בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56422

בראשית הייתה החסינות שייכת לכנסת, ואם היוהמ”ש היה רוצה ליטול אותה לגבי ח”כ מסויים, על עבירה מסויימת, הוא היה צריך לבקש זאת מהכנסת *** בשנת התשס”ה-2005 הכנסת הפכה את הקערה על פיה, כך שחבר הכנסת הוא זה שצריך לבקש חסינות *** בנימין נתניהו הצביע בעד התיקון הזה, שעכשיו פועל כנגדו

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

מה אומר החוק

אלה הוראות חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשיא-1951, הרלוואנטיות לענייננו היום:

חסינות במילוי התפקיד

1.      (א) חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.

(א1) למען הסר ספק, מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר הכנסת שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לענין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;

(2) שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה;

(3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומיאתני;

(4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.

(ב) […]

(ג) חסינותו של חבר הכנסת לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר הכנסת.

חסינות בפני חיפוש

2. […]

חסינות בפני האזנת סתר

2א. […]

חסינות בפני מעצר

3. […]

חסינות בפני דיון פלילי (תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

4. (א) (1) כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(2) אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת ימסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת.

(3) חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה:

(א) העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1;

(ב) כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה;

(ג) התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי;

(ד) ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

(תיקון מס‘ 13) תשנה-1995 (תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העבירות הבאות ודינו של חבר הכנסת לענין עבירות אלה כדין כל אדם:

(1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;

(3) עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005 (תיקון מס‘ 43) תשעו-2016

(ב) לא ביקש חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(3) וחלפה התקופה כאמור בו, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שהכנסת דחתה את בקשתו לפי סעיף 13(א) או שוועדת הכנסת החליטה כאמור בסעיף 13(ג1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ג) קבעה הכנסת כי תהיה לחבר הכנסת חסינות כאמור בסעיף זה, לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בשל אותה אשמה אלא אם כן חל שינוי בנסיבות.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ד) סעיף זה לא יחול בענין כתב אישום שהוגש בטרם היה אדם לחבר הכנסת.

התישנות של עבירות

6. התקופה שבה נמנעה, מכוח חוק זה, הבאתו של חבר הכנסת לדין על עבירה מסויימת – לא תבוא במנין תקופת ההתישנות לגבי אותה עבירה.

קביעת חסינות ונטילת חסינות (תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

13.    (א) הכנסת רשאית, בהחלטה, לקבוע שלחבר הכנסת תהיה חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום כאמור בסעיף 4(א) וכי לא יועמד לדין בשל אותה אשמה בעת היותו חבר הכנסת, וכן ליטול ממנו חסינות אחרת או זכות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מחסינות או זכות הנתונות לו לפי סעיף 1; אך הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת עקב בקשה שהובאה לפני הועדה.

(תיקון מס‘ 14) תשנה-1995 (תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ב) הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת שנקבעה בסעיפים 2 או 3היא בידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל; הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת זכות הנתונה לחבר הכנסת לפי חוק זה, היא בידי הממשלה ובידי כל חבר הכנסת.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ג) בקשה לפי סעיף זה או לפי סעיף 4(א)(3), תוגש בכתב ובצירוף נימוקים ליושב ראש הכנסת, שיעבירנה לועדת הכנסת לדיון בהקדם האפשרי.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ג1) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע לקבוע כי תהיה לחבר הכנסת חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיף 4(א) או לדחות בקשה ליטול ממנו חסינות או זכות, תהא החלטתה סופית.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ד) ועדת הכנסת לא תציע, והכנסת לא תחליט, ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות או לקבוע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ה) הכנסת לא תדון ולא תחליט על נטילת חסינות או זכות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי, אלא אם כן הודיעו לכל חברי הכנסת, לפחות עשרים וארבע שעות מראש, על קיום הדיון וההצבעה.

על סוגי החסינות הפרלמנטרית

החסינות של חברי הכנסת, שני סוגים לה:

האחד – החסינות המהותית“, לפי סע’ 1(א) לחוק. חסינות זו ממרקתכל הצבעה, הבעת דעה או מעשה של חבר הכנסת, אם היו במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת, היא אינה ניתנת להסרה, והיא רודפת לפניוגם אחרי שהוא חדל להיות חבר הכנסת.

לחסינות הזאת ישנם חריגים המפורטים בסע’ 1(א1) לחוק – לא נתעמק בהם כאן.

והשני – החסינות הדיונית“, לפי סע’ 4(א) לחוק, והיא חלה על כל עבירה שאינה מוגנת בחסינות המהותית, וגם לה יש חריגים, עליהם נדבר בסוף.

על גלגוליה של החסינות הדיונית

בנוסחו המקורי של החוק ברירתהמחדל הייתה שהחסינות הדיונית חלה, והיא ניתנת להסרה עי הכנסת, על פי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה.

הרציונל של החסינות הזאת היה שהחסינות שייכתלכנסת, לא לחבר הכנסת עצמו, ונועדה להבטיח את פעולתה התקינה, ללא חשש שהמשטרה תנטרלחברי כנסת מסויימים לפני הצבעה גורלית לממשלה.

על החסינות הזאת כתבתי את המאמר של מי החסינות הזאת, לעזאזל?!

בשנת התשסה-2005 נפל דבר, הוא התיקון מס‘ 33 לחוק החסינות, אשר הפך על פיה את קערת סעיף 4(א) לחוק: מעתה החסינות לא שייכת לכנסת, אלא לחבר הכנסת עצמו, וברירתהמחדל היא שהחסינות לא חלה, אבל חבר הכנסת רשאי לבקש את הסרת חסינותו, והפרוצדורה מוסדרת בסע’ 13 לחוק.

כעולה מסע’ 4(א)(3), חבר הכנסת המבקש להחיל עליו את החסינות, חייב לעשות כן תוך 30 יום, ובקשתו מוגבלת לארבע עילות בלבד.

הדיון בכנסת

הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס‘ 33), התשסה-2005 נדונה במליאת הכנסת, בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ביום 25 ביולי 2005, והתקבלה ברוב של 36 חכים, מול 5 מתנגדים ו-2 נמנעים.

יוזמי התיקון היו חברי הכנסת רוני בראון ומיכאל איתן – שניהם מהליכוד.

בישיבת המליאה נוכח גם שר האוצר וראש הממשלה לשעבר, חהכ בנימין נתניהו, שדיבר בעניינים אחרים שהיו על סדר היום, אבל לא בנושא הזה.

אם הוא היה רואה את הנולד, אולי הוא היה עושה כמיטב יכולתו להפיל את הרעיון הזה הפופוליסטי הזה, אבל יכול להיות שהוא היה מאבד את עולמו הפוליטי.

משה קצב, אחרי שנדון למאסר, אמר ארור היום בו נבחרתי כנשיא המדינה.

האם גם ביבי נתניהו יגיד דבר כזה? אולי הוא יגיד רק ארור היום בו לא נשמעתי לעצתישלי, לפיה ראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משתי קדנציות.

ומה דעתי

עם האוזן המוזיקלית שלי אני מריח את הרעיון להחזיר על כנו את סעיף 4 המקורי, כדי לאתרג את ביבי נתניהו.

על הרעיון הזה לא מדברים ברצינות רבה מדי, לא רק משום שהוא לא פופולרי, אלא גם משום שהוא מצריך רוב של חברי הכנסת, ואם לא יהיה רוב להחלת החסינות על נתניהו, גם לא יהיה רוב לחוק הזה.

כעת לבטח תשאלו מה דעתי בנושא.

לכאורה הייתי צריך לומר את מה שאמרתי במאמר הקודם, בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא, כשהצגתי את השאלה אם שיטת האימפיצ’מנט האמריקאית עדיפה על השיטה שלנו, בה הפקידים, ולא הפוליטיקאית הם הקובעים אם ראש הממשלה יועמד לדין פלילי, ועל כך עניתי: אני מפחד לשאול, כי התשובה תהייה לפי המיצוב הפוליטי של העונה כאשר הוא עונה, ובשביל זה אני לא צריך סקר גאלופ.

אבל הפעם אין לי שום קושי לענות על השאלה הזאת כי על החריג שיוצר סע’ 4(א1) – לפיו לגבי עבירות תעבורה ועבירות קלות אחרות אין גם חסינות דיונית” – כבר הבעתי את דעתי בשולי המאמר של מי החסינות הזאת, לעזאזל?!לפני עשור וחצי לפחות, והרבה לפני שהתעוררה בעייה בקשר לנתניהו.

כך אמרתי אז:

על סדריהעדיפות המשונים של המחוקק: גימיק זול

אמרנו לעיל כי נקודת האיזון בין האינטרס הציבורי של עשיית דין עם העבריין לבין השיקול הציבורי של פעולתם הסדירה והשוטפת של מוסדות המדינה עשויה להשתנות, בין השאר לפי חומרת העבירה, וכאן עלי להביע תמיהה גדולה על סדרי העדיפות המשונים אשר הניעו את הכנסת לבטל, בחקיקה, את החסינות הדיוניתלגבי עבירת תעבורה ודומותיהן, והשאירו אותה לגבי עבירות חמורות יותר. לו בידי היה הדבר הייתי מבטל את החסינות קודם כל לגבי עבירות חמורות, כגון רצח, ובהדרגה הייתי נוגס גם בעבירות הפחות חמורות, ואילו אל עבירות התעבורה ודומותיהן הייתי מגיע רק בסוף התהליך, אם בכלל.

כאשר מדברים היום על פגיעה או צמצום בחסינותם של חברי הכנסת הייתי מציע, איפוא , להפוך את הסדר, ולהתחיל מין העבירות החמורות יותר. פגיעה בחסינות החלה על עבירות קלות הינה, לדעתי, רק גימיק זול.

אם הצעתי זו הייתה מתקבלת, היום ביבי אפילו לא היה רשאי לבקש אם החלת החסינות.

_______

לכל המאמרים בסדרה:

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על שלג העדים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל (אתם נמצאים כאן)

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?

מאמרים נוספים בנושא:

שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על טובותהנאהבעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

4 תגובות על “בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל”

  1. אילן גלעדי הגיב:

    שמחה ידידי אני מצטט את חלק מהתגובה שלך המעלה את כל המאמר שלך, למופרך !

    “לגבי ההאשמות המיוחסות לנתניו, אין מחלוקת שהן לא נכנסות לסע’ 1, אלא לסע’ 4.”
    שמחה יש מחלוקת ומחלוקת חריפה! משני טעמים : האחד מניסוח סעיף 1 עולה שכל מעשה מכוסה אם נעשה במסגרת תפקידו, ואז הוויכוח הוא אם זה נעשה בסגרת תפקידו נתון להחלטת הכנסת,!! ולא של היועמ”ש.
    ושנית ומקריאה של כתב האישום עולה חד משמעית שלא רק שכולם מתייחסים למעשים בעת מילוי תפקידו כראש ממשלה,!
    אלה שאין היתכנות שהם נעשו שלא במסגרת הזאת במסגרת תפקידו כי אם לא היה שר תיקשורת למשל בתיק 4000 איך יכול אזם רגיל ללחתום על המיזוג ?

  2. Simha Admin הגיב:

    תודהאילן על השאלה.
    כפי שהסברתי במאמר הזה, יש שני סוגי חסינות – זו המהותית, שאינה ניתנת להסרה (סע’ 1), וזו הדיונית (שאינה חלה, אלא אם הוחלה ע”י הכנסת.
    לגבי ההאשמות המיוחסות לנתניו, אין מחלוקת שהן לא נכנסות לסע’ 1, אלא לסע’ 4.

  3. אילן גלעדי הגיב:

    שמחה שלום תגובתך בבקשה לתגובתי הבאה , : סעיף 1 לחוק נתנה כמו שאני מבין נותן אטומטית חסינות לכל חבר כנסת האשר הוא ללא תורך בהגשת בקשה .! 1. (א) חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.
    עוד ציטוי שלך :
    החסינות של חברי הכנסת, שני סוגים לה:

    האחד – החסינות ה“מהותית“, לפי סע’ 1(א) לחוק. חסינות זו “ממרקת” כל הצבעה, הבעת דעה או מעשה של חבר הכנסת, אם היו במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת, היא אינה ניתנת להסרה, והיא “רודפת לפניו” גם אחרי שהוא חדל להיות חבר הכנסת. מדוע ראש הממשלה צריך לעמוד בכלל לחקירות כאשר החוק אוסר זאת אם עשמ את מחדליו במסגרת תפקידו ? כאשר אין כל ספק שגם חקירות הנן פעולות משפטיות שיש לכל חבר כנסת ועל אחת כמה לש ראש ממשלה מכהן

להגיב על simha לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר