ביבי סבר שהבחירות המוקדמות תחזקנה את מעמדו ואת הקואליציה שלו, אבל ההיפך קרה, ובלי ליברמן הוא הצליח להרכיב קואליציה של 60 ח“כים בלבד – דבר שלא הספיק להרכבת ממשלה שתזכה לאמון הכנסת.

ביבי אינו היחיד שהקלפים האלה נטרפו לו. גם תרזה מאי, ראש ממשלת בריטניה, חשבה שפיזור הפרלמנט ובחירות חדשות יחזקו את מעמדה, אבל – כמה נורא, כמה עצוב – הבוחרים טפחו על פניה.

חוצפתו של ביבי

ליברמן לא רצה להצטרף לממשלה בלי חוק הגיוס, וביבי האשים אותו בכך שהוא “גורר את העם לבחירות נוספות“.

זו חוצפה מאין כמותה.

זו חוצפה, משום שמותר למפלגה לומר לעם: אתה, מר העם, לא נתת לנו כוח להגשים את מטרותינו – תתכבד ותסתדר בלעדינו, או שתקבע בחירות חדשות, ותיתן לנו את הכוח הזה.

וזו חוצפה שאין כמותה ממי שהעדיף בחירות חדשות, לכנסת ה-22, במקום לתת למתחרהו, בני גנץ, לנסות ולהקים ממשלה, בלי בחירות חדשות.

ובמלים ברורות: ביבי העדיף בחירות חדשות, מאשר ממשלה שלא בראשותו.

עוד חוזר הניגון

ועכשיו שוב חוזר הניגון: כיוון שהאשמת ליברמן טעמה כבר כטעם החמץ שעברו עליו שתי מערכות בחירות, ביבי מאשים את בני גנץ, יו“ר כחול לבן:

נתניהו מגיב לכחול לבן: “יקימו ממשלה בתמיכת הערבים – צעד מסוכן“

ראש הממשלה הגיב לסירוב של “כחול לבן” למתווה האחדות שהציע בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו. נתניהו האשים את המפלגה בחבירה למפלגות הערביות וטען שגנץ הולך שבי אחרי ליברמן ולפיד, ש“רק רוצה במפלתו“. מוקדם יותר אמר גנץ בנאום שנתניהו “לא מפנים את רצון העם“

חדשות 12 | פורסם 18/10/19 15:57 | עודכן 18/10/19 17:14

שוב אותה החוצפה: כחול–לבן הבטיחו לבוחריהם לא נשב בממשלה בראשות נתניהו, ומותר גם להם לומר ל“עם“: אתה, מר העם, לא נתת לנו כוח להגשים את מטרותינו – תתכבד ותסתדר בלעדינו, או שתקבע בחירות חדשות, ותיתן לנו את הכוח הזה.

החשבון של ביבי

החשבון של ביבי נכון: יש לו 55 מנדטים ב“גוש” הימין, לגנץ יש 44 מנדטים (כ“ל+עבודה+מחנ“ד), עם תמיכה–מבחוץ של הרשימה המשותפת יש לו 57 מנדטים, ועם הימנעות של ליברמן (8 מנדטים) הוא יכול להרכיב ממשלת מיעוט.

ממשלה בלעדי ביבי פירושה, מבחינתו, חסל סדר חסינות, והוא יעמוד לדין כאחד האדם, אם היוהמ”ש אביחי מנדלבליט יחליט על כך (קשה לי להאמין שבעקבות השימוע לא יישאר דבר וחצי דבר מכל ההאשמות נגדו).

ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכה–מבחוץ של הרשימה המשותפת והימנעות של ליברמן לא צפוייה להחזיק מעמד ימים רבים, וזה אומר שבקרוב אנחנו הולכים שוב לבחירות, כאשר גנץ רץ כראש ממשלה מכהן, והליכוד עם ביבי כראש ממשלה לשעבר, היושב על ספסל הנאשמים בעבירות של שחיתות, או בלי ביבי בכלל – בלי ה“קוסם” הפוליטי, אשר בלעדיו הליכוד לא היה מגיע למה שהגיע.

וכאשר ביבי והליכוד יצליחו – אם יצליחו – להפיל את ממשלת גנץ בהצבעת אי–אמון, הם לא יוכלו להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות, וחוץ מזה, הם יקבלו ממשלת–מעבר שתכהן חודשים ארוכים, בלי שניתן יהיה להפילה.

בזמן הקצר שממשלתו תחזיק מעמד גנץ יכול להראות ש“יש חיים גם בלי ביבי“, הוא יכול לקבל את “עיסקת המאה” של דונאלד טראמפ ולעשות איתה משהו (לדעתי אין ולא תהייה שום עיסקה כזאת, אבל מי יודע), והוא גם יכול להראות שתמיכה מבחוץ של הערבים אינה “סוף העולם” – וצעד משמעותי לשילובם בחברה הישראלית – כולל שירות לאומי כלשהו.

גנץ יכול גם להראות שאפשר להקים ממשלה עם פחות מעשרים שרים, ואולי אפילו פחות מחמישה עשר שרים – כמו בימים רחוקים ונשכחים, והוא יכול להביא הישגים נוספים כאלה ואחרים.

מפחד מהצעד ה“מסוכן“?

ביבי לא מפחד מהערבים, ואם הם היו מוכנים להעניק לו תמיכה–מבחוץ – הוא היה מחבק אותם, כי זה היה נותן לו את החסינות, ואת המשך דיירותו ברחוב בלפור.

ביבי לא מפחד מהערבים, משום שבעד תמיכתם–מבחוץ הם ידרשו יותר תקציבים ושאר הטבות למיגזר הערבי, אבל הם לא ידרשו את תיק הביטחון, החוץ וכו’, וגם לא חברות בקבינט המדיני–בטחוני.

אם ביבי באמת–ובתמים היה מפחד מהערבים, מפחד עד כדי כך שממשלה בתמיכתם היא אכן “צעד מסוכן“, הוא היה אומר אוקיי, כדי למנוע את הצעד המסוכן הזה אני מוכן להיות שני ברוטציה, אני מוכן אפילו לוותר בכלל על ראשות הממשלה – רק שלא נזקק לתמיכתם – אפילו “מבחוץ“, ושלא ניאלץ ללכת לבחירות מועד ג’.

אבל לא – הוא לא אומר את זה, ולא מציע את זה.

הוא רוצה “ממשלת אחדות רחבה, בלי פסילות ובלי חרמות“, וכמובן גם בלי תנאים מוקדמים, אבל בתנאי שלא תהייה תמיכה מבחוץ של הערבים, ובתנאי שהוא יהיה הראשון ברוטציה, וחוץ מזה – “ממשלת אחדות רחבה, בלי פסילות ובלי חרמות, ובלי תנאים מוקדמים“.

ואם לא – “שתישרף המדינה“, ושייעשה אותו “צעד מסוכן” ממשלה בתמיכה–מבחוץ של הערבים.

והשאלות לביבי ולאוהדיו:

אם יש לביבי אפשרות להקים ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של הערבים, או לשבת באופוזיציה – מה תעדיפו?
נניח שבני גנץ מעמיד לפני ביבי שתי אפשרויות: ממשלת אחדות בלעדיך, או ממשלת מיעוט בתמיכה–מבחוץ של הערבים – מה תעדיפו?
נניח שבני גנץ מתרכך, ומעמיד לפני ביבי שתי אפשרויות: ממשלת אחדות אתך אבל לא כראש הממשלה, או ממשלת מיעוט בתמיכה–מבחוץ של הערבים – מה תעדיפו?
נניח שבני גנץ מתרכך עוד יותר, ומעמיד לפני ביבי שתי אפשרויות: ממשלת אחדות עם רוטציה בראשות הממשלה כאשר אתה השני ברוטציה, או ממשלת מיעוט בתמיכה–מבחוץ של הערבים – מה תעדיפו?
ואחרונה: נניח שבני גנץ מעמיד לפני ביבי שתי אפשרויות: הליכה לבחירות מועד ג’, או ממשלת מיעוט בתמיכה–מבחוץ של הערבים – מה תעדיפו?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

פורסם ב- בחירות לכנסת ה-22, 17.9.2019, מימשל מדינת ישראל _ בעריכת ליאורה כהן, פוליטיקה זה לא משהו גס_בעריכת בועז מושקוביץ ז"ל, פוליטיקה זה משהו גס_בעריכת בועז מושקוביץ ז"ל ותוייג אביחי מנדלבליט, בחירות לכנסת, בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, הרכבת קואליציה/ממשלה

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל