ייתכן מאוד שהפעם הוא ייצא זכאי, אבל הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה כאשר הוא ממתין למשפטו בעודו מהלך חופשי הוא רב לאין ערוך מהאפשרות שהוא יזוכה. במקרה קיצוני כזה (ואפשר לומר שגם במקרים פחות קיצוניים) מוצדק להחזיק אדם במעצר – למרות שעדיין לא הורשע, והוא בחזקת זכאי.

ישנם גם מקרים בהם עוצרים אדם כדי למנוע את שיבוש החקירה, או כדי למנוע את בריחתו ואי התייצבותו למשפט.

בדומה לכך גם פסילת רישיון הנהיגה לפני המשפט, הקרוייה “פסילה מנהלית”, אם כי במקרה הזה השיקול היחיד הוא המסוכנות לציבור.

בשלב הראשון הם המעצר והן הפסילה המנהלית מתבצעים ע“י קצין משטרה, ורק מאוחר יותר מובא הנושא לבית המשפט. במאמר הזה אני מתייחס רק לשלב הראשון.

דבר משותף למעצר ולפסילה המנהלית הוא שהם פעולות “שיפוטיות“, או “מעין שיפוטיות” (לא כאן המקום לדון באלה) על פי דין, שאת המינוי לתפקיד הזה קצין המשטרה מקבל ממפקדיו, אבל את סמכותו הוא מקבל ישירות מכוח חוק של הכנסת, ועל כן בהחליטו על המעצר, או על הפסילה, הוא חייב להחליט בעצמו, ולעשות זאת לגבי כל מקרה ומקרה בנפרד, על פי נסיבותיו הספציפיות. אם הוא מקדיח את תבשיליו אפשר להדיח אותו מתפקידו ולהעבירו לתפקידים משטרתיים אחרים, אבל לגבי כל מקרה ומקרה ספציפיים לאיש אין סמכות להתערב לו בעבודה: לא מפקדיו, גם לא המפכ“ל, לא השר הממונה – ואפילו לא הכנסת.

וזה מביא אותנו אל הנושא של היום.

ניצב משה אדרי, ראש אגף התנועה (2013 עד 2014)

ביום 4.2.2014 השתתף אדרי, ראש אגף התנועה דאז, בישיבת ועדת התעבורה של לשכת עורכי הדין, שדנה בנושא השימועים אותם מבצעת משטרת ישראל לחשודים שנעצרו בגין נהיגה תחת שכרות.

אומר אדרי כי נושא השימועים ילך ויהיה קשה יותר, לא יהיה שיכור או פסול נהיגה שישוחרר, ובתשובה לטענה שהושמעה בפניו כי למעשה קציני המשטרה לא מפעילים שיקול דעת, והא ראיה שלא ולו לאחד מהם הוחזר הרישיון (המילה “מוחזר” באה משום שלקיחת הרשיון מתבצעת ע”י השוטר שעוצר את הנהג החשוד, אבל ההליך המקורי מתנהל לאחר מכן ע”י קצין משטרה, שהוא הפוסל ה”מקורי”), השיב אדרי כי הוא רואה לנגד עיניו מלחמת חורמה כנגד נהגים שיכורים וכי מי שההחלטה אינה לרוחו, פתוחה בפניו הדרך לבית המשפט.

מה זה אומר?

ראשית – אם הוא אומר כי לא יהיה שיכור או פסול נהיגה שישוחרר (לא ברור אם ה“שחרור” הזה חל רק על הרישיון, או גם על מעצר), פשיטא שהוא לא לא חולק על כך שמהקצינים הפוסלים נשלל, על פי החלטה פיקודית חסרת סמכות, שיקול הדעת השיפוטי המוקנה להם מכוח חוק הכנסת.

שנית – אם כבר היום 100% מהשימועים הם פיקטיביים, נשאלת השאלה מה פשר “נושא השימועים ילך ויהיה קשה יותר“: האם 200% מהשימועים יהיו פיקטיביים? האם כנגד כל חשוד אמיתי ידוגו מהרחוב אדם שאינו חשוד, כדי להשלים את “מיכסת” 200 האחוזים?

אכן, זה קיים במשטרים דיקטטוריים, שעוצרים ומחסלים אנשים ככה–סתם, כדי ליצור אווירה של פחד מהשלטון, אבל אני מוכן להניח שלא לכך התכוון ה“משורר“, וממילא הוא התכוון לכך מעתה והלאה ייפסלו לא רק שיכורים כלוט, אלא גם שיכורים קלות.

מה זה שיכור “קלות“?

לפי תקנות התעבורה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

מכאן אנו למדים כי “שיכור קלות” הוא מי שריכוז האלכוהול אצלו הוא 241 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או 51 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם, ואנחנו נראה גם לו את נחת זרוענו, ללא אבחנה, וללא שיקול–דעת, ואם ביהמ“ש יקבע שהמכשיר טענה ב-1 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או 1 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם – אז הנאשם ייצא זכאי, אבל אנחנו את ליטרת השררה שלנו קיבלנו.

אבל זה לא הכל, ואת הדבר הלא פחות חמור אני רואה באמירה השחצנית והכוחנית: במלחמת החורמה [שאני מקדש] כנגד נהגים שיכורים … מי שההחלטה אינה לרוחו, פתוחה בפניו הדרך לבית המשפט.

ובמלים אחרות: אני, האמון על אכיפת החוק, אכבד אותו כשנוח לי, ואשתין עליו כשנוח לי, ומי שמחפש את הציות לחוק – שיחפש אותו, אבל לא אצלי.

ואת זה אומר – ממרומי המקפצה – מנכ“ל המשרד הממשלתי האמון על אכיפת החוק.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

פורסם ב- עובדי הציבור, משטרה ותוייג המשרד לבטחון הפנים, מפכ"ל, משה צ'יקו אדרי, משטרה

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל