מאמרים בקטגורייה: תold post
-
מוטב מושחת מפרייר, האומנם?
הוי התמימות הקדושה והילדותית. משך עשרות שנים צפתה ישראל השנייה חסרת אונים בחלוקת המתנות והכיבודים של עוגת השלטון בצד השמאלי של המפה הפוליטית, משך עשרות שנים
-
אונס? אולמרט? – כן!
“על פי כל הסקרים”, כך אמרת לאנשי גוש-קטיף, “העם רוצה הינתקות, ואתם לא יכולים לכפות את חלומכם על כל הציבור”!! בדמוקרטיה שלך מר אולמרט, סקרים גוברים על הקלפי.
-
החיים אחרי היום שאחרי
הבעיה האמיתית היא שברק בכלל לא מודע לכך שיש לו בעיה. יש לו מנגנון הדחקה שמונע ממנו להכיר בכישלונותיו בעבר, ובעיני עצמו הוא ממשיך להיות סיפור הצלחה.
-
שובו של טרוצקי
אין ספק שהשמאל לוקה בשסעת (פיצול אישיות קולקטיבי) קשה. חלקו האחד מציב רף ערכי גבוה מאוד המחייב רק יהודים, וחלקו השני משחרר כליל את הערבים מציות לרף הערכי הגבוה
-
גרועה איוולת מסבוטז’ה
מצד אחד, אין פוליטיקאי בישראל שאינו מכיר בחשיבותם של הדוברות ויחסי ציבור, כשמדובר בו ובמפלגתו. מצד שני, מדינת ישראל מוסברת על ידי יחידת דובר צה”ל ומשרד החוץ,
-
מזלו של מיכאל הרסגור
זה עדיין קורה להם, לא חשוב כמה הם מתרחקים לכאורה מן העבר והפולחנים הישנים, בסוף תמיד מתחת לאמרת המעיל הצנוע יבצבץ קצה הדגל, שצבעו כדם הפרולטריון הטבוח…
-
שמעון פרס כנשיא המדינה: תחושה של אי נוחות
בחירתו של נשיא חדש במדינת ישראל הוא ארוע חשוב ומרגש בעבור כל תושבי המדינה. על אחת כמה וכמה ארוע השבעתו של מר שמעון פרס לנשיא התשיעי של מדינת ישראל, העשוי,
-
בעיית הנציג של עמיר פרץ – מה הוא בדיוק עושה שם?
דומה שכל עם ישראל הביט בתמיהה, בייחוד לאחר המהלכים של המלחמה האחרונה, על עצם העובדה שהחלטות גורליות הנוגעות לגורלו, מוחזקות שבויות על מזבח האגו של עמיר פרץ.
-
הצעה פומבית למוטי שקלאר
הצעתי היא סינתיזה בין שלושה אינטרסים ענקיים:
א. תאוות הפוליטיקאים לחשיפה- במיוחד מול מצלמות.
ב. סגידת הטלביזיה לאלוהי הרייטינג, דהיינו:
-
אולמרט – הביתה … לא עכשיו
קומץ בקשות אישיות לחלוטין – לקראת פרסום דו”ח ועדת וינוגרד ודו”ח מבקר המדינה * במלים אחרות: אסטרטגיה רצויה לראש הממשלה הרע ביותר בתולדות המדינה – כדי שלא נשכח
-
הבג”ץ דורך להם על היבלות הפוליטיות – רק אז הם מתבכיינים (ב): הפעם זה בשמאל
פסק דינו של הבג”ץ בעניין הסיכולים הממוקדים לא היה “מאסטרפיס” בראי המקצוע המשפטי, אבל הוא הצליח להפוך את כיוונם הפוליטי של גלי האהדה/מחאה אשר גאו אחרי בג”ץ הה…
-
אילו עסקים היו מתנהלים כמו פוליטיקה
בניגוד משווע לעולם העסקים, בפוליטיקה מנהיגים שורדים גם אחרי פאשלות מונומנטליות. מנהיגים הנושאים באחריות לכשלונות נשארים על הכסא וממשיכים לתפקד כאילו מאום לא
-
על בגידה, התפכחות ואתנן
במבט אובייקטיבי, הבוגדנות היא הגרועה שבתכונות אנוש. בכל חברה, אין טיפוס יותר שנוא, מ”הבוגד”. אם כך, מדוע הרייטינג של בגידת שרון, ציפי לבני ואחרים היה בשמיים?
-
ההינתקות הייתה הבילוי האולטימטיבי
ההערצה לשרון הייתה ברמות כאלה, שאילו היה מחליט למנות את אחד מפרי חלציו לקונסול בלוס אנג’לס- לא היה בנמצא, מי שיערער על המהלך. אחרי שבוע מגיע זמן הסיכום: ההינתקות
-
שחיתות שלטונית כתוצאה של ניאו-פאודליזם
הכלכלה הניאו-פיאודלית מחייבת קשרים אישיים ונאמנות לפטרון. יחד ביזור שלטוני קיצוני, הפרטה פרועה והעברת הבטחון הלאומי לידיים פרטיות, התוצאה חייבת להיות הפרה של
-
שיח אווילים
כל קשר בין הנפשות הפועלות לבין דמויות מהחיים הוא מקרי לחלוטין. אם למישהו מהקוראים נדמה שהוא מזהה את עצמו, אין זה אלא wishful thinking.
-
מדוע לא אחתום על העצומה לשחרורו מהמעצר של שי דרומי?
האם מעצרו של שי דרומי נחוץ לצורך החקירה, או לצרכים לגיטימיים אחרים, או שהמשטרה, כהרגלה, משתמשת במעצר כדי “לרכך” את החשוד, על מנת לחלוב ממנו הודאה? את זאת, נכון
-
מַרְאָה לכנופיית החוק
מדוע רומן היסטורי משובח נמנע במשך שנתיים מהקורא העברי * יצרי שנאה של ההמון המשולהב מגויסים לטובת השחיתות * מהו הרצח המותר במדינת ישראל?
-
לא כולנו שי דרומי
המאמר נכתב בעקבות מאמרו של עו”ד שמחה ניר “מדוע לא אחתום על העצומה לשחרורו מהמעצר של שי דרומי?”, ונמסר לפרסום לפני שנודע כי יוגש נגד דרומי כתב אישום על הריגה
-
מכתב גלוי לאיווט ליברמן
אני לא מאמין שהשיקול היחידי הוא אחמדינג’אד. ואם כן, אז ההיגיון אומר, שהכי חשוב, מול הגרעין האיראני, להעמיד ממשלה ימנית. מפני שהשמאלנים לא מפחדים מאחמדינג’אד.
-
דרוש בדחיפות ראש ממשלה
מכרז דחוף לאיוש המשרה הבכירה
-
אני שומע פעמי ברק
המשיח שהגיע לשלטון ב-99 רכוב על “חמורים לבנים”, מציע את תבונתו המיוחצנת, לרשותו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. שובו של המצול”ש, שפחד להתמודד מול פרץ לממשלת ישראל,
-
קרטר redux
יש הרבה מן המשותף לג’ימי קרטר, נשיאה לשעבר של ארה”ב, ולשמעון פרס. * קרטר גם יכול לרשום לעצמו את ההישג הבלבדי של היותו היחיד שנכשל גם בתפקיד של נשיא לשעבר.
-
על הרעיון ה”גאוני בפשטותו” של ויסולי לפדיון שבויים
לאביעד ויסולי יש רעיון מבריק להחזרתו הבייתה של החייל החטוף/שבוי גלעד שליט: “דבר פשוט. הכרזה קטנה. 3 מילים בלבד – ‘חוזרים לגוש קטיף’ והם מחזירים את גלעד שליט
-
פסאודו הומניזם
המצאתי מושג תמוה – “פסאודו-הומניזם”. המושג התבשל אצלי רבות, אבל אחרי כמה שיחות (או יותר נכון ריבים) שניהלתי עם אנשים מסוימים שמשום מה מגדירים עצמם כהומניסטים,
-
איך יתכן?
כב’ היוע”מ לממשלה, אתה אמור ליתן שיניים לחוק, ואם ישנה בו לאקונה, זכותך ליתן לה פרשנות (באמצעות פתיחת חקירה ו/או הגשת כתבי אישום); אולם כאשר החוק ברור כשמש,
-
“לא היינו מוכנים”…
שוב כולם מופתעים. אם זה לא היה עצוב עד מוות, הייתה זו יכולה להיות הקומדיה הפצצית ביותר מאז קום המדינה.
-
גוש קטיף לא התרענן באילת
מול אלפי רקטות ופצמ”רים, חיו בחבל עזה את החזון. שדרות וישראל כולה זקוקות כנראה לרענון מסוג אחר
-
בחיקו החמים של השקר העצמי
“ישראל היא סרטן באזור. בשם אלוהים, אני בטוח שכל גרגיר מפלשתין ההיסטורית, מהים עד הנהר- ישוב אלינו!” (חדשות ערוץ 10/ 12.2.07) אמר את זה ידידם של יהודים רבים:
-
ליילת אל מעראג’
למרות דרישת הקהילה הבינ”ל לתשובה מהירה, מתעקשת איראן מזה זמן להשיב רק ב-22 באוגוסט. ביום זה יחול חג אסלאמי- ליל עלייתו של מוחמד השמיימה ממסגד אל אקצה. האם נבחר