במכתב שרשרת (ענייני, לשם שינוי) הגיעה אלי בקשה לחתום על פטיציה להסרת האתר האנטישמי www.jewwatch.com מדף התוצאות הראשון בגוגל. הכתובת לחתימות: www.petitiononline.com/rjw23/petition.html.

האתר המדובר הוא אוסף מרשים בגודלו של דברי הרכילות והשקר המוכרים, כגון מעשי הטבח, ההונאה וההשתלטות שביצעו היהודים בכל חלק אפשרי של העולם. אך כותרת אחת צדה את עיני: “מלחמת ששת הימים ב-1967 התחילה לא מפלישת מצרים ביום כיפור, כפי שדווח בתקשורת אמריקאית-עולמית-יהודית-ציונית אלא על ידי הפצצה ישראלית על כל המטוסים המצריים החונים על הקרקע“.

אל נוכח החשיפה המדהימה הזאת, שרשרת אסוציאציות העלתה בזכרוני בדיחה ישנה על הישראלי שרצה לבקר באיי סיישל, אבל לא ידע איך מגיעים לשם וגם במשרד החוץ לא ידעו מה זה ואיפה זה. כשבכל זאת הצליח להגיע לאיים, נשאל על ידי פקח הגבול: “מאין אתה?” ענה הישראלי: “מדגניה.” אז שאל אותו הפקח: “דגניה א’ או דגניה ב’?”

הכי מצחיק בבדיחה הזאת הוא שלפחות חלק מהישראלים כנראה חושבים, שזאת לא ממש בדיחה. נדמה לנו, שאם אותה ישות בעלת פנים מטושטשים המכונה “העולם” ממקדת בנו תשומת לב כה רבה, אז “הם” מוכרחים לדעת מה ההבדל בין מלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום-כיפור, שלא לדבר על הבנתו העמוקה של כל צופה טלוויזיה ממוצע בין איסלנד לניו-זילנד בכל הפרטים הקטנים של הסכם אוסלו ותוצאותיו ובכל ההבדלים שבין “גוש אמונים” לבין “גוש שלום”…

על רקע האמונה התפלה הזאת, אמר בזמנו שמעון פרס: “מדיניות טובה לא זקוקה להסברה.” זה כל כך מופרך, שמעורר תמיהה, האם האיש הזה מבין משהו בפוליטיקה, מלבד אמנות המשיכה בחוטים ודילים מתחת לשולחן?

נניח, שהמדיניות של שמעון פרס הייתה טובה (לא לזרוק עלי ביצים סרוחות! אמרתי רק “נניח”!) – מי יידע כמה היא אכן טובה בעולם המרושת בצפיפות באמצעי תקשורת, שבאופן שיטתי מפרסמים דברי זיוף והבל, בין אם עקב אי-מקצועיות, בין אם בזדון?

האתר jewwatch הוא דוגמה קיצונית, אבל קטנה. הבעייה הגדולה היא כלי התקשורת הגדולים המערבבים רבעי אמיתות עם שקרים שלמים ומנצלים את החזות המכובדת, שהם סיגלו לעצמם, על מנת למכור לצאן צרכני החדשות חומר, שלא שונה במהותו מזה, שמגיש jewwatch לגלוחי ראש. רק דוגמה קטנה אחת: ללא השתתפות כלי התקשורת הגדולים והסכמה שבשתיקה של ממשלת ישראל, הסיפר כמו תרמית כפר קנא לא היה יכול לתפוס תאוצה (גם הוא נמצא באוסף של jewwatch, כמובן).

תופעה מוזרה נצפית בתחום ההסברה. מצד אחד, אין פוליטיקאי בישראל שאינו מכיר בחשיבותם של הדוברות ויחסי ציבור, כשמדובר בו ובמפלגתו. כדי למכור את הפוליטיקאים לבוחרים, מגוייסים טובי המקצוענים בתחום. מצד שני, מדינת ישראל מוסברת על ידי יחידת דובר צה”ל ומשרד החוץ, שזה אומר – חשופה בצריח. למעשה, הגורמים העיקריים “המאזנים” את השפעתם של הגופים כמו jewwatch ביחס לישראל – זה BBC ו-CNN וזה אפילו לא מצחיק.

חשיפת התרמית בכפר קנא נעשתה על ידי אנשים פרטיים והופצה בעולם על ידי בלוגרים. הגופים המנסים להחזיק אצבע בסחר הם גופים פרטיים העושים בהתנדבות ובכספי התרומות את העבודה, שהייתה צריכה להיעשות, לפחות בחלקה, על ידי ממשלת ישראל. ברם, הממשלה מתעקשת, בדבקות של קנאי מסורת, להמחיש את התופעה שבמרכז המחקר הידוע של ברברה טוכמן: הממשלות פועלות נגד האינטרסים שלהן.

אני מוכן להאמין, שחדלון ההסברה נובע “רק” משלומיאליות של ההדיוטות ולא מסבוטז’ה מכוונת, אבל אפילו אם הייתה נרקמת קונספירציה כה אפלה של שרי הממשלה נגד המדינה, האם הם היו יכולים לדרדר את מעמד ישראל בעולם הרבה מעבר למה שקיים בלאו הכי עקב מצעד האיוולת?