חשין מישאל, זה לזכרך!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/55498

ביהמ“ש העליון שלנו קבע לפני כ-25 שנים, בדעת רוב כנגד דעתו החולקת של מישאל חשין, כי חופש הביטוי גובר על אנינות–טעמה של הרשות *** עכשיו זה הגיע גם לארה“ב, בשעה טובה!

שמחה ניר, עו“ד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

זוכרים את בג“ץ קידום? אם לא, אז אני “יזכיר” לכם.

זהו תיק בג“צ 606/93, קידום יזמות ומו“לות (1981) בע“מ נ’ רשות השידור ואח’ (פ“ד מח(2), 1), בו ביקשה העותרת, חברה פרטית העוסקת בהכשרת תלמידים לבחינות הבגרות ובחינות פסיכוטכניות, לפרסם תשדיר פרסומת המכיל את הביטוי לך תצטיין.

רשות השידור, כמה מפתיע, סירבה לאשר את התשדיר, ואתם יכולים לנחש באיזה תירוץ.

העותרת פנתה לבג“ץ, השופטים גבריאל בך ודליה דורנר, בדעת הרוב, קיבלו את העתירה, ואילו השופט מישאל חשין, שהיה, כזכור, אביר חופש–הביטוי, דחה אותה בדעת המיעוט. כמה מפתיע.

ואגב, לידיעת המתקוממים נגד האקטיביזם השיפוטי: שופטי הרוב, בהמשך לפסיקה קודמת, קבעו כי בהתנגשות בין זכויות מתחרות שמור לחופש הביטוי מעמד של “זכות עילאית“ – וזאת בלי שיהיה לכך שום בסיס בחוק. יצירה של חקיקה שיפוטית במלוא מובן המילה.

האם בדברי אלה אני מהלל ומשבח את ביהמ“ש העליון?

לא, כמו שאתם מכירים אותי, אני רואה את הכוס הכמעט–ריקה: על כל פסק–דין בו הם מציגים את חופש הביטוי לתפארת מדינת ישראל ומערכת המשפט הטובה בעולם (מסכן העולם!) הם נותנים 999 פסקי דין בהם הם משתינים בקשת הכי גבוהה האפשרית – לא רק על חופש–הביטוי, אלא על כל זכות אפשרית או בלתי אפשרית – והכל בחצר האחורית, באין רואה.

את ה“אקטיביזם” הזה הגדרתי כ“אקטיביזם מפלאסטיק“: ביהמ”ש העליון – בית משפט לא רלוואנטי, או: זה “אקטיביזם”, זה?

גם האמריקאים גילו את זה

יצרנית מוצרי הלבשה בעלת המותג “FUCT” בן 30 השנים ביקשה לרשום את המותג שלה אצל רשם הפטנטים וסימני המסחר – ונדחתה.

מדוע נדחתה? משום שהמילה הזאת מצלצלת כמו FUCKED, והרשם הסתמך על חוק בן 114 שנה האוסר רישום סימן מסחרי שהוא “לא מוסרי”, או “שערורייתי“.

החברה ערערה לביהמ“ש הפדרלי לערעורים – וזכתה.

המימשל של דונאלד טראמפ, חסיד ידוע של חופש הביטוי, ערער לביהמ“ש העליון – וביום 24.6.2019 דחה ביהמ“ש את הערעור, ברוב של שישה נגד שלושה.

נימוק הדחייה: החוק עומד בסתירה לתיקון הראשון לחוקה, המבטיח את חופש הביטוי, ולכן הוא בלתי חוקתי (unconstitutional).

לזכרך, מישאל חשין, חלאת האדם.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס