האם ראש לשכת עורכי הדין, אפרים אפי נוה עבר עבירת משמעת? נאום-תשובה לעו”ד קובי שקלאר

מאת Simha Admin | 17/10/2018 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/54465

שמחה ניר, עו“ד

איך נפלו גיבורים באמצע הסעודה

חברו של ראש הלשכה מבקש להגן עליו, באמרו שהעבירה בה הוא נתפס “לא משנה“, ו“לא מעניינת” *** אני מוכן לתמוך בכך – בתנאי …

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

ראש לשכת עורכי הדין, מר אפרים נוה (אפי נוה, בשביל מנועי החיפוש) נתפס בביקורת הגבולות כשהוא מבריח את חברתו בלי ביקורת הדרכונים – אל מחוץ למדינה, ובחזרה אל גבולותיה. כל הפרטים האלה מובאים על פי מה שפורסם ברבים, והדיון כאן אינו על אמיתות הפרטים, אלא רק במישור העקרוני (כמובן שהתנהגותו של נוה בעבר אינה נכללת במה שפורסם בקשר לפרשה הזאת, ואני לוקח אחריות עובדתית מלאה על כל מה שאומר עליו בהמשך).

חבריו של נוה מצופפים שורות. כך, למשל, אחד מאוהדיו, עו“ד קובי שקלאר, שאומר, בין השאר:

אז אפי נוה עזר לחברה שלו להיכנס לארץ בלי להחתים דרכון. אויויויייי. נו, ואם הייתה מחתימה, מה היה משתנה? ומה הנזק מזה שלא החתימה? למה זה מעניין אותי, אם החברה של אפי נכנסה לישראל עם חותמת או בלי חותמת, בעודה אזרחית המדינה?

ומוסיף, כשחקן חיזוק:

בעיני הרבה יותר מסוכן להכנס לצומת באור אדום. זו סכנת חיים.

אז אתחיל מהסוף, כמי שיש לו מושג מסויים בענייני תעבורה – הן כעו“ד תעבורתי והן כמורה נהיגה: כניסה לצומת באור אדום אין בה שום סכנה – לא סכנת חיים ולא כל סכנה אחרת – כל עוד אין בצידה חוסר זהירות, כגורם עצמאי: כוהני הסגנון לא מבינים דבר בתעבורה.

כעת, אחרי שסילקנו מדרכנו את הקשקוש הזה, אפשר לדון בהיבטים המשמעתיים של העבירה המיוחסת לראש לשכת עורכי הדין, מר א‘ נוה, עו”ד, ולשם הגינות נציין כי הגברת בה מדובר הינה אזרחית ישראלית אשר רשאית לצאת את הארץ ולהיכנס אליה, ולא ידוע על כל מניעה חוקית לכך, כגון צו איסור יציאה.

ונתחיל בדוגמה

סע‘ 2 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ“ב – 1962, אומר:

“הומצא לעורך דין העתק התלונה או ההודעה כאמור בסעיף 1, ישיב עליה תוך 14 יום מיום ההמצאה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע הקובל או הסכים לה לפי בקשת עורך הדין; …”.

ומה אם עורך הדין רוצה לשמור על זכות השתיקה?

לכאורה הוא רשאי שלא לענות, אבל לשיטתם של כוהני ה“אתיקה” של הלשכה – שאפרים נוה הוא אחד מהם – הוא צריך להשיב, ולומר “אני שומר על זכות השתיקה“, כי אחרת זו עבירה “משמעתית“…

על סמך מה הם קבעו שאי מתן התשובה הזאת מהווה עבירת משמעת – למרות שאופרטיבית אין לכך שום נפקות?

הם קבעו את זה על סמך זאת שהמילה “ישיב” היא בלשון ציווי, למרות שכוונת המחוקק לא הייתה אלא לתת לעו“ד הנילון את זכות ה“שימוע” לפני ההחלטה אם להעמידו לדין, והם קבעו זאת גם על עצם העובדה שמילת הציווי “ישיב” מופיעה בחיקוק, אפילו שהחיקוק הזה לא קובע עבירות ועונשים בצידן, אלא רק סדרי–דין.

והם קבעו זאת למרות שה“מחדל” הזה יש לו אפס–השלכות על “רמת המקצוע וטהרו“, כאמור בסע’ 1 לחוק לשכת עורכי הדין (להלן: חלע“ה), על “כבוד המקצוע“, או על כל ערך אחר.

כל זה שטות מרושעת, אבל אם הם קבעו זאת לגבי הוראות–דין לא עונשיות – מקל וחומר שהם צריכים לקבוע זאת לגבי הוראות–דין עונשיות, ומקל–וחומר לגבי הוראות–דין היוצרות עבירות פליליות – כמו העבירה המיוחסת לראש לשכת עורכי הדין בישראל.

ומכאן בחזרה אל אפרים נוה

למרות שהצורך לעבור את ביקורת הדרכונים נועד למטרות נוספות מאשר לוודא אם היוצא את הארץ או הנכנס אליה אכן רשאי לעשות כן, ולמרות שהצורך הזה קבוע במפורש בחוק הקובע עבירות פליליות, אני, כ“בית–הללניק”, מוכן – לצורך הדיון כאן – “לזרום” יחד עם עו“ד שקלאר, ולצאת מההנחה שלו ש“אם הייתה מחתימה, מה היה משתנה? ומה הנזק מזה שלא החתימה? למה זה מעניין אותי, אם החברה של אפי נכנסה לישראל עם חותמת או בלי חותמת, בעודה אזרחית המדינה?”.

אני מוכן לעשות זאת בשני תנאים:

האחד – שהעיקרון הזה של “מה היה משתנה … ומה הנזק מזה שלא החתימה” ו“למה זה מעניין אותי” (כמי שמדבר בשם האינטרס הכללי, כמובן) יחול על כל עבירות המשמעת לפי החלע“ה, ותחולתו תהייה רטרואקטיבית, “עד דור עשירי, עד עולם“, גם לגבי הרשעות חלוטות;