כמובן שהפנדמיה של 2009 לא הייתה הקורונה, covid-19, אבל המובאה הזאת, וכל הבאות כאן בהמשך, מראות שלא דמיוני החולני הוא זה שעבד כאן שעות נוספות (הוא עושה זאת כאשר מתחשק לו, ולא כאשר מתחשק לכם, מיינד יו).

כך, למשל, אומר גיא זוהר:

להכיל את המגיפה, המצב לא להיט כלל. הם עדיין נעים בין שגרה רעועה לפחד מתמיד מהתפרצות מחודשת של הנגיף;

עומר כביר:

מה שלא נעשה זה הדברים הדרושים על מנת להכיל את המגיפה עם שחרור המשק […];

הפרופ’ ניצן ליבוביץ’:

במבט על, ברור היום כי הניסיון להכיל את המגיפה […];

עדי ויצהנדלר:

בדו“ח שפרסם הארגון, נקבע, כי סין הצליחה באופן חסר תקדים להכיל את המגיפה במהירות כזו הודות למחויבותם יוצאת הדופן של האזרחים ובעלי התפקידים לטובת הכלל, גם על חשבון טובתם הפרטית,

ועוד, ועוד, ומי שרוצה להרחיב – החיפוש בגוגל הוא פרי אוף צ’ארג’.

שורש הבעייה

עד כאן היה ברור לי שזה תרגום קלוקל מהשפה האנגלית, בה המילה to contain פירושה גם “להכיל” (להחזיק במיכל, למשל), וגם “לבלום“, כאשר המילה containment, על פי גוגל טרנסלייט, פירושה היחיד הוא “בלימה” (ומי שרוצה לגזור את שם העצם ל”החזקה במיכל”, למשל, יצטרך, כנראה, להסתפק ב-gerund, דהיינו containing, אבל לא containment, למרות שזה נשמע “משכיל” יותר.

וזה בדיוק העניין: כאשר אתה אומר “הכלה“, זה נשמע “משכיל” יותר מאשר “בלימה“, שהיא יציר לשוני וולגארי.

עד כאן שתקתי

עד כאן אני שתקתי, משום שעיוותי הלשון במקומותינו הם שכיחים למדי, ולא אני הוא הלשונאי הלאומי – אלא את דוקרים אותי חזק מדי.

כך עשיתי, למשל, עם הפאתים העילגים של המדיות, ועכשיו אנחנו עם ה“הכלה” של איילת הכושלת, שלא צריכה לעבוד קשה כדי להקפיץ לי את כל הפיוזים.

כך אמרה השרה הכושלת:

שרת הפנים איילת שקד, שעד לפני מספר ימים דיברה בפומבי על האפשרות לסגר ועל כך שניתן יהיה למנוע אותו רק בעלייה דרמטית במספר המתחסנים, נשמעה הערב אחרת לגמרי בריאיון ל‘חדשות 13′: “קיבלנו החלטה אסטרטגית לחיות לצד הקורונה“, אמרה שקד.

שקד הוסיפה משפט שהכעיס רבים והסעיר את הרשתות החברתיות: “לחיות לצד הקורונה זה לדעת גם להכיל חולים קשים ומתים כי זו מגיפה – ובמגיפה אנשים מתים“.

למען האמת, מהבחינה המהותית אין בדבריה שום חידוש – ובוודאי שלא חידוש מסעיר, ואין לי שום ספק שרבים יסכימו איתה (בעניין הזה, כמובן, ובואו לא נחרוג ממסגרת התקציב …).

במה דברים אמורים

מתחילת התפרצותה של המגיפה היו הדיעות חלוקות בשאלה עד כמה אפשר לסגור את המשק ולהשבית את הכלכלה, בגלל הקורונה.

באופן כללי, מי שהתנגדו לסגרים היו בעלי העסקים, בעיקר אלה הכרוכים במגע עם הקהל הרחב, מי שתמכו בהם היו הפוליטיקאים שבממשלה, שנזקם הפוליטי המיידי נמדד במספר המתים, ואילו באשר לנזקים למשק – après moi le déluge, וכל השאר נחלקו בין בעד ונגד.

האמירה שצריך לחיות לצד הקורונה משמעותה כי בלימת המגיפה אינה נראית באופק, ואם נסגור את המשק עד לסיום המגיפה, ייתכן שכבר לא יהיה מה לפתוח, ולכן צריך להתרגל לחיות יחד עם המגיפה – זה לא מה שאני אומר, זה מה שאומרים מביני–דבר.

מהמובאה דלעיל נראה שגם הכושלת דיברה בתחילה על אפשרות לסגר, ורק לאחר מכן הצטרפה למחנה השוללים – ומי אני כי אכניס ראשי בין העוקרים הרים וטוחנים אותם זה בזה.

להישמע “משכיל“

אלא מאי?

כאשר רוצים להישמע “משכיל“, ומוסיפים ל“לחיות לצד הקורונה” גם את “להכיל חולים קשים ומתים“, הדברים מתחילים להסתבך (בדיוק כמו קריין הרדיו שאמר “כל קצין וחצין“, ומיד קיבל טלפון: “כל קריין וחריין“).

רק לשם השוואה: גם התחבורה המוטורית כרוכה בהרוגים ופצועים, ואף אחד גם לא יציע היום לחזור לעידן הדיליג’אנסים, אבל אף שר תחבורה לא יגיד “להכיל את המתים והפצועים” מתאונות הדרכים. אפילו לא חיים קורפו, או מרים רגב.

והוא הדין גם בחסידי ארץ ישראל השלמה: הישרים שבהם מכירים בכך שהחתירה למימוש גבולות ההבטחה כרוכה בשפיכת דם יהודי (מי סופר דם ערבי), אבל גם הם לא יטיפו “להכיל את המתים“, וכו’.

מה אומרת האקדמיה ללשון העברית?

טוב, אז לפני שאני מגבש עמדה באשר להתבטאות האומללה הזאת, ביקשתי לבדוק קודם אם המילה “להכיל” בהקשר הזה הינה בעברית תקנית, ופניתי בשאילתה אל האקדמיה ללשון העברית, על “הכלה”, “להכיל”, וכך שאלתי:

המילה הזאת נכנסה לאופנה לאחרונה, ואני לא בטוח שהמשתמשים בה יודעים מה משמעותה (או שאני החמצתי משהו).

ככל שהצלחתי לעקוב אחרי השימוש במילה הזאת, זה התחיל מביטויים כמו “להכיל את המגיפה“, כתרגום קלוקל של to contain, שבהקשר הזה הוא “לבלום“, אבל כנראה ש“להכיל” זה נשמע יותר “משכיל“.

אחרי זה בא “להכיל את המתים” – וכאן אני תוהה אם, כאמור, המשתמשים בה יודעים מה משמעותה (או שאני החמצתי משהו).
תודה, ושנה טובה.

וזה מה שקיבלתי:

From: האקדמיה ללשון העברית

Sent: Friday, September 17, 2021 6:56 AM

To: quimka@quimka.com

Subject: תשובה – “הכלה“, “להכיל” [#134404]

תמר קציר :

שלום רב,

הינה מה שהשיבה בעבר על שאלה דומה המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש:

יש שימוש נרחב בשם הפעולה הכלה במשמעות זו כפי שמובא בערך “הכלה” באתרנו:

- - (בפסיכולוגיה) קבלת האחר על מכלול רגשותיו ותכונותיו
  - (בעימות בין מדינות) הימנעות מתגובה לוחמנית שעלולה לגרור למלחמה ובמקום זה נקיטת אמצעים דיפלומטיים וכדומה

אכן מדובר בהרחבת המשמעות כנראה בעקבות האנגלית. עם זאת יש היגיון בשימוש זה: הכוונה היא שהמערכת מסוגלת להכיל בתוכה את הבעיה ולא לתת לה להתפרץ כלפי חוץ.

עד כאן לשונה. ומכל מקום, בהקשר של המגפה אין מדובר במינוח שלנו.

בברכה,

תמר קציר

מה למדים אנו מהתשובה הזאת?

ראשית – ש“להכיל את המגיפה” זה לא עברית נכונה;

ושנית – ש“להכיל את המתים” זו “הרחבת המשמעות“, אבל “יש הגיון” בהרחבה הזאת.

אני מניח שההיגיון של המשיבה הוא רק הצעה אישית, מתוך הכרה בכך שהאקדמיה ללשון העברית לא קבעה עמדה רשמית בנושא, ושכל עוד היא לא קבעה עמדה כזאת, כל אחד יכול להיזקק להיגיון הפרטי שלו.

האם הכושלת למדה את הנושא?

והשאלה היא – איך לא – אם איילת הכושלת אכן בדקה באתר האקדמיה ללשון העברית, והחליטה, בדיעה צלולה, לצלול למים הקרים והעמוקים עם אותה “הרחבת המשמעות” …

אז הרשו לי לפקפק בכך.

הרשו לי לפקפק בכך, משום שאם הטיפשה הזאת הייתה מספיק חכמה להיכנס לאתר האקדמיה, היא הייתה גם מספיק חכמה כדי להבין שה“הרחבה” הזאת היא בעייתית למדי, אם ננקוט לשון המעטה זהירה, ולא הייתה נזקקת לה.

והרשו לי לפקפק בכך, משום שלפני שלחצתי על ה“שלח/י“, הגעתי לאותו המקום באתר שלהם, ומה שלא מצאתי שם הספיק לי להבין שה“הרחבה” הזאת היא בעייתית למדי, אם ננקוט לשון המעטה זהירה.

אבל כשם שהגורסין “להכיל את המגיפה” (כאמור: לא עברית נכונה) רוצים, בבורותם, להישמע “משכילים“, מסתבר שגם איילת הכושלת החליטה לתרום משלה למאגר ה“משכילות“, ואם אחרים “מכילים” את המגיפה, אז היא “תכיל” גם את המתים.

התהודה

ההתבטאות האומללה הזאת לא יכלה לעבור ללא תהודה מ“אוהביה” של הכושלת, וזה שבשלב מאוחר יותר היא “ביקשה להבהיר“:

”בעקבות דבריי הערב בראיון לחדשות 13, אני מבקשת להבהיר – כל נפטר הוא עולם ומלואו, וחיי אדם הם ערך עליון ומקודש. כוונתי הייתה להסביר את המחיר שבהתמודדות מתמשכת עם המגפה העולמית. מוטב היה אם הייתי מתנסחת אחרת. אני חוזרת ומבקשת ללכת להתחסן, זה מציל חיים”, אמרה שקד,

לא ממש עזר לה, כי, כידוע, כאשר הטיפש משליך אבן לבאר, אלף חכמים לא ישלוה משם, ועם זה היא תצטרך לחיות, כי, כמו שאמר Tallyerand, הטיפשות גרועה מפשע, והעובדה ש”כל נפטר הוא עולם ומלואו” אינה שנוייה במחלוקת, כך שאמירתה כאן היא הוספת טיפשות–על–טיפשות.

הטיפשה

האם אי אפשר להסתפק ב”טעיתי בביטוי”?

ראו, למשל, הכאה–על–טעות: על טעות אידיוטית שלי: על חובת הדיווח להוצל”פ ע”י כונס נכסים שהוא גם בא–כוחו של הזוכה, ועל תקנה לא–רלוואנטית.

אבל טיפשה נשארת טיפשה, ואנחנו הרי מכירים אותה עוד “מימיזמן”:

איילת שקד, סיכום ביניים: כושלת, מושחתת, טיפשה, חסרת בושה – ולוקה בכושר השיפוט;

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ו): מטומטמת, עיוורת, לא רואה ממטר;

איילת הכושלת (א): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע?

איילת הכושלת (ז): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע (2): על “ציד המכשפות” נגד אפרים –אפי נוה, שלא היה ולא נברא;

המינוף

אבל זה עו“ד לא הכל.

זה לא הכל, משום שה“להכיל” מינף בתודעת ההמונים את “הכלת המגיפה“, ביטוי קלוקל, אשר, כאמור, הוא עברית לא נכונה, וכעת כל ארחי פרחי, כל מצורע וזב–חוטם נעשה “משכיל” ומדבר על “להכיל”: להכיל את המתים, להכיל את הפצועים, להכיל את העשבים השוטים, להכיל את השוטים שאינם עשבים – ולהכיל את השטויות של הפוילטיקאים.

אבל המצער במיוחד הוא שגם אנשים שהכתיבה היא אומנותם ואמנותם – גם אלה נפלו במלכודת הזאת.

דוגמאות:

שמעון ריקלין:

“בהמשך להודעת שקד שעלינו להכיל את המגיפה והמתים” – אז לא, ככל הידוע היא לא אמרה “להכיל את המגיפה“;

או, למשל, סוכנות הידיעות של איחוד האמירויות:

ניתוח: איחוד האמירויות הערביות, חזון צופה פני עתיד להכיל את המגיפה עם חיסונים ותרופות,

וזה מופיע שם גם באנגלית, contain במובן contain:

חן ארצי סרור:

“הכלת” המגפה על חשבונכם;

רוית הכט:

לפני קצת יותר משבועיים, בעקבות דבריה הנכוחים של שרת הפנים איילת שקד, על כך שצריך להכיל את המגיפה על מתיה וחוליה ולחיות לצידה;

בן כספית (לאביגדור ליברמן):

לא שמעתי אותך תוקף את איילת שקד שאמרה שצריך ללמוד להכיל את המגיפה ואת המתים, כי במגיפה אנשים מתים;

רפאל כהן:

מקלב נגד שקד: “דבריה – כשל בכל התפיסה“

הח“כ מיהדות התורה תקף את שרת הפנים על רצונה “להכיל את המגיפה“: “דברים שלא נשמעו מעולם מאף אדם בממשלה. תפיסה מעוותת וחסרת אחריות שמייצגת את מחשבותיה“;

להגנתה של הכושלת אומר כי דבריה לא היו “כשל של התפיסה“, אלא כשל ביישום “מילה בסלע, שתיקה בתרי“, ואם שמחה ניר אומר מילה להגנתה – כנראה שהוא צודק.

ראו גם: איילת הכושלת (ב): למה להרוג רעיון טוב עם נימוקים כושלים, מטופשים – ושקריים?

והמסקנה

ראשית – כל ה“מכילים את המגיפה” לא יודעים אנגלית, ו/או לא יודעים עברית, ו/או רוצים להראות עד כמה הם “משכילים“, ועל כך אמרינן: הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא (עמוס ה, י“ג).