היה פעם עסקן בשם גד יעקבי, שהתחיל את דרכו הפוליטית במפא“י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) כאחד מ“נערי” משה דיין, שבעצמו היה אחד מ“נערי” דוד בן גוריון.

בגיל 39 הוא היה שר בממשלה, ובהמשך, כאשר בן גוריון נמאס על מפלגתו–הוא, מפא”י, פרש והקים את רפ“י (רשימת פועלי ישראל), גם דיין פרש איתו ממפא“י, ועם דיין פרש גם יעקבי.

המשותף ליעקבי ולאיילת שקד: נאי–מראה, כריזמטיים במידת–מה, אופורטוניסטים, כדאיניקים – ושניהם הגיעו לכסא בממשלה בגיל 39, אחרי קדנציה אחת כחברי–כנסת.

גם הפרישה שלה ממפלגת הבית היהודי, יחד עם ה“מנטור” שלה, ראש המפלגה נפתלי בנט, מזכירה את הפרישה של ב“ג ממפא“י, יחד עם דיין ויעקבי (ואחרים מנערי בי–ג’י, כמו שמעון פרס, יצחק נבון, יוסף (“בכל האוניברסיטאות ביחד אין קולות כמו בחצי מעברה“) אלמוגי), ומי שלא ידע את התקופה הנ“ל יכול לראות מקבילות בפרישת אריאל שרון מהליכוד והקמת קדימה, פרישת ציפי לבני מקדימה והקמת התנועה, ואם לא הזכרתי פרישות נוספות, זה בגלל האלצהיימר המתקדם שלי.

רפ“י התחילה את חייה הפרלמנטריים עם 8 מנדטים, בכנסת החמישית (1961), עלתה ל-10 מנדטים בכנסת הששית (1965) – הכל בזכות המוניטין של בן גוריון. אחר כך ביג’י עצמו פרש ממנה והקים את הרשימה הממלכתית, ואחר כך פרש מהחיים הפוליטיים.

איפה רפ“י עכשיו? חבריה התפזרו למפלגות אחרות, הלכו הבייתה או שהזדלז“לו, והיא כבר מזמן לא קיימת.

איפה שינוי עכשיו? עלו מ-6 מנדטים ל-15, וירדו לאפס במכה אחת.

איפה קדימה עכשיו? ירדו מ-28 ל-2, ואח“כ לאפס – את זה כולנו חווינו בזמן–אמת, ולא צריך את גוגל.

איפה ד“ש, איפה הרשימה הממלכתית, איפה מפלגת המרכז? לא יודעים, לא יודעים …

ואיפה יהיה הימין החדש (מפלגתם החדשה של בנט והכושלת)? הסקרים– הנוכחיים צופים להם סביב 6 מנדטים, והשאלה היא על חשבון מי זה יהיה. אם ביבי נתניהו יחזור על שגיאתו מהבחירות הקודמות, הוא ייאבק נגד בנט–איילת “בתוך המחנה“, במקום להניח להם לנפשם, ולנסות לקושש קולות מהמרכז–שמאל, והתוצאה תהיה פחות ליכוד, יותר הימין החדש – אבל על המפה הכללית זה לא ישפיע, ואם, בגלל החקירות נגד נתניהו, ובגלל הופעתו של בני גנץ במרכז המפה, הימין ייפול – זה עלול להיות גם סופה הפוליטי של איילת הכושלת.