

לאחרונה הגענו לסוף הסיפור אחרי למעלה משנתיים של מבצע חקירתי מתיש, החקירה הסתיימה והנושא הועבר לבית המשפט. לאכזבתו של היועמש, השופט לא קנהאת הסבריו על חומרת הפשע, סרב להעביר את הדיון להרכב של שלושה שופטים, דרש מהתביעה לשנות את כתב התביעה, ולהגיע להסדר טעון עם שרה. החלטת השופט גרמה למפח נפש בקרב עדת שונאי נתניהו שציפתה בכיליון עיניים לראות את שרה בדרך לנווה תרצה. דן מרגלית, למשל הגדיר את החלטת השופט פסק דין דמיקולו. למה הוא ציפה לתוצאה אחרת עם תביעה דמיקולו? הפער בין הרעש והעיסוק התקשורתי בפרשה, לבין הפסיקה הסופית מעלה את השאלה מדוע בכלל התחילו בחקירה הזאת. לי נראה שהשופט החליט לעשות צחוק מהתביעה והעמיד אותה במקומה באמצעות עונש מגוחך.

לסיכום

  1. כשמלוא תשומת הלב מוקדשת לחמגשיות, לא נותר זמן, תקציב וכוח אדם מיומן לטפל בפשיעה קונבנציונלית כמו אונס.

  2. אם מיטב החוקרים היו עוסקים מלוא הזמן בפשיעה קונבנציונלית, סביר להניח שהתוצאות היו אחרות.

  3. כששם משפחתה של שרה הוא נתניהו, הכל מותר.

בעינה נותרת השאלה האם גם במקרה של נשות ראש הממשלה ששמן הוא נאוה ברק או עליזה אולמרט היתה נפתחת חקירה כזאת.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

תגובה אחת על “סדרי עדיפות בחקירות המשטרה”

  1. Simha Admin הגיב:

    ישראל,

    אין צורך בהרצאה מלומדת על כך שיש תפירת תיקים, שיש כשלונות בחקירות המשטרה, ושיש גם הסטת משאבים יקרים לעניינים שוליים, כי אלה ידועים לכל, אבל אתה עצמך עושה מה שאתה אומר לעשות – משקיע משאבים בעניינים שוליים – אני לא מתכוון לשרה נתניהו, אלא להקדמה המיותרת שלך.

    בעיוורונך אתה נתפס לשקרים של נתניהו בעניין החמגשיות.
    חלק את סכום החריגות לעלותה של חמגשית, תקבל 10,000 חמגשיות … אתה רציני?

    היוהמ”ש ורשויות החוק לא קובעים את התפריט, אלא את מגבלות התקציב, ואת אכיפתן.

    כאשר מתגלות חריגות במקום שהכי מחוייב למגבלות החוק – זה הרבה יותר מאשר “דין פרוטה כדין מאה” – זה צלם בהיכל.

    איפה היית כשהמדינה השקיעה 12 מיליון ש”ח בחקירות התפורות כנגד שוקי משעול מרשות המסים, בגלל 540 ש”ח?

    בגלל הרגישות המיוחדת של המקרה, וכדי שלא יגידו שהמשפט מוטה, צדק היוהמ”ש בבקשו הרכב שלושה שופטים.

    זה שבית המשפט לא קיבל את הבקשה, זה בגלל העומס, ואם ביהמ”ש העדיף שיקול אחד על השני, אז הוא העדיף.

    בית המשפט לא “דרש מהתביעה לשנות את כתב התביעה, ולהגיע להסדר טעון עם שרה” … איפה אתה חי?!

    ביהמ”ש נתן לשרה העדפה שבוזגלו לא מקבל: גישור פלילי, כנראה כדי לחסוך למשפחה המלכותית הרבה אי נעימות.

    כמו בכל מקרה אחר, יש לתביעה עניין לעשות עסקאות טיעון, ובעסקאות כמו בעיסקאות – מתפשרים מטעמים שונים.

    אם אתה רוצה לומר שמנפחים כתבי אישום כדי שיהיה על מה להתמקח – גם כאן אתה מתפרץ לדלת פתוחה, כמו שאמרתי בפיסקה הפותחת.

    מדוע החלו בחקירה? כי הייתה תלוטנה, והיה קצה-חוט שמצדיק חקירה.

    אם היו משקיעים את כל המאמצים האלה, ובסוף היו מוצאים ששרה נקייה מכל אשמה, אתה היית משבח את המשטרה על ש”לא חסכה כל מאמץ כדי להגיע לחקר-האמת, ועל כך יש לברך” – אנחנו מכירים אותך.

    כדי להסיק תפירת תיק יש למצוא נקודה ארכימדית לכך.

    משל למה הדבר דומה … לערבי שדורס עם רכבו קבוצת חיילים הממתינה התחנת האוטובוסים: האם זו הייתה פעולת טרור, או סתם תאונה?

    בשביל זה יש משטרה שתחקור, ואם נשאר ספק – הוא פועל לטובת הנאשם, גם אם הוא ערבי.

    לאור כל אלה, אתה מוזמן לנסח מחדש את שאלות הסיכום, ואענה לך כמיטב יכולתי הצנועה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר