על סגירת בתי המשפט ע”י שר המשפטים: אמיר אוחנה, חרגת מסמכותך!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56810

החלטת הפודל של נתניהו לסגור את בתיהמש – “כאיללללובגלל וירוס הקורונה, וכאיללללובלי קשר למשפט נתניהו – לוקה גם בחוסר סמכות, גם בשיקולים זרים וגם בשיקולים פסולים.

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

שר המשפטים הזמני, אמיר אוחנה (לא ברור אם אמיר, או חנה) הוציא את ההודעההזאת:

אלה התקנות עליהן הוא מסתמך:

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנא-1991*

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 106, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמד1984, וסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, תשכז1967, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1. בתקנות אלה

בית משפט בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, בית משפט שלום;

לשכה לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה בחוק ההוצאה לפועל;

מצב חירום מיוחד מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע;

נשיא בית משפט לרבות שופט אחר של אותו ביתמשפט שהנשיא קבעו.

החלת התקנות

2. (א) תקנות 3 עד 5, כולן או מקצתן, יחולו על בתי המשפט והלשכות, כולם או מקצתם, אם פרסם שר המשפטים הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן בתקנות אלה ההודעה).

(ב) תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה, ועד למועד שייקבע.

(ג) פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה, סמוך ככל האפשר למועד חתימתה, באתרי האינטרנט של הרשות השופטת ושל רשות האכיפה והגבייה, וכן בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת.

ענינים שבהם יקויימו הליכים

3. (א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן:

(1) מעצר ושחרור בערובה;

(2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשלט-1979;

(3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק;

(4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד;

(5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים;

(6) עניינים דחופים בהוצאה לפועל והם: בקשת חייב לבטל פקודת מאסר; בקשת חייב לעכב או לבטל פינוי; בקשה לביטול מימוש כספים; בקשת זוכה לנקיטת הליך דחוף לפני המצאת אזהרה; בקשה זוכה לעכב יציאה מן הארץ; בקשת חייב לבטל עיכוב או הגבלת יציאה מן הארץ; ביטול הגבלת חייב מקבלת דרכון.

(ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט.

(ג) מועד דיון בענין שאינו מן הענינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תקפה של ההודעה בטל; מועד דיון לענין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תקפה של ההודעה.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5), רשאי נשיא בית משפט, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם יידון.

(ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(6), רשאי הממונה על הרשמים כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכז-1967, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א)(6) לא יידון, או שהליך מסוים שאינו נמנה עמהם – יידון.

(ה) מנהל בתי המשפט או מנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך האמורה בתקנה 2(ג), לקבוע סוגי ענינים נוספים שיידונו בבתי המשפט ובלשכות.

4. תקופת תקפה של ההודעה לא תבוא במנין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית המשפט, רשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה.

אגרה

5. אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי תקנות בית משפט (אגרות), תשמח1987, או לפי תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכח1968, יידחה תשלומה עד תום תקופת תקפה של ההודעה, אלא אם כן קבע אחרת בית המשפט, הרשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה.

תחילה

6. תחילתן של תקנות אלה ביום אבשבט תשנא (16 בינואר 1991).

חבשבט תשנא (23 בינואר 1991)

דן מרידור

שר המשפטים

שימו לב להגדרת מצב חירום מיוחדשבתקנה 1: “מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע“.

התוספת המודגשת (על ידי) לא הייתה בתקנות כשהן הותקנו, בשנת 1991, אלא הוספה ביום 11.3.2020:

והשאלה היא אם ההודעההזאת היא בסמכותו, ולפני כן, אם התקנות המסמיכות עצמן הן בסמכותו של שר המשפטים.

עקרון א’: על המותר והאסור לאזרח ולרשות

מקובלה עליה אין עוררין היא שלאזרח מותר לעשות כל דבר שלא נאסר בחוק (או בחקיקתמשנה על פיו), ואילו לרשות מותר לעשות רק מה שהותר לה בחוק (או בחקיקתמשנה על פיו).

עקרון ב’: חקיקתמשנה, על שום מה

הרשות המחוקקת בישראל היא הכנסת.

אלא מאי?

הכנסת אינה יכולה להיכנס לפרטים טכניים ספציפיים בכל נושא – אין לה הכלים המקצועיים, ואין לה משאביהזמן לכך.

יתירה מזאת: לפעמים הפרטים הטכניים מצריכים שינוי לעתים מזומנות יותר, או מזומנות פחות, ולכנסת אין הגמישות הזאת, ולפיכך הכנסת, בתור המחוקק הראשי, מסמיכה בחוקיה את מחוקק המשנה, לצורך ביצועו של כל חוק המצריך זאת.

כך, למשל, קביעת המהירות המותרת במקומות אלה ואחרים, או לגבי כלי רכב אלה ואחרים – שר התחבורה הוא מחוקקהמשנה, המסדיר את הדבר במסגרת תקנות, שהן חקיקתמשנה, מכוח הסמכות שנקבעה בפקודת התעבורה, שהיא חקיקה ראשית.

או, למשל, קביעת שיעורי מעמ: נניח שהאוצר הגיע למסקנה שהמס הזה מיותר (הלוואי עלינו, במהרה בימינו, ונאמר אמן!): אפשר להביא לכנסת הצעה לביטול חוק מס ערך מוסף, ואת ביום מן הימים נרצה לחדש את המס הזה, נביא לכנסת הצעת חוק מעמ 2.0, נעבור את שלוש הקריאות, ואולי הכנסת תסכים לחוקק אותו שוב (ואולי לא).

אז יש רעיון פשוט יותר: שר האוצר, בחקיקתמשנה, קובע שיעור מעמ אפס, ואם הוא ירצה להחזיר את המס לחיים, הוא יוכל לעשות זאת באותו הדרך.

עקרון ג’: שיקולים זרים, שיקולים פסולים

על הנושא הזה עמדנו במאמר כנסת 22, בין בחירות לקואליציה (ג): על שיקולים זרים ופסולים בהחלטות שלטוניות, אותו הקדשנו לשיקולים הפסולים (שיקולים פוליטיים במקום שיקולים מקצועיים), ולפני כן במאמר על קבורתו הזמנית של נוסח החוק – תמצית קלה לעיכול, שם עסקנו בשיקולים הזרים, כפי שבאו לידי ביטוי בעניינו של הד“ר ישראל אלדד (שייב) (אביו של חה“כ לשעבר אריה אלדד), שהיה ממנהיגי הלח“י בטרם פרוץ המדינה:

לאחר פרוץ המדינה ביקש אלדד, מורה במקצועו, לעבוד בבי“ס פלוני, אבל נדרש להביא אישור ממשרד החינוך. משרד החינוך לא נתן את האישור בנימוק ש“משרד הביטחון לא מאשר“.

הנימוק: “משרד הביטחון מתנגד“.

מדוע “משרד הביטחון מתנגד“? משום ששר הביטחון, דוד בן גוריון, לא אהב את דיעותיו הפוליטיות של שייב, וראה בהעסקתו של זה כמורה משום “סכנה ביטחונית“.

הבג“ץ פסק (תמצית, מהזיכרון): לשר הביטחון אין סמכות להתערב בענייני חינוך ולמשרד החינוך אין סמכות לשקול שיקולי ביטחון.

עילות ההתערבות: חריגה מסמכות, שיקולים זרים.

ומהימים ההם – לזמן הזה: על סגירת בתיהמש עי שר המשפטים, אמיר אוחנה.

האם התקנות ניתנו בגדרי הסמכות?

כפי שאנחנו רואים, הן התקנות משנת התשנא-1991, והן התיקון הטריטרי שלהן, משנת התשף-2020, נחקקו בתוקף סמכותו של שר המשפטים לפי סעיפים 106, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמד-1984, וסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, תשכז-1967”, וליתר ביטחוןגם בתוקף שאר הסמכויות הנתונות [לשר המשפטים] לפי כל דין”.

בואו נוריד קודם מסדר היום את שחקןהחיזוק בתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין”.

להערכתי זה פטנטשמחלקת הייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים – זו שדרכה עוברת כל החקיקה של מדינת ישראל, לצורך עריכה, האחדת ניסוח ובדיקת החוקיות – שומרת רק לעצמה, דהיינו לחקיקתמשנה של משרד המשפטים עצמו, ולא לחקיקתמשנה של משרדים אחרים.

טלו, למשל, את אלה:

תקנות התעבורה, תשכא-1961 (“בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 8, 12, 19ב, 23 ו-24 לפקודת התעבורה (להלן הפקודה), סעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תשח-1948, וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תשט-1948, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:”);

תקנות בריאות העם (צוות סיעודי בבתי חולים), תשמא-1981 (“בתוקף סמכותי לפי סעיף 33 לפקודת בריאות העם, 1940, אני מתקין תקנות אלה:”);

תקנות חובת המכרזים, תשנג-1993 (“בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, תשנב-1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:”);

תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשסט-2009 (“בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3, 8 ו-19 לחוק הגנת הצומח, התשטז-1956 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 9 לחוק, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמה-1985, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוקיסוד: משק המדינה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוקיסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשלז-1977, אני מתקין תקנות אלה:”).

הנה, בכולן לא קיים הג’וקרהזה – רק בתקנות של משרד המשפטים.

הג’וקר הזה גם מיותר, משום שבכל מקרה בו התקנות תועמדנה למבחן החוקיות, משרד המשפטים יצטרך ממילא להראות את אותו כל דין“, וכיוון שלא מוכר לי כל מקרה בו נזקקה המדינה לעזרתו, אני מציע פשוט להתעלם ממנו לחלוטין.

נשארת לנו, איפוא, רק השאלה אם בסעיפים 106, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט ובסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל יש בסיס לסמכותו של שר המשפטים להתקין את התקנות האלה, כאשר מצב חירום מיוחד“, כמוגדר בהן, הוא מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון” (עד לתיקון האחרון), וכן “מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע(לפי התיקון האחרון).

למטה מכאן, תמצאו את הסעיפים האלה כולם, ואם תמצאו של את הבסיס לדאגה ששר המשפטים מגלה לביטחוננו, לבריאותנו, או לפגעי הטבע שלנו (שמסתדרים מצויין גם בלי עזרתו) – תגידו לנו, בתגובות (למטהלמטה מכאן).

אני לא מצאתי בסעיפים האלה את הבסיס לסמכות הזאת, וכל עוד לא הוכח היפוכו של דבר – התקנות האלה נחקקו ללא סמכות, וממילא הן חסרות תוקף חוקי.

על השיקולים הזרים

לכל משרד ממשלתי ישנם הכלים המקצועיים לטפל בתחום שהוקצה לו עי המחוקק הראשי (ולפחות הוא נחשב ככזה שיש לו).

אילו כלים מקצועיים יש למשרד המשפטים לטפל במצב הביטחון, בריאות הציבור או פגעי הטבע?

כיוון שסגירת בתי המשפט הפעם מתורצת במגיפת הקורונה, בואו נראה מהי הרשות המוסמכת לעניין בריאות הציבור, גם לעניין הזה.

סעיף 20 לפקודת בריאות העם, מס‘ 40 לשנת 1940, שכותרתו סמכויות לשעתחירום, זה לשונו:

20. (1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות להכריז במודעה כנל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:

(א) ביקורים מבית לבית;

(ב) הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומותשיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה;

(ג) כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה;

ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כולם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים.

הנה, כה פשוט: שר הבריאות מכריז, והמנהל, כהגדרתו בסע’ 2 לפקודה, מבצע.

וזה אומר שאם שר המשפטים חרד לבריאות הבאים בשערי בתי המשפט, הוא מרים טלפון לחברו לממשלה, שר הבריאות, ומבקש ממנו לטפל בנושא, בדיוק כשם ששר הבריאות ירים טלפון לשר המשפטים, אם יש למשרדו בעייה משפטית.

אז מה היה לנו עד כאן? חוסר סמכות, ושיקולים זרים.

על השיקולים הפסולים

כעת בואו נניח ששר המשפטים אכן מרים טלפון לשר הבריאות, מסביר לו מה מטריד אותו, ומוסיף קריצה, שמשמעותו אנחנו רוצים לדחות את משפטו של ביבי.

אם שר הבריאות אכן יספק לעמיתו את הסחורה מהטעם הזה, היא תיפסל משום שהיא נגועה בשיקולים פסולים, והוא הדין גם אם שר המשפטים עצמו עשה את אותו הדבר, מאותם השיקולים – אפילו אם הדבר היה בגדר הסמכות שנקבעה לו בחוק.

על שיקוליו של אמיר אוחנה

בנימין נתניהו לא מינה את אמיר אוחנה לתפקידו משום שהוא היה המועמד הטוב ביותר לתפקיד שר המשפטים – ההיפך הוא הנכון: אוחנה הוא עסקן מפלגתי קטן, מיושבי הספסלים האחוריים שבסיעת הליכוד בכנסת, עורךדין בעל ניסיון מצומצם ביותר.

כאשר ראש הממשלה מקפיץ עסקן קטן כמה כיתות למעלה – זה מבטיח שהמוקפץ ימלא את תפקיד הפודל המצופה ממנו, את תפקיד עורךדינו הפרטי של ביבי, כמוהו כמריונטה שנתניהו דאג – בעזרת הרשימה המשותפת – למנותו לתפקיד מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמיד עם כניסתו לתפקיד סגר את האגף לטיפול בשחיתות.

ראייה לכך שנתניהו רוצה לשלוט במשרד המשפטים כדי לאתרג את עצמו קיבלנו זה עתה, במום עם בני גנץ על ממשלת אחדות, שורושורו:

הקו האדום של נתניהו במגעים עם גנץ: נתניהו איננו מוכן, וגם לא יהיה מוכן בהמשך, למסור את תיק המשפטים לכחול לבן. במסגרת המגעים להקמת ממשלת אחדות יהיה מוכן נתניהו למסור כל תיק מתיקי הממשלה, גם אחד מהתיקים הבכירים ביותר – למעט תיק אחד: תיק המשפטים.

גורם מקורב לנתניהו אמר שראש הממשלה יסכים, אולי, למנות לשר המשפטים מועמד מבחוץ שאיננו חבר מפלגה: לפי תרחיש זה, ימונה עוד בכיר או איש אקדמיה שיהיה מוסכם על נתניהו וגם על כחול לבן (ההדגשות שלי).

שימו לב למילה אולי“, כשהיא מצטרפת לדרישתו של ביבי להיות ראשוןברוטציה: לעשות כל פעולה אפשרית כדי לסכל את משפטו, לחכות להזדמנות המתאימה, להפר את הסכם הרוטציה, לפזר את הכנסת, ללכת לבחירות כשהוא נושא את כתר מביס הקורונה, לזכות ברוב המנדטים בכנסת, ולבטל את משפטו בעזרת החוק שהוא יוליך את חקיקתו.

נדלג על כל מה שאנחנו יודעים על פעילותו עד כה של אוחנה כעורךדינו הפרטי של נתניהו, ונגיע למהלך הזה.

  • את תיקון התקנות הוא ביצע ב-11.3.2020, כגנב בלילה, הרחק מעין הציבור.
  • את ההודעה על סגירת בתיהמש הוא הוציא ממש כגנב בלילה: בשעה 0103 בבוקר יום א’, ה-15.3, הרחק מהתקשורת, הרחק מהציבור, שעדיין נם את שנתו העמוקה.
  • הוא הגדיל להקטין בקבעו שההודעה תחול רק באותו היום, ה-15.3, ועד לסוף אותו היום” (קרי: שעה 2400).

וזה אומר שאם הפעילות היומית מתחילה בשעה 0830, נניח, ועד שמתארגנים לבגץ, מוצאים עותר/ים מתאימים, קונים עניבות חדשות ועולים ירושלימה – יום העבודה בבתיהמש כבר נגמר, והעתירה תידחה על הסף, משום שהיא כבר לא אקטואלית“.

ואם נשאלה השאלה מדוע רק ליום אחד – האם חשב אוחנה שמגיפת הקורונה תיעצר בשעה 2400? התשובה: אם היום הראשון יעבור בשקט – נמשיך הלאה.

אלא מאי? מסתבר שכבר לא היה צורך בכך: עוד באותו היום החליט ביהמש המחוזי לדחות את משפט נתניהו בלמעלה מחודשיים, בבחינת מישן אקאמפלישד, וכבר אין צורך להאריך את מצב החירום“.

אז מה היה לנו עד כאן? גם חוסר סמכות, גם שיקולים זרים – ועכשיו גם שיקולים פסולים.

על ה”התמסרותשל מערכת המשפט לסגירת בתי המשפטיים

שימו לב למה שהתפרסם בתקשורת:

שר המשפטים, אמיר אוחנה, התייחס היום (ראשון) להחלטה על דחיית משפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמר כי ההחלטה אמש על מתכונת פגרה ל-24 שעות התקבלה בתיאום עם היועמש ומנהל בתי המשפט, כפי שאישרה היום במכתב הנשיאה חיות. מי שקיבלו את ההחלטה בעניינו של רהמ – שנקבע ליום ג‘ – הם שופטי ההרכב, בלי שום מעורבות של הדרג הפוליטי“.

מה זה אומר?

זה אומר שההחלטה לסגור את בתיהמש ב-15.3 הייתה כאיללללו דבר נפרד, ובהסכמה, וההחלטה לדחות את משפט נתניהו, ניתנה, אומנם, באותו היום, אבל זה היה במקרה – ממש במקרה! – עי גורם אחר, והתייחסה לאירוע עתידיכלשהו …

ועל כך אמרינן הרוצה לשקר, ירחיק עדיו.

=-==-==-==-==-==-==-==-==-==-==-=-

חוק בתי המשפט, סע’ 106, 108, 109

תקנות [ר/22 סיפה]

106שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי פרק זה, ובכפוף להוראות פרק זה גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.

תקנות סדרי דין  [ב/46, ב/8(ד),  ב/9(ד)]

108. (אשר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –

(1)   כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי פרק ב‘, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;

(2)   הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;

(תיקון מס‘ 7) תשמט-1989

(3)   הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;

(תיקון מס‘ 7) תשמט-1989

(4)   קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן התשלומים), לרבות –

(1)   סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

(2)   דרכי גביית התשלומים;

(3)   מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

(4)   התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;

תט תשמט-1989

(5)   קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם עלידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.

(תיקון מס‘ 7) תשמט-1989

          (בתקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

ביצוע ותקנות [ש/28 רישה ב/47 רישה  ר/22 רישה ת/10]

109. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

חוק ההוצאה לפועל, סע’ 88

ביצוע ותקנות (תיקון מס‘ 3) תשלה-1974 (תיקון מס‘ 15) תשנד-1994 (תיקון מס‘ 29) תשסט-2008

88.  (אשר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –

(1)   תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;

(2)   סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;

(3)   דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5;

(תיקון מס‘ 10)  תשנא-1991

(3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;

(תיקון מס‘ 10)  תשנא-1991

(3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;

(תיקון מס‘ 10) תשנא-1991

(3גאגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;

(4)   דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;

(5)   דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;

(תיקון מס‘ 1)  תשכט-1968

(5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;

(6)    דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;

(7)   ניהול פנקסים ומסירת דוחות על ידי כונס נכסים;

(תיקון מס‘ 11) תשנא-1991

(8)   הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;

(תיקון מס‘ 12)  תשנא-1991

(8א) נהלים לאיחוד תיקים;

(תיקון מס‘ 15)  תשנד-1994

(8ב) (נמחקה);

(תיקון מס‘ 20) תשס-2000 (תיקון מס‘ 51) תשעו-2016

(9)   ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה, או בשל יתרת חוב מזערית.

(תיקון מס‘ 15)  תשנד-1994

          (בשר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז‘4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

(תיקון מס‘ 15)  תשנד-1994

          (ג)   שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(תיקון מס‘ 36) תשעב-2012

          (דתקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

** פורסמו קת תשנא מס‘ 5324 מיום 24.1.1991 עמ‘ 446.

תוקנו קת תשעב מס‘ 7053 מיום 30.11.2011 עמ‘ 196 תקתשעב-2011; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן.

קת תשף מס‘ 8377 מיום 12.3.2020 עמ‘ 730 תקתשף-2020.

2 תגובות על “על סגירת בתי המשפט ע”י שר המשפטים: אמיר אוחנה, חרגת מסמכותך!”

  1. מרציאנו הגיב:

    שופטים מושחתים. מזוהמים. רמאים. יהירים. שיהיו סגורים לעד, אמן. הנזק שהם הצליחו לגרום במשך 72 שנות פעילותם, עולה על התועלת בהם. לבירא עמיקתא, אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר