אהרן ברק: “כאשר אנחנו יושבים לדין, אנחנו גם עומדים לדין”: הצהרה במבחן

אהרן ברק: “כאשר אנחנו יושבים לדין, אנחנו גם עומדים לדין”: הצהרה במבחן

שמחה ניר, עו”ר 09.11.2005 11:58
אהרן ברק: "כאשר אנחנו יושבים לדין, אנחנו גם עומדים לדין": הצהרה במבחן

 

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/36317

 

נשיא ביהמ”ש העליון, אהרן ברק, כידוע, מרבה לומר בכל הזדמנות כי “כאשר אנחנו, השופטים, יושבים לדין, אנחנו גם עומדים לדין”, והשאלה שלי, שאלת-תם, היא איך “יורדים עם זה למכולת”, דהיינו איך מממשים את זה, ואיפה יושב הטריבונל הזה? כאשר ישיב על השאלה, ולפי התשובה, נראה מה לעשות הלאה, כי גם סדרי-הדין וסמכותו של הטריבונל הם חשובים לעניין.


שמחה ניר, עו”ד

 

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

 

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

 

פקס 09-7424873

 

www.quimka.net

 

www.quimka.com

 

quimka@quimka.com

 

 

כפר סבא, 8.11.2005

 

לכבוד

 

השופט אהרן ברק

 

נשיא בית המשפט העליון

 

ירושלים

 

 

נכבדי

 

הנדון: “כשאנחנו יושבים לדין, אנחנו עומדים לדין”

 

לפני שאתייחס לגופו-של-עניין, ברצוני להביע את צערי על כך שכבר שנתיים ימים ויותר אני מנסה למצוא, ולו שופט אחד מתוך כ-600 ויותר שופטים במערכת שאתה מופקד עליה, אשר יתייחס בצורה שיפוטית-מקצועית לטענתי שאני לא מושעה מעריכת-הדין, כאשר אני מבקש לייצג לקוח.

 

כאשר השאלה הזאת התעוררה בפניך, מצאת מוצא אלגנטי, ומכובד, לנושא: יצאת מתוך הנחה “טנטאטיבית” שאני דובר-אמת, אבל, כדי שלא “לצאת פראייר” הפנית את תשומת-ליבם של הגורמים המוסמכים, כדי שהם יבדקו את הנושא.

 

הגורמים המוסמכים, אגב, עמדו מולך באותה השעה ממש, והאיצו בכך להוציא עבורם את הערמונים מן האש, אבל משהחזרת את הכדור לפתחם, הם העדיפו שלא להסתכן, ומול דעתי הנחושה שאיני מושעה, הייתה כלא-הייתה דעתם הנחושה, אותה הם הפגינו בפניך, והם לא נקפו אצבע לבדוק את הנושא, למרות שצירפתי את דעתי לדעתך, והאצתי בם לעשות כן.

 

בניגוד לך, אשר, כאמור, יצאת בכבוד מה”סיפור” הזה, כל השופטים האחרים אשר בפניהם התעוררה השאלה הזאת ממש העדיפו להציג אותי כשקרן קטן וטיפש, והשתפנו בצורה בלתי-מכובדת, אשר ראוייה לספר שלם, במקום להתייחס אליה כאל שאלה עובדתית-משפטית-פרופר, בדומה לשאלה אם נאשם בנהיגה בזמן הפסילה אכן היה פסול מלנהוג באותה העת.

 

בקש מעוזריך שיחפשו עבורך בגוגל את הצירוף “מה זאת פסילה”, ותראה כיצד מתמודד שופט תעבורה מצוי עם טענתו של עו”ד שמחה ניר כי מרשו אינו פסול מלנהוג, אבל כאשר החלפת את המילה “פסול” במילה “מושעה” – “פתאום” כל החכמים-מכל, הנבונים-מכל, אלה אשר לעולם אינם טועים – פתאום כולם נאלמים-דום. פתאום “אין להם כלים” לבדוק את הטענה. מעניין מה הם יגידו אם אותה השאלה תוצג להם כשאלת-בחינה בבואם לבקש קידום.

 

אז אם באמת אין להם כלים, שינהגו כפי שנהגת אתה, באותה הסיטואציה, אבל אפילו למינימום הזה הם לא מסוגלים.

 

זאת הייתה רק הערת-אגב, כדי שלא תרים גבות מול הלוגו של מכתבי זה.

 

וכעת לגופו של עניין: אתה, כידוע, מרבה לומר, בכל הזדמנות, כי “כאשר אנחנו, השופטים, יושבים לדין, אנחנו גם עומדים לדין”, והשאלה שלי, שאלת-תם, היא איך “יורדים עם זה למכולת”, דהיינו איך מממשים את זה.

 

אני מניח, כמובן, כי אתה לא מתכוון שהם עומדים לדין בפני הנציבה הטובה, כי כאשר טבעת את האמירה הזאת מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים לא היה אפילו חלום רחוק. ולא זו בלבד, אלא שהנציבה הטובה כבר קבעה שהיא לא מטפלת בעניינים של יושר אינטלקטואלי, למשל, שהוא אחד הנושאים החשובים ביותר בהם השופט עומד לדין.

 

אני מניח גם שאינך מתכוון לשום מוסד סטאטוטורי, כי אלה היו קיימים עוד לפני שאתה קיבלתי את התואר הראשון שלך, אבל איש מעולם לא ראה בהם כלי-אכיפה אפקטיבי.

 

ובכן, למה אתה מתכוון כשאתה אומר “אנחנו עומדים לדין”? איפה הטריבונל (במרכאות או בלעדיהן) הזה?

 


בכבוד רב,


שמחה
ניר, עו”ד

 

 

 



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר