בג”ץ 8743/14 שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אח’: בקשה בטרם קם בית המשפט מכסאו

בג”ץ 8743/14 שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אח’: בקשה בטרם קם בית המשפט מכסאו


03.01.2015 05:25
בג"ץ 8743/14 שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אח': בקשה בטרם קם בית המשפט מכסאו - בג"ץ 8743/14 - גנבים בלילה - יורם דנציגר - ניל הנדל - אורי שוהם - בקשה בטרם קם מכסאו - שחיתות שיפוטית - שמחה ניר


לפי ההלכה הפסוקה, גם כאשר פסה”ד הוא “סופי” ניתן לבקש את ביטולו או את תיקונו עד חצות הלילה של אותו היום *** מה עושים כאשר השופטים מוציאים פסק-דין כגנבים-בלילה, ובמקום התייחסות ראוייה לטענות העותר הם רוקדים טאנגו עם עצמם *** בקשה המדברת בעד עצמה



בג”ץ 8743/14 שמחה ניר, עו”ד,
נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אח’: בקשה בטרם קם בית המשפט מכסאו

לפי ההלכה הפסוקה, גם כאשר
פסה”ד הוא “סופי” ניתן לבקש את ביטולו או את תיקונו עד חצות הלילה
של אותו היום *** מה עושים כאשר השופטים מוציאים
פסק-דין כגנבים-בלילה
, ובמקום התייחסות ראוייה לטענות העותר הם רוקדים טאנגו
עם עצמם *** בקשה המדברת בעד עצמה

שמחה ניר, עו”ד

בן
75 שנים אנוכי היום, ועוד כוחי במתני!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק “נציב תלונות הציבור על שופטים
ורשמים – זה אנחנו!

(לתת לייקים זה חשוב, אבל צריך גם להצטרף!)

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

בג”ץ 8743/14

בבית המשפט העליון בשבתו לדין כבית משפט גבוה
לצדק
בירושלים

העותר:         שמחה ניר, עו”ד,

אצל עו”ד פרופ’ ה’ ויס, פלח הרימון 15,
אלקנה 4481400

      נ           ג           ד

המשיבים:    1.    הוועדה לבחירת שופטים, משרד המשפטים, ירושלים

2.        
מרים נאור, בית המשפט העליון, ירושלים

3.        
אליקים רובינשטיין, בית המשפט העליון, ירושלים

4.        
עמיעד רט, בית משפט השלום, תל-אביב

5.        
היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים, ירושלים

6.        
שרת המשפטים בתפקידה זה ובתור יו”ר המשיבה
מס’ 1

(לרבות מי שיבוא במקומה, לנוכח ההתפתחויות
הפוליטיות האחרונות)

7.        
נשיא ביהמ”ש העליון

8.        
לשכת נשיא המדינה

___________

בקשה בטרם קם ביהמ”ש מכסאו

1.            
למקרא פסה”ד
שניתן היום
בתיק זה, קשה להשתחרר מהתחושה כי נותניו פעלו “כגנבים
בלילה”, על מנת להרחיק מעיני הציבור, ומאזניו, את תוכנה של העתירה, אשר
כלל אינו משתקף מפסק-הדין.

2.            
כן קשה להשתחרר מהתחושה שהשופטים בתיק זה הינם שותפים
לחלוקת שוד המיליארדים בשיטת ה”סולמית”, ובשאר השיטות המושחתות בהן
מתנהלת מערכת ההוצל”פ.

3.            
אתם יכולים להגיד שהתחושות האלה מופרכות מיסודן ועד
ל”טפחות”יהן, אבל אמון הציבור בשופטיו נובע מתחושות הציבור עצמו, ואתם
אינם יכולים לשמש “משטרת התחושות” של הציבור – למרות שאתם אולי משתוקקים
לכך.

4.            
בפסה”ד המנחה של בית משפט נכבד זה – המצוטט על ידיו
במקרי הצורך – בבג”ץ 94
/6104‏, עמותת
אמיתי אזרחים למען מינהל
נ’ מיכאל בן יאיר,
היועץ המשפטי לממשלה, ואח’
(פורסם בנבו),
נאמר על דחייתה של עתירה לבג”ץ ללא שמיעת טענות בעל-פה:

אין צורך לומר כי
בית המשפט נוהג זהירות רבה
בעתירה עד שהוא
מחליט כי ראוי לדחותה על הסף מפני שאין היא מראה על פניה עילה. בית המשפט מודע לכך
שדחייה כזאת, בלי שניתנה לעותר הזדמנות להשמיע טענות בעל פה בפני בית המשפט,
עשוייה לשלול מן העותר, במובן מסויים, את יומו בבית המשפט.

5.            
במקרה הזה קשה להשתחרר מהתחושה כי בית המשפט לא רק
שלא נהג “זהירות רבה” לבל תקופח זכותו של העותר ליומו בבית המשפט, אלא
נהג זהירות כפולה ומכופלת לבל ייוודע לציבור מה בדיוק נטען בעתירה, ועד כמה
העתירה ופסק-הדין שניתן בה נמצאים בעולמות אחרים זה מזו.

6.            
יחד עם זאת, מוכן העותר לצאת מתוך הנחה שרק בשוגג ובתום-לב
לא השכלתם, שופטים נכבדים, לרדת לעומקה של העתירה, על כל חלקיה, אבל בדיוק לשם
כך נועדה השמיעה בעל-פה – בפומבי ולאור השמש, שהוא, כידוע, גם חומר-החיטוי הטוב
ביותר: כדי שאם לשופטים ישנן תהיות לגבי ה”עילה” – ישאלו את העותר,
וישקלו את תשובותיו.

7.            
לו, למשל, הייתם, שופטים נכבדים, מזמינים את העותר לשטוח את
טענותיו, ושואלים אותו מדוע אדוני מעלה בפנינו טענות כנגד פסק-דין זה או  אחר, האם אנחנו ערכאת-ערעור? …

לו, למשל, הייתם,
שופטים נכבדים, מזמינים את העותר לשטוח את טענותיו, ושואלים אותו מהי העילה
למתן סעד כוללני וגורף כנגד כל מי שכיהן בעבר במערכת ההוצל”פ? …

לו, למשל, הייתם,
שופטים נכבדים, מזמינים את העותר לשטוח את טענותיו, ושואלים אותו מדוע אדוני לא
מיצה תחילה את “ההליכים מול גופי החקירה והבדיקה הרלבנטיים, על פי הדין והנוהל”?

לו, למשל, הייתם,
שופטים נכבדים, מזמינים את העותר לשטוח את טענותיו, ושואלים אותו איפה אדוני
רואה, בהפנייה שציין, איזכור לפסלותם של שופטים מסויימים, ובכך לבחור לעצמו את
ההרכב? …

וכן הלאה, וכן
הלאה …

8.            
לו הייתם נוהגים כאמור, הייתם זוכים לתשובות מוחצות, מתוך
העתירה עצמה.

ודוק: יכול להיות שהייתם
מקבלים את התשובות, כולן או מקצתן, ויכול להיות שלא, וגם לשופטים, ככל האדם,
מותר לטעות,
אבל לו נתתם לעותר את יומו בבית המשפט, לפחות הייתם נותנים
לעותר – ולציבור כולו – את התחושה שאתם יושבים לדין באזניים קשובות ובלב פתוח, ולא
את התחושה של “יד רוחצת יד”.

9.            
מעבר לכל, פסק-הדין הוא פסק דין חלקי וחסר, בין השאר
מהטעמים האלה:

א.     
אין בו כל התייחסות לחלקה של העתירה הדן בסירובם של המשיבים
מס’ 6 ו-8 להודיע לציבור מראש על מועדי ההשבעה של השופטים;

ב.     
אין בו כל התייחסות לשיטת ה”סניוריטי”;

ג.       
אין בו כל התייחסות לסירובו שחל המשיב מס’ 5 לפתוח בחקירה;

ד.     
ומעל לכל – אין בו כל התייחסות להפרתה על ידי המשיבים –
כולם! – של חובת ההנמקה – הפרה המעבירה אל שכמם את הנטל להוכיח כי פעלו כדין.

10.        
מעבר לאמור עולה השאלה מהי הדרך להעלות טענת פסלות כנגד
שופט(ים) מסויים(ים) כאשר נותנים פסק-דין בלי ליידע את בעלי-הדין מי יהיו השופטים
שידונו בתיק.

טלו, למשל, מקרה
בו שופט שדן בתיק הינו קרוב משפחה, או שותפו-לעסקים, של אחד מבעלי-הדין, שלא לדבר
על היותו בעל-עניין בנשוא העתירה עצמו. כיצד, מתי ואיכן, יעלה בעל-הדין את טענת
הפסלות, ומתי יערער עליה בלי שייטען נגדו שהוא איחר את המועד?

11.        
אשר על כן מבוקש, לחלופין ובמצטבר:

א.     
לבטל את פסק-הדין, ולזמן את העותר לשטוח את טענותיו בעל-פה,
ולאור השמש;

ב.     
להשלים את החסר, כמפורט לעיל;

ג.       
להתלות את תוקפות של פסק-הדין, על מנת לאפשר לעותר להגיש
בקשה מסודרת ומנומקת לפסילתו של השופט יורם דנציגר, אשר ישב בהרכב הזה,
ולערער עליה אם ימצא לנכון.

12.        
אם תידחינה כל הבקשות אשר בסעיף הקודם, מבוקש להחזיר לעותר –
במעטפה סגורה וחתומה – את הנספח אשר לגביו נתבקש איסור-הפרסום.

בעניין זה נאמר
בפסה”ד כי “ספק אם ניתן על פי הדין להעניק צו איסור פרסום כמבוקש. זאת אף
מבלי שנידרש להביע עמדה לגופן של טענות החיסיון אותן העלה העותר”,

כיוון שחשיפת
הנספח הזה עשוייה – לטענת העותר – לחבל בכל חקירה אשר תיפתח בנושא – אם וכאשר
תיפתח – מבוקש לתת את הדעת לטענותיו של העותר לעניין זה, ולהורות כי ייאסר פרסומו
של הנספח לפחות עד שהוא יוחזר לידי העותר – כאמור לעיל.

 

שמחה ניר,
עו”ד

       העותר

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה
מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר