האם השופט עמית יריב אידיוט?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58870

ספויילר: התשובה היא כן!

בא במייל

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

אחת לכמה זמן זורח בעולם המשפט שופט שמתבלט בדביליותו, ופסקי הדין השטותיים שלו מבליחים בשמי המשפט הישראלי העכורים, כמו יריות לא חוקיות בחתונה ערבית.

הפעם הזוכה הגאה הוא השופט עמית יריב, שכמובן גם הוא היה עו“ד לדקה וחצי וגם לו יש אפיזודה בביהמ“ש העליון, שמסגירה את הפרוטקציה שאחראית על מינויו לשפיטה. אם אתם צריכים עוד הוכחה אז במדרג השופטים שבמשוב עורכי דין הוא סיים בציון של משהו כמו 2 מתוך 5 ולמרות זאת הוא קודם לסגן נשיא השלום בת“א, ומאז הוא ממשיך בתפקידו, יושב באולם , עושה מעצמו צחוק ומשניא את עצמו על הבריות.

וזה סיפורנו היום:

תובעת שרצתה לשלם חוב לכ.א.ל., נתקלה להפתעתה בסירוב עורכת הדין של כ.א.ל. לקבל את התשלום, בתואנה שעליה קודם כל לבטל תלונה שהיא הגישה ללשכת עורכי הדין בגין שקר שאותה עו“ד נתפסה בו בביהמ“ש. מדובר בהפרת אמון חמורה של עורכת הדין כלפי כ.א.ל., ששכרה אותה כדי שתגבה עבורה חובות ולא כדי שתשתמש בתיקים שלה לצורך אינטרסים אישיים כמו סילוק תלונות נגדה.

אז הגברת הגישה תביעה, כי הייתה תמימה מספיק להאמין שבתי המשפט שלנו באמת עוסקים באכיפת החוק. אולי אם בתפקיד עדיין היה מכהן השופט משה סובל, היה ניתן לצפות לשפיטה אמיתית בתיק, לצערה החליפו אותו ביריב עמית, שמותאם יותר למערכת, כלומר עומד תמיד לצד הממסד ונציגיו ועויין את האזרח הקטן וזה מה שהוא פסק: “לאחר העיון בבקשה, נחה דעתי כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה. זכותו היסודית של בעל דין היא להחליט מי ייצג אותו. ככל שייצוג כזה אינו משרת את האינטרסים של בעל הדין המיוצג (ואין לי כל כוונה אף לרמוז שכך הוא)-עניינו של בעל הדין המיוצג“.

נניח בצד את זה שהשופט בכל הרצינות טוען שאין לו כוונה לומר שעו“ד שמעכבת תשלום ללקוח, לא משרתת בזה את הלקוח. אפילו בכיתת מב“ר , במקיף רמאללה, היו יודעים להגיד שלעו“ד הזו אכפת רק מהאינטרסים של עצמה, אבל אנחנו לא בשיעור לוגיקה במקיף רמאללה, אנחנו בפס“ד של פרוטקציונר מצוי של מערכת המשפט הישראלית ולכן אנחנו מנמיכים ציפיות.

בשביל להמחיש לכם נפנה לזה שהוא כותב משפט כמו “זכותו היסודית של בעל דין להחליט מי ייצג אותו“, למה לדעתו זו גם לא זכותו היסודית של בעל דין שעורך הדין שלו לא ירמה אותו? הרי בעל הדין בכלל לא יודע שעורכת הדין שלו מועלת בתפקידה ויש להניח, שאם הוא היה יודע, הוא היה מחליט שהיא לא תייצג אותו, אז על מה הוא “מגן” כאן? על החלטה שבעל הדין קיבל בהעדר ידיעת העובדות? על כל מעילה אפשר להגן בטענה שהנפגע נתן אמון ראשוני בפוגע כי טעה לחשוב אותו לאדם ישר, אז מבחינתו של השופט עמית, זה טיעון לאפשר את המשך המעילה?

הרי לתובעת, אין דרך לעדכן את כ.א.ל. שעורכת הדין מרמה אותה, הטלפון היחיד של כ.א.ל. שידוע לציבור הוא של שירות לקוחות ושם לא יעזרו לה. השופט הוביל עכשיו את בעלי הדין למבוי סתום, כמעט כמוהו, לפיו אם עו“ד מרמה את הלקוח שלו, אסור להתערב, כי זה עניינו של הלקוח המיוצג. הוא מתכוון לומר שזו כביכול בחירה האישית של הלקוח, אם הוא מעוניין להמשיך עם אותה עו“ד, רק שהלקוח לא יודע מזה, שעורכת הדין מרמה אותו ולכן אין לו כאן באמת בחירה.

התובעת הפנתה את השופט לרע“א 9930/17 “אל מדאמין בע“מ נ‘ שחאדה” , שבו ביהמ“ש העליון קבע כי לגורם שיפוטי נתונה סמכות עקרונית ליתן צווים, או סעדים בגין הפרת כללי האתיקה, לאחר ששוכנע כי ההפרה הנטענת עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין. שוב מתוך תמימות שהוא אשכרה יתייחס לכתבי בי הדין שהגישו לו, אבל עמית בחר להפעיל את דוקטורינת השופט הישראלי , שזה אומר להתעלם מכל מה שלא מתאים לו.

אז הוא קבע שאין לו סמכות להתערב ומייד אח“כ סתר את עצמו וכתב: “גם אם קיימת לגורם שיפוטי הסמכות להתערב בחופש החוזים של צד, ולהכתיב את ייצוגו – ודאי שהנטל להוכיח זאת כבד מאוד” מצער לראות שהשופט עמית לא מסוגל אפילו להבין מהו “חופש חוזים“. הלקוח של עורכת הדין לא התקשר איתה בחוזה על מנת שהיא תסחט את הצד השני בתיק ותעכב לו תשלומים וככל שהוא ממשיך איתה כעת, זה רק כי מסתירים ממנו דברים. אז איך בדיוק השופט סבור שהוא מגן כאן על “חופש החוזים“? החופש היחיד שהוא מגן עליו, זה החופש של עורכת הדין לסחוט ולרמות את הלקוח שלה

ומה עם הפגיעה בחופש החוזים של כ.א.ל. להתקשר בהסדר חוב עם החייבת, שעוה“ד פוגעת בו כרגע בגלל אינטרסים זרים שלה? השופט ממשיך וקובע “גם אם קיימת לגורם שיפוטי הסמכות להתערב בחופש החוזים של צד – ודאי שהנטל להוכיח זאת כבד מאוד” הוא רק לא כותב הנטל להוכיח את מה?

ובכל מקרה את קיומו של נטל ראייתי כבד צריך לבסס מהפסיקה, אי אפשר סתם ככה לקבוע מהאוויר קיומו של נטל כבד ולבסס את זה על המילה “ודאי“. בנוסף אם סחיטה, שהיא עבירה פלילית, זה לא עמידה בנטל כבד, אז אנחנו לא יודעים מה כן. מזל שעמית לא שופט בתיקי רצח, הוא היה רואה גופה ולידה עומד מישהו עם סכין נוטפת דם וזה עדיין לא היה בשבילו מספיק כבד.

עמית עוד מוסיף שאין די בכך שהמבקשת אינה שבעת רצון מעורכת הדין של הצד השני על מנת להחליף את הייצוג שלה. והוא צודק, רק חבל שהמבקשת בכלל לא טענה את זה. היא טענה שעוה“ד מועלת באמון הלקוחה שלה, רק שבהתאם לדוקטורינת השופט הישראלי שהזכרנו קודם, השופט מתעלם מזה ובמקום מכניס לפיה מילים שהיא בכלל לא אמרה. ברוכים הבאים למערכת המשפט הישראלית 2022, המתופעלת ע“י “שופטי התחושות” שופטים חסרי מודעות עצמית ויושרה אישית השווה לאפס, מחליפים את העובדות בתיק ואת החוקים ואת התקדימים במידת הנוחות שהם חשים עם התוצאה שתתקבל בתיק. התובעת לגמרי צודקת בתביעה שלה, אבל ההזדהות האוטומטית של השופטים עם החברות הגדולות ועם הממסד והחששנות השיפוטית שלהם מכל תביעה קצת לא שגרתית, היא זו שמכריעה בסוף את הכף.

לקראת הסוף, השופט מנסה להראות כמה שהוא חכם וקובע שלו סברה המבקשת שזה בסדר להגיש ישירות כתב בי דין לכ.א.ל. לא הייתה מבקשת מלכתחילה אישור לעשות את זה מרשמת ההוצל“פ, יצא עוד יותר דביל. כל מי שהיה נתון פעם בהליך מול כ.א.ל. יודע שאין לך שום גישה אליהם לא בטלפון וגם אי אפשר להיכנס למתחם שלהם פיסית, אם אתה לא מורשה. התובעת ביקשה מהרשמת הוראה למסור את כתב בי הדין ישירות, כי קיוותה שעם הוראה שיפוטית תצלח את השומרים ותצליח להגיע לנציגי כ.א.ל. ולידע אותם מה קורה. עד כמה רציניים נראים לכם משחקי “הלוגיקה” המטופשים של השופט עמית? עכשו כבר ברור למה הוא ברח להיות שופט, כי אם היה נשאר עו“ד, עם יכולות טיעון כאלה, אף אחד לא היה לוקח אותו והוא היה צריך לאכול בפינת ההאכלה של החתולים בשביל לשרוד.

לסיום כבוד האידיוט כותב “כך או כך בקשת הרשות לערעור משוללת יסוד … המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הליך סרק …” וזה כשרק לפני כמה משפטים הוא הודה שיש לבימ“ש סמכות לדון בכך, רק “שהנטל כבד“, אז אם קיים נטל כבד להוכיח משהו, זה כבר לא משולל כל יסוד.

מה שמשולל כל יסוד זה שופטים כמו עמית יריב שיש לו הרבה טענות צדקניות עבור מישהו שנתן לסחטנית אור ירוק והשאיר אותה לגרום נזקים. כשיש לשער שהיא תנהג כך גם בעוד תיקים שיגיעו אליה.

צימוקים נוספים על השופט הזה:

רבים יודעים שהוא זכה בשעשועון “הכספת“, מעטים יודעים שהוא השתתף בהגרלה של “דורקס” שמקבלים בה כמה קונדומים שצריכים לכל החיים, גם שם הוא זכה ושלחו לו 2.

__________

הערת העורך הראשי, רשת האתרים של קימקא:

א. אכן, “זכותו היסודית של בעל דין להחליט מי ייצג אותו“, אבל, לפי המתואר כאן, לא הייתה טענה שעורכת–הדין לא הוסמכה כמייצגת כ.א.ל., או שחדלה מלייצג אותה., וכיוון דקאמר שלוחו של אדם כמותו, הרי שהצעת התשלום לעורכת–הדין כמוה כהצעת התשלום לחברה, וסירובה לקבל את התשלום כמוהו כסירוב החברה לקבל את התשלום, ורואים אותה כאילו קיבלה בפועל את התשלום, ו/או ויתרה עליו.

כל הנושא הזה נראה קצת תמוה: או שכותב הדברים לא מגלה לנו את כל הסיפור, או שהשופט הרבה יותר דבילי ממה שנראה במבט הראשון – אולי אפילו אימבציל משפטי, ואולי הוא דווקא מושחת אשר מבין בדיוק מה הוא עושה.

היחסים בין החברה לבין העו“ד שלה אינם רלוונטיים, ועל פני הדברים נראה שעורכת הדין ביצעה כאן עבירה אתית נוספת, או אפילו יותר – הן בסירוב לקבל את התשלום, הן בהתנייה לבטל תלונה קיימת, והן באי–דיווח לחברה.

ב. מעניין מהי אותה “אפיזודה בביהמ“ש העליון, שמסגירה את הפרוטקציה שאחראית על מינויו לשפיטה“.

ג. בעניין דורקס והקונדומים לא מצאנו אישוש לסיפור הזה.

_____________________

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

______________________

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס