האם רשאי יולי אדלשטיין, יו”ר הכנסת הזמני, לעכב את בחירת יו”ר הכנסת?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56847

נאום תשובה להערות בנושא הזה, שעות לפני הדיון בבגץ

 

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הקדמה

שורות אלה רואות אור בבוקר יום א’, 22.3.2020, שעות אחדות לפני הדיון בבג”ץ בנושא הזה, בשעה 1600.

יכולתי לחכות עד לאחרי הדיון, אולי עד מתן פסקהדין ונימוקיו (אם לא יינתנו באותו המעד), אבל זו לא חוכמה גדולה, ואני לא רואה עצמי כאותם כתבי משפטאשר מלקטים החלטות שיפוטיות, מצטטים מהם כמה משפטים, מוסיפים כמה מילות קישור – גזרי, ויש לך כתבה.

המאמר הזה בא כתשובה להערות בשפע שמופיעות במרשתת.

להבדיל מאנשים שמעולם לא למדו משפטים, אבל ביהירותם יודעיםהכל, אני, כמשפטן, יודע שתמיד יכולות להיות הפתעות, ושבמקצוע הזה ככל שאתה למד יותר, אתה רואה שאתה יודע פחות, והענווה מעולם לא הזיקה לאיש.

כמובן שאם בית המשפט יפסוק כדעתי, זה כשלעצמו לא אומר שאני צודק, כי גם בית המשפט הכי עליון יכול לטעות (והוא אכן טועה, ולא פעם), אבל אם כך יקרה, אני אוכל לשלוח את החולקים עלי להתווכח עם פסקהדין.

באותה המידה, באופן סימטרי, אם הבגץ יפסוק כדעת החולקים עלי, זה כשלעצמו לא אומר שהם צודקים, אבל אז הם ישלחו אותי להתווכח עם פסהד (אל דאגה: אני אעשה זאת גם בלי הדחיפות שלהם …).

וכעת לגויעלנפש

השאלה העומדת לפנינו היא: האם רשאי יור הכנסת הזמני לעכב בחירת יור הכנסת החדשה?

כך סע’ 20 לחוק יסוד: הכנסת:

היושב ראש והסגנים

20. (א) הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יושב ראש הכנסת היוצאת אם שב ונבחר כחבר הכנסת, ואם לא שב ונבחר – יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, “ותיק” – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

מה זה אומר?

הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש“: כשנאמר תבחר“, ולא רשאית לבחור” – פשיטא שמדובר בחובה המוטלת על הכנסת, ואין היא רשאית לפטור עצמה ממנה.

עד לבחירת יושב ראש הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יושב ראש הכנסת היוצאת …”: ההוראה הזאת היא הוראת מעבר“, אשר באה למנוע ואקוםעל כס היור, מצב בו אין לכנסת אפשרות למלא את תפקידה, במיוחד לנהל את ישיבות המליאה.

הוראתהמעבר הזאת היא גלגול של כמה נוסחים קודמים:

עד הכנסת ה־15 – מילא את התפקיד זקן חברי הכנסת.

בכנסות ה־16–20 – מילא את התפקיד ותיק חברי הכנסת, שאינו חבר הממשלה.

החל מהכנסת ה־21 קיימת הוראת המעבר שבסע’ 20(א) בנוסחה הנוכחי (כמובא לעיל).

נשמעה הטענה כי התיקון האחרון נתן ליורהמעבר מעמד מיוחד, משהו מעין יור זמני קבוע“, או ברירתמחדל“, ואף מביאים ציטאטין מדברי התומכים בתיקון הזה, בשעתו, ובהתרסה כלפי אלה שאז תמכו בתיקון, ועכשיו כאילוחותרים תחת התיקון שהם עצמם תמכו בו.

אז לא: יורהמעבר הוא יורמעבר: כל עוד לא נבחר יור חדש יש לו כל הסמכויות של יור הכנסת, אבל אין לו הכוח למנוע את בחירת היור החדש – זכות שכל כנסת נכנסת זכאית לה, על פי חוקהיסוד.

לא הדחה“, לא החלפה“, אלא בחירה מקורית

נשמעות טענות כאילו הדרישה לבחור יור חדש היא הדחהשל היור הזמני, והיא זקוקה להצבעה של 90 חכים לפחות, על פי סע’ 8(א) לחוק הכנסת, התשנד-1994, אשר זה לשונו:

8. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו.

אז גם זה לא: כיוון שבחירת היור החדש היא בחירה מקורית, טענת ההדחה“, או החלפהשל היור היא חסרתשחר, ומשמעותה היא שיור הכנסת יכול להמשיך לנצח על כסאו, גם עשר קדנציות ויותר, כי קישוש קולותיהם של 90 חכים רחוקה מלהיות המשימה הקלה ביותר שבעולם.

יתירה מזאת: לא די בכך שיש תמיכה של 90 חכים להדחתו של היור – יש צורך בכך שהדבר יהיה מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו“, ומה נגיד את היור מתנהג למופת, ובכל זאת הכנסת מחליטה להדיחו? היור יעתור לבגץ, יטען שזו החלטה שיפוטית“, שהכנסת לא מוסמכת להדיחו בהעדר עילה שנקבעה בחוק, ושהיא מונעת משיקולים פוליטיים.

והוא יצדק!

כמה אפשר לגרור את בחירת היור החדש?

סע’ 11 לחוק הפרשנות, תשמא-1981, זה לשונו:

11. הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו – משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות.

מה זה במהירות הראוייה“, לענייננו?

המהירות הראוייה היא בישיבת המליאה הראשונה של הכנסת החדשה, אם יש דרישה, ויש מועמד.

הטענה המנצחת” – שאינה מנצחת כלל ועיקר

עכשיו באים לנו כמה מדושניעונג, ובחיוך של ניצחון שולפים לנו את האס” – סע’ 2(ב) לתקנון הכנסת, אשר זה לשונו:

(ב) יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, כאמור בסעיף 13 לחוקיסוד: הממשלה; נקבעה בחירת יושב ראש הכנסת לאותו מועד שבו נקבעה ישיבה לצורך כינון הממשלה, ייבחר תחילה יושב ראש הכנסת.

שימו לב למלים לא יאוחר“: מוקדם יותר – בהחלט, אבל מי שרוצה להקים ממשלה, ואחר כך להגיד רגערגע, ולסחוב את בחירת היור עד סוף כהונתה של הכנסת – זה לא, ולכן נקבע הלא יאוחר“.

על היחסים שבין סע’ 2(ב) לתקנון הכנסת לבין סע’ 11 לחוק הפרשנות

ראשית – חוק הפרשנות הוא חקיקה ראשית, ואילו תקנון הכנסת הוא הוראתנהלים פנימית, אשר, לכל היותר, אפשר לראות אותה כחקיקת משנה” – אם בכלל, ובכל מקרה היא אינה יכולה לעמוד בסתירה לחקיקה ראשית.

יתירה מזאת – סע’ 2(ב) גם לא מתיימר לעמוד בסתירה לסע’ 11, כי אין בו שום קביעת זמןלבחירתו של היור, אלא רק קביעת מקסימום, ולא קביעת מינימום העומדת בסתירה לסע’ 11.

תרגיל של איפכא מסתברא

נניח שהכנסת בוחרת את היור כבר בישיבה הראשונה של הכנסת, כאשר הרכבת הממשלה אפילו לא נראית באופק;

נניח שמוגשת לבגץ עתירה כנגד הבחירה הזאת, בטענה שהיא עומדת בסתירה לסע’ 2(ב) לתקנון;

ונניח שהעותר מתגבר על בעיית זכות העמידה ועל בעיית השפיטות“, ונשארת רק השאלה אם סע’ 2(ב) לתקנון אכן מונע את בחירה היור במהירות הראוייה” …

אתם יודעים מה השופטים יגידו לעותר (אם לא ידחו את עתירתו מחוסר עילהבלי לזמנו)?

הם יגידו לו אולי אדוני ימשוך את עתירתו, דבר אשר משמעותו היא שאם הוא יעמוד על עתירתו הם יזרקו אותו מכל המדרגות, עד למרתף, וגם יחטיפו לו הוצאותכאלה שהוא יקלל את יומו.

ועל כך אני אומר:

על שיקוליו של אדלשטיין

אדלשטיין לא נאחז בסע’ 2(ב) כדי לנמק את סירובו לכנס את המליאה לצורך בחירת מחליפו, וזה אומר שהוא עצמו לא ממש מאמין בתיזההזאת.

כך יהונתן ליס, הארץ 15.3.2020:

אדלשטיין הודיע שלא יאפשר לבחור יור כנסת בטענה שהמהלך יטרפד ממשלת אחדות

יור הכנסת המכהן אמר כי לא ייתן יד למהלך שובר מוסכמות, שמטרתו לאפשר ביצוע מחטפים בבית המחוקקים“. לאדלשטיין יש סמכות בלעדית למנוע הצבעות בכנסת

ובהמשך:

יור הכנסת יולי אדלשטיין אמר היום (ראשון) כי לא יאפשר לכנסת לבחור יור חדש בטענה שהמהלך יטרפד ממשלת אחדות. “מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יור כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה“, מסר אדלשטיין. ההחלטה אם להעלות נושא לסדר היום של מליאת הכנסת נמצאת בסמכותו הבלעדית של יור הכנסת והחוק מאפשר לו למנוע את ההצבעה על החלפתו.

אז ככה: יור הכנסת הוא מוסד ממלכתי, היור של כולם, ולא נציג של מפלגה מסויימת, של אג’נדה מסויימת, של מטרה מסויימת, ובוודאי שהוא לא רשאי לטרפד חקיקה שנוייה במחלוקת” (איזו חקיקה אינה שנוייה במחלוקת?), אשר מטרתה לסתום את הגוללעל אפשרות זו או אחרת.

הוא גם לא יכול להחליט מה העם רוצה“, כי זה ייקבע רק כאשר החוק יעלה להצבעה, והכנסת תאשר אותו – או שלא תאשר אותו.

במיוחד הוא לא יכול להחליט מה העם רוצה“, כי הוא נבחר עי העםשבחר את הכנסת ה-20, בשנת 2015, הוא נשאר על כסאו שתי כנסות נוספות, כי הייתה הסכמה על כך, ובינתיים העםהתחלף שלוש פעמים.

זה שההחלטה אם להעלות נושא לסדר היום של מליאת הכנסת נמצאת בסמכותו הבלעדית של יור הכנסת“, ושהחוק מאפשר לו למנוע את ההצבעה על החלפתו“, עדיין לא משחרר אותו, כגוף ציבורי על פי דין“, מכפיפות לכללי המשפט המנהלי, בין השאר בכל הנוגע לשיקולים זרים, שיקולים פסולים, וכו’.

ראו לענין זה:

עוד על סגירת בתי המשפט בגלל הקורונה – על סמכות, על שיקולים זרים, על שיקולים פסולים, ועוד.

להתראות אחרי הבגץ!

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר