לא חשוב הכמות, העיקר האיכות, אבל שיהיה הרבה

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56374

הגשת כתב האישום נגד נתניהו, עליה התבשרנו בימים האחרונים, היא אירוע חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל. קרוב למחצית מהאוכלוסיה מאמינה שנתניהו קבל את “מה שמגיע לו“, בעוד שהמחצית השנייה משוכנעת שנעשה עוול לנתניהו, ושהגשת כתב האישום היא מסווה לניסיון להחלפת השלטון באמצעים משפטיים, תוך התעלמות מרצון הבוחר.

ד“ר ישראל בר–ניר

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

לא חשוב הכמות, העיקר האיכות, אבל שיהיה הרבה!

הגשת כתב האישום נגד נתניהו, עליה התבשרנו בימים האחרונים, היא אירוע חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל. קרוב למחצית מהאוכלוסיה מאמינה שנתניהו קבל את “מה שמגיע לו“, בעוד שהמחצית השנייה משוכנעת שנעשה עוול לנתניהו, ושהגשת כתב האישום היא מסווה לניסיון להחלפת השלטון באמצעים משפטיים, תוך התעלמות מרצון הבוחר. המאמר עוסק במספר תהיות העולות מן הנאמר בכתב האישום, המעמידות בסימן שאלה את התנהלות מערכת אכיפת החוק.

פרק ראשון — מה הועילו חכמים בתקנתם?

אחרי שנות מאמץ וחיפוש, הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, דבר שהוא ארוע חסר תקדים בתולדות המדינה. במסדרונות הפרקליטות שבעים רצון, סו“ס הם יכולים לטפוח לעצמם על השכם – יש שכר לעמלינו, ככתוב במקורות – יגעת ומצאת תאמין!

מסתבר שזה לא כל כך פשוט. יש הרבה השגות על כתב האישום. לדעתו של משפטן בעל שם, עו“ד ד“ר חיים משגב, המרבה לכתוב על נושאי חוק ומשפט, כתב האישום כולו נראה כמו איזה טיוטה של תסריט למערכון שמבקשים להציג בחגיגות גמר הלימודים בבית ספר למשחק.

.ד“ר חיים משגב אינו יחיד. יקצר המצע מלדון כאן במלוא פרטי ההשגות על כתב האישום, או אפילו להביא רשימה מלאה של המשיגים על כתב האישום. מאחר ואינני משפטן, לא אעסוק בפרטי כתב האישום, אם כי ההסברים של ד“ר משגב וכן אלה של משפטנים אחרים כתובים בשפה ברורה, ללא הצטעצעות משפטולוגית, וגם הדיוטות יכולים להבין אותם.

למקרא ההשגות המופיעות בתקשורת, ובמיוחד ברשתות החברתיות, כנראה שהגשת כתב האישום לא פתרה שום דבר. המבוי הסתום בפוליטיקה הישראלית נותר בעינו. הדחתו של נתניהו, כפי שהייתה תקוותם של אנשי מחנה ה“רק לא ביבי“, היא עדיין בגדר הרהורי לב בלבד.

בשלב הנוכחי, כל מה שקרה הוא שהדיון עבר למגרש משחקים חדש – בית המשפט. בגלל אי בהירות המצב הפוליטי בכלל לא ברור מתי ואיפה יתקיים המשפט, מי יהיו השופטים, ואם בכלל הוא יתקיים במקרה שנתניהו יבקש ויקבל חסינות.

לאור כל זאת נשאלת השאלה מה בער לו? מה גרם למנדלבליט להחליט עכשיו? מקובל לאמר שפיקח יודע להיחלץ ממצבים שחכם לא היה נכנס אליהם מלכתחילה. במבט לאחור אפשר להגיד בוודאות על מנדלבליט דבר אחד – חכם הוא לא. האם הוא פיקח? ימים יגידו.

מי מאמין שמנדלבליט, גדול במשפט ככל שיהיה, מסוגל בשלושה חודשים לבדוק לעומק את כל פרטיה של חקירה שהתנהלה ע“י למעלה ממאה חוקרים מיומנים במשך למעלה משלוש שנים? האם הוא באמת בדק את כל הראיות? אחרי ככלות הכל הוא רק בן אדם וביממה יש רק 24 שעות. מתי הוא הספיק לעשות את זה? אם הוא נעזר באחרים לצורך הבדיקה, איך הוא יכול לוודא שהם לא עשו “קיצורי” דרך?

פרק שני — האם באמת כל המרבה הרי זה משובח?

מכותרת המאמר משתמע שבפרקליטות ואצל היועמ“ש התשובה לשאלה הזאת היא כן.

אבל זה לא תמיד כך. כבר במשנה (פרקי אבות) נאמר ישנו ריבוי שהוא לטובה וישנו ריבוי לרעה! מניסיוני האישי אני יודע שלא תמיד כל המרבה הרי זה משובח. אני יודע שלהרבות באכילה זה לא בריא. אבל מה לעשות? אני אוהב לאכול, ולאכול הרבה. כותרת המאמר כאילו נכתבה עבורי. למזלי רעייתי שומרת עלי מכל משמר ומונעת ממני להגזים באכילה. בזכותה הגעתי עד הלום, ואני מקווה שהעתיד עדיין בפני.

ליועמ“ש ולפרקליטות גישה שונה. עבורם הכמות היא מרכיב חשוב אולי הכי חשוב, ולא האיכות. זה בא לידי ביטוי לאורך כל התקופה בה מתנהלות החקירות בתיקי נתניהו. אני עוקב בעניין אחרי כל מה שמתפרסם בתקשורת – גם הדלפות וגם הודעות רשמיות. כבר בשלבים הראשונים, המספור של התיקים נראה לי קצת מוזר – יש תיק 1000, תיק 2000 ויש גם תיק 4000 (מה קרה לתיק 3000? היה או לא היה?). היה עוד תיק שאינני זוכר את מספרו, אבל הוא צלל כעופרת במים אדירים, כשהתברר ש“עד מדינה” לא מוכן להעיד את מה שהמשטרה הורתה לו להעיד. מה הסיבה שמנהלים את הספירה באלפים? מה רע בספירה נורמלית 1, 2, 3, וכו‘, או אולי א‘, ב‘, ו–ג‘? לאור מה שיובהר להלן אי אפשר לראות כאן החלטה סתמית. יש כאן מגמה ברורה ליצור את הרושם שמדובר במספר גדול (אלפים) של עבירות ולא במספר קטן (שתיים שלוש) של עבירות. לכאורה זה פרט טכני לא חשוב, אבל אז מגיע שי ניצן, פרקליט המדינה המסיים את תפקידו בימים הקרובים, ומתרברב ליאת בן ארי, פרקליטת המחוז המנהלת את החקירה צברה 800 עמודים (!) של ראיות. זו התבטאות מעניינת. 800 זה באמת הרבה, אבל הוא לא אמר 800 ראיות, הוא אמר 800 עמודים.

זה מזכיר לי שכשעבדתי באוניברסיטה התגלגל לידי התקנון להכנת דוקטורט בספרות. היה כתוב שם שהדוקטורט חייב להשתרע על 600 (!) עמודים. דבר ראשון הלכתי לבדוק את הדוקטורט שלי (בפיסיקה). ביחד עם רשימת מקורות מכובדת ותקציר (abstract) בעברית, זה לא הגיע למאה עמודים. איזה מזל שלא למדתי ספרות.

ניצן לא פרט אם עמודי הראיות של בן ארי הודפסו ב-single space או double space. הוא גם לא ציין את גודל הגופן (font) ולא את גודל העמוד (קווארטו, פוליו, A4 או Letter למשל). בקיצור, הקביעה 800 עמודי ראיות לא אומרת כלום. אבל מה שנכנס לתודעה זו הכמות 800.

בהמשך, ליאת בן ארי נוקבת בשווי הכספי של ה“הטבות” שנתניהו העניק תמורת ה“כיסוי האוהד” שהוא קבל – מיליארד ושמונה מאות מיליון שקלים. וואו! זה באמת הרבה כסף. איך היא הגיעה למספר הזה? אפילו כלכלנים עם הרבה ניסיון מתקשים להעריך את השווי הכספי של הטבות לא מוחשיות (intangibles). בכל מקרה, זו השערה בלבד ולא ערך שניתן לאמת אותו בצורה כל שהיא. אבל לא אצל בן ארי. היא יודעת. לה אין כל ספק. ההערכות שלה אינן יותר “מוצקות” מהראיות האחרות שהיא הביאה. אבל מה זה משנה? מה שקובע זו הכמות, עם מספר כמו מיליארד ושמונה מאות מיליון אף אחד לא יעלה בדעתו שהיא סתם המציאה אותו. מיליארד ושמונה מאות מיליון בתמורה לכמה מאמרי סיקור באינטרנט? באנגלית היו אומרים על זה give me a break.

יש כאן שימוש ציני בתאורית השקר הגדול. הגירסא המקובלת של התיאוריה הזאת, שמקורה הוא גבלס, מי שהיה שר התעמולה של הרייך השלישי, היא כשחוזרים על שקר הרבה פעמים אנשים מתחילים להאמין בו. אבל יש גירסא אחרת, המיוחסת להיטלר עצמו. בגירסא הזאת ככל שהשקר יותר גדול (מוגזם) אנשים לא מעלים על הדעת שהמשקר מסוגל להגזים כל כך. זו הטקטיקה בה נוקטת בן ארי. אם היא הייתה מדברת על מאות אלפים או אפילו על מיליון או שניים, זו היתה אולי הערכה יותר מציאותית, אבל לא בטוח שאנשים היו קונים את זה בלי לבדוק. כאשר מדובר במיליארדים זה כבר סיפור אחר.

להשלמת התמונה (בשלב זה) כתב האישום מדבר על כך שהתביעה תזמין למשפט 333 עדים (!), זה כנראה לא המספר הסופי . . . על כך בהרחבה בפרק הבא.

על כתב האישום, נוסף על מנדלבליט, חתומים עוד ששה פרקליטים בכירים – ביניהם שי ניצן וליאת בן ארי. נו, איך אפשר אחרת? ממתי כתוב אישום מוגש בחתימתו של “צוות” פרקליטים? למיטב ידיעתי הגשת כתב אישום היא פררוגטיבה של היועמ“ש שהוא הפוסק היחיד והאחרון בהגשת כתב אישום. האם ייתכן שמנדלבליט כבר מכין לעצמו אליבי?

פרק שלישי — מצעד העדים

אופס, כמעט שיצא לי “מצעד האיוולת” . . .

אבל ברצינות שקלתי להשתמש ככותרת לפרק ב“מצעד השוטים“. 333 עדי תביעה יעידו נגד נתניהו, ועוד היד נטויה. לא ייאומן. לשם השוואה, במשפט אייכמן, בו עמד לדין פושע שנשא באחריות ישירה לרצח של עשרות, אולי מאות, אלפי קורבנות, התביעה הסתפקה בפחות ממאה עדים. על מנת להרשיע את נתניהו בעבור חופן סיגרים, התביעה זקוקה לעזרתם של יותר מ-300 עדים.

לאוויל הממוצע המאייש את שורות מחנה ה“רק לא ביבי” אין בעיה עם המספר הזה. הוא רואה בעובדה שנמצאו למעלה מ-300 עדים המוכנים לספר בגנותו של נתניהו, הוכחה לכך שיש דברים בגו, שנתניהו אכן ביצע את הפשעים המיוחסים לו.

333 העדים שהתביעה גייסה, אינם סוף הסיפור. יש כאן שתי בעיות. ראשית, קשה להאמין שאם בכתב האישום היתה עילה של ממש להגשת תביעה היה צורך במספר כל כך גדול של עדים. אפשרות יותר הגיונית היא ששוב, הכמות נועדה למלא את החסר. בהעדר עילה של ממש, הפרקליטות נעזרת בכמות על מנת ליצוק תוכן לתוך מה שאין לו תוכן. שאלה אחרת קשורה לעובדה שברשימת העדים נמצאים שמות של כמה מעורכי דינו של נתניהו. האם אפשר לחייב עו“ד להעיד נגד הלקוח שלו?

רשימת העדים היא ארוכה ומגוונת. היא כוללת אנשים מכל קצוות תבל (אחרי ככלות הכל אנחנו חיים בעידן הגלובליזציה), טייקונים ועתירי הון למיניהם, פוליטיקאים וידוענים מהתקשורת ומהאקדמיה. בהשאלה מפסקל, מי שזומן להעיד יאמר הייתי עד, משמע אני קיים. אנשים שלא זומנו להעיד צובאים בהמוניהם על דלתות הפרקליטות ומוחים “למה אני לא?” (על משקל ה–Me Too של הפמיניסטיות).

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס