התכתשות חיות-אמסלם – טיפשות בטיפשות נוגעת
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58543
נאום–תשובה לנשיאת ביהמ“ש העליון, אסתר חיות, בעקבות מכתבה לחבר הכנסת דוד אמסלם
שמחה ניר, עו“ד
בן 82 אנוכי היום (15.6.2021), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
ביום 9.1.2022 העליתי באתר הזה את המאמר בג“ץ דוד אמסלם – לא “מהפך דרמטי“, ולא מהפך בכלל!
נושא המאמר: חה“כ דוד אמסלם עתר לבג“ץ והפסיד (אירוע נדיר, קורה רק ב-99% מהעתירות) והוא מביע את דעתו, מעל דוכן הכנסת, ואומר, בין השאר:
“זה בית המשפט העליון? תמשיכו לשבח אותם, להלל אותם, להאליל אותם ולעשות אותם אלוהים. אלה אנשים פוליטיים, בינוניים ומטה. שמעו את השם ‘אמסלם דוד‘, אמרו ‘לא חשוב‘”.
“בא לי שופט הזוי. מה הוא עונה לי? דחה את העתירה. מדוע? אין לי זכות עמידה. אני ח“כ שזה היה במשמרת שלי, אין לי זכות עמידה. וכל הג‘ינג‘ים וכל האלה, העמותות שכל היום קיבלת ארבע עתירות שלהן כשהייתי שר, זה יש זכות עמידה“.
“עלק שופט. אם לא שתה לפני שכתב איזה בקבוק ויסקי אל תקרא לי דודי. לא מתבייש”.
אחר כך תיקן את עצמו:
“הוא לא שתה ויסקי, הוא שתה ערק איילות”.
אם אמסלם היה חכם, הוא היה מזמין מעורכי דינו נאום–ביקורת על פסק–הדין, בין לגבי נכונותו המשפטית, בין לגבי חריגתו מההלכות הפסוקות של הבג”ץ מימים ימימה.
אם הוא היה חכם, הוא היה פונה אל מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ומזמין מחקר המאשש – או מפריך – את האפשרות שהבג“ץ מפלה לרעה עותרים מזרחיים.
אבל הוא, ככל הנראה, לא עשה את אלה (או שעשה, ולא קיבל את ה“סחורה” לה הוא ציפה), ובהעדר שיעורי–הבית הדרושים הוא “ריסס” טענות מטענות שונות בלי שיהיה לו כל אישוש להן.
כחודש ושבוע לאחר מכן, ביום 16.2.2022, עוד חוזר הניגון שלו, ומעל דוכן הכנסת הוא אומר:
אלה שופטייך ישראל…
יושבים החונטה של בג“ץ סניף מרצ, וכמו בסידור עבודה דוחים לי 3 עתירות ברצף…
לח“כ אין זכות עמידה?
למה? כי אני לא ג‘ינג‘י
תפסיקי עם הקשקושים גב‘ חיות, אנחנו לא אהבלים.
תגידי שאמסלמים ומכלופים לא נכנסים להיכל שלך…
תמשיכו להלל את החבורה המושחתת הזו–
ביזיון!
ומי שרוצה לשמוע את הנאום במלואו, ישמע גם אותו באותו המקום – דף הפייסבוק של האיש.
אסתר חיות, נשיאת ביהמ“ש העליון הידועה גם כאסתר המלכה, או אסתר חיות–טרף, אשר פוחדת מגילוי האמת על מה שמתרחש בממלכתה, לא נשארה חייבת:
.
הבה נבחן את הדברים צעד–צעד.
נתחיל בריצת ההמראה הקצרה שלה (אצלי הן הרבה יותר ארוכות, פרנקלי ספיקינג):
שמעתי אתמול בצער את דברי הבלע שהשמעת מעל דוכן הכנסת כלפיי וכלפי חבריי השופטים ולא בפעם הראשונה.
וממשיכה, בלי לקפל את כן–הנחיתה:
רציתי לומר לך דוד אמסלם – במעברה שבה נולדתי ובשיכון הצפוף שבו גדלתי היו הרבה אמסלמים, מכלופים, ביטנים ועורקבים לצד מוסקוביצ‘ים, הרשקוביצים ורביצים. כילדים, שיחקנו יחד בשכונה ולמדנו יחד בכיתה, והחברות שצמחה בינינו כילדים חיה ונושמת עד היום, כי בחרנו באהבת אדם ובכבוד לזולת. ככה חינכה אותי סבתי המנוחה שגידלה אותי ואלה הערכים שהולכים איתי לאורך כל הדרך.
אוקיי, חיית במעברה, בשיכון הצפוף, וכו’, אבל מאז עברו שבעים שנה, ואת הרי יודעת היטב מה הזמן וכוח השררה עושים לבן–האדם, וחוץ מזה, רבים מחבריך עליהם את מגינה, לא נולדו וגדלו במעברה, כמו, למשל, השופטים אשר דנו בתיק בג“ץ 8876/21, בו עסקנו במאמר הקודם (כל הפרטים לקוחים מאתר מערכת המשפט):
השופט דוד מינץ
ديڨد مينتش
DAVID MINTZ
שופט בית המשפט העליון
נולד בשנת 1959 באנגליה.
בשנת 1970 עלה לישראל.
בשנת 1977 סיים את לימודיו התיכוניים במדרשית נועם, פרדס חנה.
___
השופט יצחק עמית
يتسحاك عميت
ISAAC AMIT
שופט בית המשפט העליון
נולד בשנת 1958 בישראל.
בשנת 1976 סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר התיכון צייטלין בתל–אביב.
___
השופט נעם סולברג
نوعم سولبرچ
NOAM SOHLBERG
שופט בית המשפט העליון
נולד בשנת 1962 בישראל.
בשנת 1990 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ממש נוער המעברות!
_____________________
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
###
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
______________________
הלאה:
התחלתי את דרכי כשופטת בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב לפני 32 שנים, וזהו תפקיד שבלעדי אותה אהבת אדם, כל אדם, לא ניתן למלא אותו באמונה.
אז לא, גברתי הנכבדה: לא רק בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, אלא בכל בתי המשפט, יושבים אשר ממלאים את התפקיד הזה “בלעדי אותה אהבת אדם, כל אדם”.
ועל השאלה אם הם ממלאים את תפקידם “באמונה” – תרשי לי לגחך בבוז!
מכל מקום, חה“כ אמסלם לא דיבר על “הגדרות” התפקיד, אלא על השאלה אם השופטים אכן ממלאים אותו באמונה, אם לאו – ולא על ילדותך במעברה זו או אחרת, או על סבתך המנוחה שגידלה אותך, ועל הערכים שהולכים איתך – או שלא הולכים איתך – לאורך כל הדרך.
והלאה, אולי – אולי! – על עצמך לספר ידעת:
אז לא, אין דבר רחוק יותר מן האמת מלומר עלי שאני לא סובלת את האמסלמים והמכלופים, ואני תוהה מנין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל–כך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר.
וכאן אני צריך לומר לך את מה שאמרתי גם לאמסלם: לכי תעשי שיעורי–בית, תבדקי כמה עתירות לבג“ץ נדחו/נתקבלו לפי שמות מזרחיים או אשכנזיים – זה הרבה יותר מועיל מאשר לספר על ילדותך במעברה, ועל סבתך המנוחה.
זה יותר מועיל, משום שאם יתברר שאין בפסיקה אפלייה עדתית, לא תיזקקי לילדותך במעברה, ולסבתך המנוחה, כדי להדוף את הטענה הזאת.
אבל אם, מאידך, יתברר שאכן קיימת אצלכם אפלייה כזאת – תצטרכו לעשות את חשבון הנפש שלכם.
אגב, המעברה שלך, מעברת שובאקי, פורקה סופית בשנת 1960, כשאת היית בת שבע. מה נשאר בזכרונה של ילדה בת שבע אחרי 62 שנה? ואיזו חברות שצומחת בין ילדים בני שבע “חיה ונושמת” אחרי שנים רבות כל כך?
והלאה, כ“יורדת אל העם”:
וכן–אני בהחלט נהנית לשתות לפעמים כוסית של ערק טוב עם המשפחה והחברים …
“אני נהנית לשתות ערק” – אני אתכם, המזרחיים, יותר ממה שאתם חושבים.
“ערק טוב” – לא כמוכם, ששותים ערק זול.
“עם המשפחה והחברים” – האם מישהו חשב שאת יושבת בלילות עם הבקבוק, ונהנית מאוד מחברתו?
לו אני במקומך, אסתר המלכה, הייתי אומר:
לידיעתך, חבר הכנסת אמסלם, אני כמעט שלא שותה משקאות אלכוהוליים, למעט לגימה קטנה, פה–ושם – זה יכול להיות יין, יכול להיות ויסקי, וכן, גם לגימה של ערק אם נקרית בידי ההזדמנות, אבל ממש לגימה, לא יותר.
והנה הפואנטה:
אבל אין לזה שום קשר לפסקי הדין שאני כותבת וכותבים חבריי. אלה נכתבים בדעה צלולה לחלוטין על פי הדין, וכמיטב היכולת והידע המשפטיים שלנו – רק זה.
אכן, אין לי סיבה לפקפק בכך שאתם לא כותבים בהשפעת האלכוהול, ובאשר ל“דיעה צלולה לחלוטין” – זו בדיוק הבעייה: אתם מעוותים את הדין בדעה צלולה לחלוטין.
האם אתם פוסקים “כמיטב היכולת והידע המשפטיים שלכם“?
כאן קיימות שתי אפשרויות: או שהיכולת והידע המשפטיים הם מפוקפקים לחלוטין, או שאת משקרת במצח נחושה.
אז תחליטי.
את מסיימת בשמאלץ:
הגענו רחוק בחיים, אני ואתה–אני לבית המשפט העליון ואתה היית שר בישראל והיום חבר כנסת. אני מאמינה שמהמקום שאליו זכינו להגיע יש לנו – לי וגם לך – חובה לעשות טוב, לתרום לאחדות בישראל ולא לזרוע פילוג והסתה.
תחשוב על זה.
אני לא יודע אם אמסלם יחשוב על זה, ואני בספק אם את עצמך תחשבי על זה.
אתם, השופטים, חושבים רק על עצמכם. אתם מדברים על “אהבת אדם“, אבל אוהבים בעיקר את עצמכם.
בואי נחזור אל המחלוקת בינך לבין אמסלם: עיקר טענתו הוא שאתם דחיתם לו “3 עתירות ברצף“, שאתם “סניף של מרצ”, ואם היית רוצה לתת לו תשובת–אמת, היית עונה לו כהאי לישנא:
מתוך מאה עתירות אנחנו דוחים 99 עתירות, ומקבלים רק עתירה אחת, כך שכדי שתתקבלנה שלוש עתירות שלך אתה צריך להגיש 300 עתירות שכולן ראויות, ועומדות בדרישות הדין וההלכה הפסוקה.
כן, יש עלינו ביקורת על כך, ואנחנו מתמודדים איתה, אבל אתה לא מבקר אותנו בנקודה הזאת – אתה רק מציב לנו “מיכסות” אישיות, פוליטיות, מגזריות ועדתיות, כאשר מדבריך כלל לא ברור כמה עתירות שלך צריכות להתקבל, כדי שנעמוד במיכסות שלך.
האם יש לך גם ביקורת על פסקי–הדין בהם דחינו אם עתירותיך?
אם כן, שלח לנו מאמר מסודר – מאמר משפטי, לא פוליטי, ואני אדאג לפרסומו בבטאון “מה במשפט“.
אתה מלין גם על כך שלחברי הכנסת לא ניתנת זכות–עמידה אוטומטית בבג“ץ – זו טענה מאוד מעניינת, שעדיין לא הועלתה ע“י אף חבר כנסת שעתירתו נדחתה בהעדר הזכות הזאת.
מה לעשות, אבל הפירוש שניתן ע“י הבג“ץ לדורותיו לחוקי המדינה אינו מעניק לחברי הכנסת שום ייתרון בעניין הזה, והסיבה ברורה: מתן הזכות הזאת לחברי הכנסת רק משום שהם חברי הכנסת, תהפוך את הבג“ץ ל“שלוחה” של דוכן הנואמים בכנסת, לזירת–התמודדות פוליטית במקום שאל לו להיגרר לפוליטיקה.
ואתה יודע מה? במקום להתבכיין על כך שאנחנו לא נותנים לחוק הקיים את הפרשנות הרצוייה לך – לך תמלא את תפקידך כמחוקק, ותציע להעניק לכל חברי הכנסת זכות עמידה בלתי–מותניה בבג”ץ, אבל תביא בחשבון שעיקר ההתנגדות תהייה דווקא מביתך פנימה, מהאגף הפוליטי שלך, אשר רקדו על הגגות כאשר עתירתך הקודמת נדחתה בהעדר זכות עמידה. ראה: בג“ץ דוד אמסלם – לא “מהפך דרמטי“, ולא מהפך בכלל!
ואתה יודע ממה הם חוששים – בצדק או שלא בצדק?
הם חוששים שפתיחת שערי הבג“ץ לכל חבר–הכנסת, תועיל במיוחד דווקא לחברי הכנסת מה“סמול“.
אז לך, חבר הכנסת אמסלם, עלה בכוחך זה, כמחוקק, והבא לנו חוק כלבבך, חוק בעניין זכות העמידה לחברי הכנסת, חוק המונע אפליה–לרעה של מי שאינו ג’ינג’י, או כל חוק אחר – ואנחנו נכבד כל חוק אשר תחוקקו.
והערה אחרונה: אתה אומר שאנחנו “סניף של מרצ” – שלח לנו מאמר מסודר גם בעניין הזה, וגם הוא יפורסם כאמור. בהזדמנות חגיגית זו אני ממליצה לך להבהיר אם אתה מצפה מאיתנו להיות דווקא סניף של הליכוד.
בהזדמנות החגיגית הזאת אני גם מציעה לך לפנות אל מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ולהזמין מחקר המאשש את טענתך שהבג“ץ מפלה לרעה עותרים מזרחיים – זה יכול להיות מרתק!
עד כאן מה שהייתי עונה לחה“כ אמסלם, לו הייתי בנעלייך.
תחשבי על זה.
וכעת לכפפה שאת משליכה לרגליו של אמסלם – “לעשות טוב, לתרום לאחדות בישראל ולא לזרוע פילוג והסתה“.
בעניין הזה את ירית את חיצייך אל האדם הלא נכון, והאדם הנכון הוא האיש אשר צלצל אלייך ואמר לך שהוא “מתנער” מדבריו של אמסלם, אשר, לדבריו, לא נאמרו על דעתו, ולא משקפים את דעתו.
זהו האיש אשר כל חייו הילל ושיבח את מערכת המשפט – עד שהיא דרכה לו על היבלות הפרטיות שלו, ואז הוא סידר לעצמו פודיום בבית המשפט בו הוא התייצב כנאשם, ונשא נאום–נאצה נגד מערכת המשפט.
ומה הביא אותו לזגזג שוב, ולהחניף אלייך ולמערכת המשפט כולה? זה, ללא ספק, חלק מהניסיונות לסדר לעצמו עיסקת–טיעון נוחה.
שמו בישראל, אם יש לך ספק: בנימין נתניהו.
ואיך את הגבת?
במקום לזרוק אותו לכל הרוחות, במקום להגיד לו מר נתניהו, אני לא מאמינה לך במיל, את אימצת אותו אל לבבך, כי אתם אוהבים את מי שמלקק לכם.
תחשבי על זה.
במכתבך הגלוי אל חה“כ אמסלם,את ביקשת לערוך לו “סדרת חינוך” – מצאת לעצמך מי שיקבל ממך הרצאות בענייני חינוך.
אני לא אעשה לך סדרת חינוך, אני רק אתרום לך כמה הערות טכניות בנושא שלא לומדים בפקולטאות למשפטים, ומי שמטפס במעלות השפיטה שוכח אפילו את המעט שאולי למד בין–לבין: ניהול ויכוחים על המגרש הציבורי.
ראשית – להבדיל מהדיון על המגרש המשפטי, בו נתונה לכם המילה האחרונה גם כשאתם לא צודקים, על המגרש הציבורי הכל שווים, ולכם, השופטים, אין בו שום יתרון.
שנית – כיוון דקאמר במלחמה כמו במלחמה (ובעברית צחה: A la guerre comme à la guerre), החוכמה היא להעביר את המלחמה אל מגרשו של היריב, ולתמרן אותו לנהל uphill battle.
כך, למשל, אם אמסלם אומר שאתם מפלים את המזרחיים לרעה – הסיפורים על חייך במעברה ועל החינוך שקיבלת מסבתך המנוחה אינם תשובה עניינית, גם מתוך הנחה שהם נכונים (בשפה המשפטית: הם “לא מגלים עילת הגנה“), ועובדה היא שהם לא עזרו לך, ואפילו גרמו לך נזק.
במקום הסיפורים האלה היית צריכה להחזיר לו שאלה: מר אמסלם, קשקשן – האם בדקת את הסטטיסטיקה?
במצב הזה אמסלם היה נשאר עם הלשון בחוץ.
ושלישית, כאמור – לבוא עם שיעורי–בית מוכנים: להכין שיעורי–בית לפני הכניסה לקרב, כדי להימנע ממצב בו היריב עונה לך בוודאי שבדקתי, ומפסקי הדין של הבג“ץ בעשור האחרון עולה כי זכו 100 (מאה) מוסקוביצ‘ים, הרשקוביצים ורביצים, ורק 3 (שלושה) אמסלמים, מכלופים, ביטנים ועורקבים.
תחשבי על זה.
בברכה,
שמחה ניר, עו“ד
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
נהניתי לקרוא. אמסלם לא לבד. בזמנו גם ניקיטה כרושצ’וב התלונן שבאליטה יש יותר מדי רבינוביצ’ים ואברמוביצ’ים.
תודה גיורא.